... לטמא פותחין לו, יש לו פתחים הרבה' וכיון שנמצא שם פתחים, היה יכלת לצאת רק הכסיל בחשך הולך, ולא יראה הפתחים לצאת והוא אסור וקשור שם, ולא יתנו לו לצאת עד אשר יזכה לדבר דבורי אמת לפני ... שום דבור בתפילה ותחנונים מגדל החשך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד אף על פי כן, על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת באיזה מדרגה נמוכה שהוא כגון למשל, שיאמר: "ה' הושיעה" באמת אף על ... אותו מכל צד ומצדי צדדים ומבלבלין אותו מאד מאד עד שאינו יכול להתפלל כלל אף על פי כן על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת באיזה מדרגה שהוא כנ"ל וכן יראה להמשיך את עצמו תמיד אל האמת לאמתו וכנ"ל ועל ידי זה יזכה שיאיר לו השם יתברך בעצמו ויראה הפתחים שיש שם, ויזכה לצאת מחשך לאור גדול וכנ"ל ואמר לי אז שעל ידי עצה זאת יכולין ...

... נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה ********* יש לבאר עניין זה, כי המחלוקות שבין הצדיקים, ...

... התורה בסמוך את הפסוק "ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". [ואחר כך בכתב ידו הקדוש לא נזכר פסוק זה עד סמוך בסוף כמבאר בספר עין שם]. ואז אחז בשתי ידיו בשתי ידות הכסא שישב עליו והיה מתנועע עם הכסא ואמר באימה וביראה ובמסירת נפש עצום מאד בזו הלשון כשיושבין על הכסא אז הוא ...

... סחורה יפה יפה עם הקצה לחוץ [כדרך המשרתים המבחרים שמקפלין הסחורה ומניחין קצת לחוץ כדי שיראה הקונה בבואו תכף מהות יופי הסחורה] וכשיבוא אחד לקנות איזה סחורה יוכל המשרת לחטף מיד בזריזות אותו המין סחורה שצריך הקונה ויפתח אותו במהירות לפני הקונה ויהיה מראה ...

... לו בדבריו לפני כמה שנים, והבין הדבר. ואחר כך נעשה זה האיש איש כשר וירא ה' והיה חשוב מאד בעירו ונעשה ראש ומנהיג לכל הכשרים והחפצים ליראה את השם יתברך אשר היו בעיר הצדיק הנ"ל, וכלם נכנעו ...

... אינך יודע שכשהרב מברדיטשוב אומר הבורא, ניתז אש מהעינים] ודחק תבות [הבורא] ואמרם באימה ויראה והיו הדבורים מרתתין כשיצא מפיו הקדוש אות תר שמעתי בשמו, שאחד ספר ...

... נסתלק אחד מהם, חס ושלום, כפי ענין הקשוי לילד וצריך לראות להוליד בנקל בלא קשוי. ואחר כך כשנולד הנפש, צריך לגדל את הנפש ושתי בחינות אלו, דהינו ההולדה והגדול נעשין, על ידי יראה ואהבה שהם בחינת שתי ידים, יד הגדולה ויד החזקה כי ההולדה נעשית על ידי היראה , בבחינת "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה" ואחר שנולד, אזי מגדילין אותה על ידי האהבה, בבחינת: "אלה תולדות השמים ...

... לחדרי תורה האמתיים אזי יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפילות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדשה באמת, ואז יראה ההפרש ואפילו אם עשה עבדות ותעניתים וסגופים בשביל השם יתברך ואחר כך זכה לחדושין אף על פי כן אל יעמד על זה לסבר שהם השגות של אמת הנ"ל כי ...

... ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי ... של השם יתברך שמתפאר עם עמו ישראל שעל ידי זה נתגלין כל הרצונות של הבריאה כנ"ל על ידי זה נתגלה היראה והאהבה כי על ידי התגלות ההתפארות נתגלה היראה וכמו שעל ידי התגלות ההתפארות של ישראל שהם מתפארים עמו יתברך על ידי זה נופל יראה כי ההתפארות של ישראל הוא בחינת תפילין שנקראים פאר ועל ידם נתגלה יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מנין שהתפילין הם עז לישראל, שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"' נמצא, שעל ידי התגלות ההתפארות שמתפארין ישראל עמו יתברך על ידי זה נופל יראה כמו כן על ידי התגלות ההתפארות של השם יתברך שמתפאר בישראל שזה בחינת תפילין של השם יתברך כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה [מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין וכו' ... דמארי עלמא כתיב בהו: ומי כעמך ישראל וכו', כי מי גוי גדול וכו'] על ידי ההתפארות הזאת מתגלה היראה של השם יתברך דהינו ליראה מלפניו יתברך ועל ידי זה נתגלה היראה אפילו על שנאני שחק כי באמת מלפני המלך בודאי הכל יראים וחרדים אך אף על פי כן ביום הלדת המלך ביום גנוסיא דמלכא שלובש המלך בגדי התפארות אז נתגלה היראה יותר ויותר כי אף על פי שגם קדם הכל היו יודעים מהמלך עם כל זה מתפעל נפש הרואה יותר ויותר, כידוע [פרוש, כי כל דבר שרואים בעינים מתפעל נפשו מזה יותר מאם היה יודע ... בעת שרואה בעיניו ממש את גדלת המלך כשהוא לבוש בבגדי התפארותו ומנהיג חילותיו וכו' שאז נופל עליו יראה יותר כי הנפש מתפעל יותר על ידי הראיה] ועל כן, על ידי שהצדיק מגלה ההתפארות שמתפאר בישראל שזה בחינת יום הלדת המלך יום גנוסיא דמלכא דהינו שנולד בחינת המלכות כי ... שנאני שחק וזהו: "על ישראל גאותו" כשנגלה גאותו ותפארתו על ישראל אזי: "ועזו בשחקים" 'עז' זה בחינת יראה כנזכר לעיל מנין שהתפילין הם עז וכו' דהינו שנתגלה יראתו אפילו על שנאני שחק כי מתפעל נפש הרואה כנ"ל ועל ידי התגלות ההתפארות שזה בחינת התגלות היראה על ידי זה נתגלה הרצון שזה בחינת אהבה כי כן דרך המלך ביום גנוסיא דמלכא שלובש בגדי התפארות שאז נופל יראה גדולה על כלם והכל חרדים וזוחלים מפניו שאחר כך מגלה המלך רצונו לכל אחד ואחד ומחלק ונותן מתנות לכל אחד ואחד לפי כבודו כפי רצון המלך ואהבתו שיש לו לכל אחד ואחד ... ידי ההתפארות שהשם יתברך מתפאר עם ישראל על ידי זה היו כל הרצונות של הבריאה כנ"ל כמו כן על ידי היראה שנעשה מהתגלות ההתפארות הזאת כנ"ל על ידי זה נתגלה אחר כך הרצון שמתרצה המלך אחר כך לכל אחד ואחד ומקרבם ברצונו וכו' כנ"ל שזהו בחינת אהבה כנ"ל נמצא שיראה ואהבה נמשכין על ידי הצדיק שמגלה ההתפארות שעל ידי זה מוצא כל הרצונות שהיה להשם יתברך בכל הבריאה וכו' כנ"ל שעל ידי זה נעשה יראה ואהבה כנ"ל] וזה בחינת: "כי תפארת עזמו אתה, וברצונך תרום קרננו" "תפארת עזמו" זה בחינת היראה שנתגלה על ידי התגלות ההתפארות כנ"ל כי עז הוא בחינת יראה כנ"ל ואזי "ברצונך תרום קרננו" כי מגלה רצונו ומרומם קרנם של כל אחד ואחד כנ"ל שעל ידי זה התגלות האהבה כנ"ל נמצא שהצדיק מגלה היראה והאהבה ב. וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה בבחינת: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" "שמים" זה בחינת אש ומים הינו יראה ואהבה נתלבשים בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק שעל ידו ... ונעשין בעלי תשובה וגרים כנ"ל אמר רב אשי: האי עזא דימא דבחישא ואית לה קרני עזא זה בחינת עז, הינו יראה בחינת "כי תפארת עזמו אתה" הנ"ל דבחישא הינו בחינת הצדיק שמחפש תמיד אחר ההתפארות שבכל אחד מישראל כנ"ל ואית לה קרנא הינו בחינת "וברצונך תרום קרננו" הינו האהבה שנתגלה על ידי הצדיק כנ"ל כי על ידי כל בחינות הנ"ל נתגלה אור הצדיק שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל ט. וזה: "ויהי הם מריקים שקיהם" הינו בחינת "לבשו שמים קדרות ושק וכו'" 'שמים' הינו יראה ואהבה כנ"ל וכשהם מריקים את השק והחשך מן היראה והאהבה והנה איש צרור כספו בשקו זה בחינת הצדיק בחינת: "צרור הכסף לקח בידו" שהם הצדיקים, כמו שפרש רש"י שם בשקו, הינו שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ואביהם זה החמר, ...

... חכמה אז "על כל הארץ כבודך", שנתגלה כבודו [זאת התורה שבסימן זה, לא שמעתי מפיו הקדוש, והוא מלשון החברים כנ"ל. והמעין יראה בעיניו שהלשון מגמגם מאד, וחסר הרבה, וגם מה שנכתב הוא שלא ...