... עשיה ותקון של 'חטה' כ"ב אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש כמו שכתוב: "כי פי המדבר אליכם" בלשון הקדש על כן כתוב בו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו" רוח אלהים הינו תקון הברית בבחינת "ולא קמה עוד ... לנו" וזה: 'כבד' שהיא הפך של חרפות ובזיונות שהוא תולה ב'הונך' הינו בגרונך שהוא שלמות לשון הקדש כנ"ל ושם יוסף על שם שלמות לשון הקדש שהוא תקון הברית בבחינת: "אסף אלהים את חרפתי" כי בו תלוי כבוד כי אין בשת אלא במקום עריין כנ"ל ונחש שהוא הרע הכולל הנ"ל כשאין שלמות בלשון הקדש אזי ... הרע שבו כנ"ל על ידי זה נופלין כל השבעים לשון בבחינת "פה להם ולא ידברו" ראשי תבות ויפל וכו' כנ"ל. ויוסף, על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש על ידי זה היה יכול לפשר חלמין כי עקר החלום הוא בשנה הינו בתרדמה ושלמות לשון הקדש הוא על ידי תרדמה שהוא בחינת תרגום כנ"ל. ועל כן יוסף שזכה לשלמות לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרדמה כנ"ל. על כן היה יודע לפשר חלמין שבתרדמה [כי זכה לברר את בחינת לשון התרגום את בחינת התרדמה דהינו להעלות הטוב שבו ללשון ... תקון השגגות שצריך לתקן כל מה שחטא בשוגג, והבן ומי שיש לו שלמות לשון הקדש יודע לפשר חלמין שבתרדמה כמו יוסף, כמבאר שם כי החלומות הם כפי המאכלים שאוכל, כמובא כי בכל דבר יש אותיות כנ"ל וכששוכב וישן עולים האדים מהמאכלים שאכל ועולים להמח ונצטרפין האותיות שיש בהם ומזה נעשה החלום ... האותיות שיש בכל דבר כי על ידי התנוצצות האותיות שיש בכל המאכלים שמהם החלומות על ידי זה הצדיק בחינת יוסף יודע לפשר חלמין שבתרדמה כנ"ל [זה מצאנו מזה המאמר מכתב יד רבנו ז"ל בעצמו] "ישלח עזרך מקדש" וכו' גדל יקר הערך מלשון הקדש שבו נברא העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: ...

... התורה": "וימש חשך" כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה 'מפיך' כלומר מחמת פיך שיוצא מאתך יהיה לה ממשות וגשמיות תזהר מזה וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שהתענה רב יוסף ארבעים יום שיתקים למודו אחוו לה לא ימושו מפיך ושוב התענה וכו' אחוו לה ומפי זרעך וכו' כלומר שלא ימושו ויגשמו מפיך ואזי יתקים תלמודו כי לא ...

... הוי לבא אוקיד כל גופא' והראה והלב הם בחינות יעקב ויוסף "תתן אמת ליעקב" כמו שכתוב: "תורת אמת" ובהתורה יש חמשה ספרים, כנגד חמשה כנפי ראה ויוסף הוא בחינות לב, כי יוסף נקרא "צפנת פענח", וכתיב: "בלבי צפנתי" וכו' וכשבוער האש שבלב, הוה אוקיד כל גופא ועל ידי שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים, מנשבי על לבא, ומשככים החמימות שבלב 'בקש יעקב', הינו הראה 'לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף', הינו החמימות שבלב נמצא שעל ידי מה שאדם, שהוא בחינת תורה, כמו שכתוב "זאת התורה אדם" נע ונד אפילו בתוך ביתו יכול לשכך את האש שהוא בחינות דינים ויכול להחיות מתים שיהיו ...

... רבנו זכרונו לברכה תפרסו בשלום המגיד עבורי ותגידו לו "ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף" ויסב אלהים כשדינין חס ושלום מקיפין את האדם דרך המדבר מיוסף הינו צריכין לדבר מהצדיק הנקרא יוסף. וחמשים עלו פרש רש"י מחמשים הינו על ידי ...

... הוא אצלו רק שטות ושגעון ואינו נחשב לו לנסיון כלל ומה שנאמר בתורה שבח יוסף הצדיק שעמד בנסיון, יש בזה סוד ועקר הנסיון בבחינה הנ"ל בבחינת המתקת ...

... "כי חרפה היא לנו" והערלה הם שלש קליפות, המסבבים הברית שלום וכשמשברין את הערלה, אזי נתגלה ברית שלום וכשיש שלום למטה, יש לו שלום למעלה במרומו וכשיש שלום למעלה, אזי נתגלה ונתרבה שבע גדול בעולם כמו שכתוב גבי יוסף : "תן זרע ונחיה" פרוש אחר "וצאצאיך כעשב הארץ" "בשדך לבהמתך" הינו אימתי יהיה לך בנים חיים וקימים כשיהיה זווגך בקדשה ...

... סימן ס"א ושם מבאר ביותר ענין זה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, וענין כלהו במחשבה אתברירו רק שבכאן בסימן רי"א מרמז גם מענין נסיעה על קברי צדיקים בבחינת ויקח משה את עצמות יוסף וכו'. מאמר בקמים עלי סימן רע"ז ומאמר דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו ...

... "אסף אלהים את חרפתי" שהוא ממתיק את הרע, שהוא בחינת הרעב בבחינת: "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" "איש אשר רוח אלהים בו" "ויוסף ישית ידו על עיניך" שעל ידי היד, נשמר ...

... כי הציצית שהם 'חמרי חורא' גרם כל זה וזה פרוש: "ואלה" כל מקום שנאמר 'ואלה' מוסיף זה בחינת יוסף בחינת שמירת הברית בחינת ציצית המשפטים, זה בחינת 'כלה זרע אמת' כמו שכתוב: "משפטי ה' אמת" שזוכה לעצת צדיקים, ... אחיך רעים בשכם" הינו בחינת ציצית כנ"ל שהיא שמירה לניאוף והוא בחינת שמירת הברית שהיא בחינת יוסף על כן אמר יעקב ליוסף "הלוא אחיך רעים בשכם" שהוא בחינה שלך "לכה ואשלחך אליהם" וזה פרוש: "ואנכי נטעתיך שורק" וכו' כי הוא מקבל טפי השכל ... ישראל" אבהן ובנין בחינת התפילה יעקב ובניו סגלה לחולה להסתכל על הציצית והסוד בפסוק: "הנה בנך יוסף בא אליך" כי כל אלו התבות מרמזין על הציצית דהינו מנין החוטין והחליות והקשרים כמבאר ב"פרי עץ חיים" [ז"ל הפע"ח: ט"ל כריכות הם קנ"ו כמנין יוסף. וסמ"ך גודלין יש בכל הכנפות עם הציצית כמנין הנה וכמנין בנך. חוליות וקשרים והחוטין הם ל"ב והם שזורין הרי ס"ד כמנין בא אליך ע"כ]. וזהו: "הנה בנך יוסף בא אליך" דהינו בחינת ציצית כנ"ל על ידי זה "ויתחזק ישראל" ...

... כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שברו כל כך קלפה הזאת של תאוה זו עד שעכשו בקל יכולים לעמד בנסיון ואפילו איש פשוט לגמרי יכול עכשו לעמד בנסיון ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "תקפו של יוסף ענותנותו של בעז ותקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש" כי תקף הנסיון של יוסף הצדיק היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו וכן תקף הנסיון של בעז היה קל ופשוט אצל פלטי כי כל מי שהיה אחרון יותר הנסיון קל ...