ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת... לא יועילו רק אם יש אדם גדול ומפלג במעלה מאד מאד יכול לגמר מה שצריך בחיים חיותו כי הרבה יסורים ודברים קשים עוברין עליו אך על ידי גדלותו ומעלתו עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך וכשזוכה לתקן ... הטוב והמיטיב' נמצא, שבחינת אחד הוא התכלית והוא כלו טוב כי התכלית הוא כלו טוב כי אפילו כל הצרות והיסורים והרעות העוברין על האדם, חס ושלום אם יסתכל על התכלית, בודאי אינם רעות כלל רק טובות גדולות כי בודאי כל היסורים באים בכונה מהשם יתברך לטובתו אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו ואם כן היסורים הם טובות גדולות כי כונת השם יתברך הוא בודאי רק לטובה נמצא, שבכל הרעות והיסורים שיש לאדם, חס ושלום אם יסתכל על התכלית, הינו כונת השם יתברך לא יהיה לו יסורים כלל רק אדרבא יתמלא שמחה, מגדל רב הטובה שיסתכל בתכלית היסורים הללו כי התכלית הוא כלו טוב כלו אחד כנ"ל ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב אך עקר הצער שיש לאדם מהיסורים שעוברים עליו, חס ושלום הוא רק מחמת שלוקחין מהאדם הדעת עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב ואז מרגיש צער וכאב היסורים כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית אינו מרגיש כלל הצער של היסורים כנ"ל ובזה תבין דבר נעלם ונסתר מה שנטבע בנפש האדם כשיש לו יסורים גדולים רחמנא לצלן כגון למשל כשחותכין איזה איבר לאדם, חס ושלום אזי סותם ועוצם את עיניו בחזק כי זה ... לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל כי עקר היסורים מחמת שרחוק מהתכלית כנ"ל ועל כן נטבע בנפש האדם לסתם עיניו בשעת יסורים כנ"ל כדי לברח מהיסורים ולבטלם על ידי ההסתכלות על התכלית, שהוא כלו טוב שההסתכלות הזאת אי אפשר כי אם על ידי סתימת העינים ... אינו יודע כלום מה הוא עושה אף על פי כן הנפש יודעת הכל ועל כן מטבעה לסתם העינים בשעת יסורים כנ"ל. ד. והנה באמת, בשעת ביטול שנתבטל אל התכלית שהוא כלו טוב כלו אחד אזי באמת נתבטלין היסורים כנ"ל אך אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה ... כי הוא בחינות אין סוף שהוא בחינות התכלית, שהוא כלו אחד, כלו טוב ומחמת זה מרגיש המח הצער של היסורים כי עקר ההרגשה של כל היסורים והכאבים חס ושלום, הוא בהמח כי מהמח יוצאין צנורות לכל האיברים כלם ועל ידי זה מרגיש המח הכאב באיזו איבר שהוא. ודע שאחר כך כשחוזר מהביטול אל הכלים, דהינו המחין אזי מתגברין היסורים ביותר ממה שהיו מקדם כדרך שני אנשים שמתאבקים ונלחמים ונתגברים זה כנגד זה שכשאחד רואה שחברו מתגבר עליו אזי הוא מתחזק מאד, ומתגבר ביותר כמו כן כשרואין הבעלי דינים שהוא רוצה להתגבר על היסורים ולבטלם על ידי הביטול אל התכלית כנ"ל אזי הם מתחזקים ומתגברים ביותר ועל כן אחר כך כששב מהביטול אזי היסורים הם גדולים יותר מקדם כי הם מתגברים כנגדו מחמת שרוצה לברח מהם וכנ"ל. אך אחר כך מקלים היסורים ומתנחמין עליהם על ידי התחדשות התורה שזוכין על ידי היסורים כי על ידי היסורים בא לבחינת ביטול כנ"ל ואחר כך, אף על פי ששב מהביטול אף על פי כן מהרשימו שנשאר מהביטול על ידי זה נעשה התחדשות התורה כי על ידי הביטול שנתבטל אל התכלית והשיג שכל היסורים הם טובות גדולות מאד על ידי זה נתמלא שמחה והשמחה הוא כלי אל חדושין דאוריתא כמו שאמרו רבותינו זכרונם ... שהוא בחינת קבלת התורה ועל ידי התחדשות התורה שזוכין על ידי הרשימו של הביטול כנ"ל על ידי זה מקררין היסורים אחר כך כי על ידי זה מכבין צמאון הנפש כי הרגשת היסורים הוא בחינת צמאון הנפש כי צמאון הוא על ידי מליחות ומליחות הוא בחינת יסורים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'נאמר ברית במלח, ונאמר ברית ביסורים' כי הנפש היא בת השכל כי עקר גדול הנפש, הוא על ידי השכל שמגדלה ומתקנה וכמו שכתוב: "גם בלא ... טוב" וכשהשכל בשלמות, אזי הוא עושה פרות אבל כשנפגם השכל, אזי הוא בחינת "ארץ פרי למלחה" והמליחות, הוא בחינת היסורים שמרגישין על ידי שאין השכל בשלמות כנ"ל והוא בחינת צמאון הנפש כנ"ל ועל ידי ההתחדשות התורה הנ"ל על ידי זה מקררין היסורים ומכבין הצמאון, בבחינות: "הוי כל צמא לכו למים" "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו" כי על ידי היסורים, זוכה להתחדשות התורה כנ"ל וזה סימן שפעל על ידי היסורים וקבלם כראוי כשזוכה אחר כך לחדושין דאוריתא שזה סימן שזכה לבחינות ביטול אל התכלית על ידי היסורים ועל ידי זה זכה לחדושין דאוריתא, על ידי הרשימו כנ"ל. והבעל השדה הנ"ל, כשעיניו מאירות, בבחינות "שדה צופים" אזי ... הזה לבלתי לנגע את הנפש ואז יוכל להסתכל על התכלית כנ"ל ואזי על ידי ההסתכלות על התכלית, נתבטלין כל היסורים כנ"ל אך אחר כך כששב מהביטול מתגברין היסורים ביותר כנ"ל שזה בחינת צמאון הנפש כנ"ל וזה, וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים כי לכבות הצמאון ... כי הנערים שהם עיני השכל הם שואבין התחדשות התורה מהרשימו שנשאר מההסתכלות על התכלית כנ"ל ועל ידי זה נתבטלין היסורים אחר כך, ומכבין צמאון הנפש כנ"ל וזה בחינת הגן עדן, בחינת משה ואהרון גן, הוא בחינת הנפש, בחינת: "והיתה ...