ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... הוא בחינת צופה שמטל עליו להזהיר ולהוכיח את האנשים שהם משרשו שיש לו בחינת מלכות עליהם ואם הוא מזהיר ומוכיח אותם, אזי הוא עושה את שלו ומציל את נפשו כמו שנאמר: "צפה נתתיך לבית ישראל וכו' ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו וכו' הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת" אבל אם אינו מזהיר ומוכיח אותם, אזי הענש עליו [כמו שכתוב שם] ועל כן 'הרבנות מקברת את בעליה' ועל כן צריך לראות להמשיך אריכות ... לדעת מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר שם וכיון שנחזר ההסתרה שבתוך הסתרה לדעת ונעשה ממנה תורה אזי התורה בעצמה מוכיחה אותם בבחינת: 'אוריתא מכרזת קמיהו עד מתי פתיים תאהבו פתי' כי באמת התורה מכרזת וצועקת ומוכיחה תמיד כמו שכתוב: "בראש המיות תקרא וכו' עד מתי פתים תאהבו" וכו' רק שאינו שומע קול הכרוז של התורה, ... הנ"ל ומאחר שנתגלו ונחזרו ההסתרות ונעשה מהם תורה על ידי הדעת כנ"ל אזי תכף כשנעשה מהם תורה התורה בעצמה מוכיחה אותם "עד מתי פתים" וכו' כנ"ל וזה שכתוב: "פיה פתחה בחכמה" שעל ידי החכמה ודעת הנ"ל שעל ידי זה ... ההסתרות, ועושין מהם תורה כנ"ל על ידי זה "פיה פתחה" הינו בחינת אוריתא מכרזת קמיהו שהתורה בעצמה פותחת פיה ומוכיחה אותם כנ"ל נמצא, שעל ידי עסק התורה שעל ידה ממשיכין אריכות ימים לתוך המלכות כי על ידה ממשיכין החיות ... ועל ידי התוכחה הזאת, הוא ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינת הרבנות מקברת את בעליה שזהו כשאין מוכיח את האנשים שיש לו ממשלה עליהם וכו', כנ"ל אבל על ידי עסק התורה הנ"ל שעל ידי זה ממשיך חיים ואריכות ימים בחינת דעת וכו' עד אשר אוריתא מכרזת קמיהו, ומוכיחה אותם נמצא שיוצא ידי תוכחה אזי אין הרבנות והמלכות מזקת לו כנ"ל כי ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, על ...