... רבי עקיבא סימן נ"א נאמר אחר שבועות תקס"ג. מאמר הנעור בלילה סימן נ"ב נאמר בתחלת שנת תקס"ג. מאמר ויהי מקץ זכרון סימן נ"ד נאמר בשבת חנוכה שנת תקס"ה. מאמר וביום הבכורים סימן נ"ו. נאמר בשבועות תקס"ה. מאמר תלת נפקין והיכל הקדש סימנים נ"ח, נ"ט, נאמרו בראש השנה תקס"ו. מאמר פתח רבי שמעון סימן ס' נאמר בראש השנה תקס"ז. מאמר ... סמוך לראש חדש ניסן תקס"ה. מאמר ויאמר בעז סימן ס"ה נאמר בקיץ תקס"ו בסמוך אחר פטירת בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל שהיה בחדש סיון תקס"ו, ואז נאמר המאמר הנ"ל ביום ערב שבת קדש. וקדם לזה אמר מאמר דע כי יש אריך אנפין וכו' סימן רמ"ב וביום חמישי שלפניו בכה לפנינו. ובשבת שאחר זה אמר מאמר ושקוי בבכי מסכתי סימן רס"ב. מאמר ויהי נא פי שנים סימן ס"ו נאמר אחר חנוכה תקס"ז. ובשבת נאמר מענין שבירת מניעות ... מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, וקדם לזה ספר מראה נוראה כמבאר במקום אחר. מאמר ימי חנוכה [סימן ב] נאמר בשבת חנוכה תקס"ט. מאמר וביום הבכורים סימן ד' נאמר בשבועות תקס"ט. מאמר תקעו אמונה סימן ה' נאמר בראש השנה תק"ע. מאמר כי מרחמם סימן ז' נאמר בשבת חנוכה תק"ע. מאמר תקעו תוכחה סימן ח' נאמר בראש ... י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נאמרו בסוף שנת תקס"ח בחזירתו מלבוב. סימן ל"ב, יש צדיקים גנוזים נאמר בשבת פרשת יתרו תקס"ט. סימן ס"ו, הצדיק מכרח לעשות תשובה נאמר בין יום כפור לסוכות תק"ע. ובעת הזאת נאמר גם כן מאמר לפי הימים נוראים וכו'. מאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז נאמר בשבת בראשית תק"ע. ומרמז שם מענין הסתלקות הרב הקדוש ... סימן ס' מענין בנינים, חרף תק"ע. המעשה מהסוס עם הפלומפ שבועות תקס"ז בזאסלב. סימן פ"ו מעניני חתנה שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה בשבוע של הברית מילה של בנו ...

... במי מעינות, גם אל תיגע את עצמה הרבה, גם בעלה יזהר בנטילת ידים, גם אל תכעס, גם אחר הטבילה תתן צדקה. גם בעלה ילמד מסכת נדה ואחר כך יאמר שיר של יום. גם תרחץ את עצמו בדברים, העולים מתוך המצודה מן הנהר, גם תשתה חלב עז, גם תרחץ בנוצת עזים, ...

... שבו הוא חי, כולם הם רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. ואפשרי המציאות הוא בחינת מת בייס לבחינת מחוייב המציאות. כי מחוייב המציאות הוא חיים נצחיים. אך אפשרי המציאות, היום הוא כאן ומחר הוא איננו, ולכן הוא בחינת מת. והוא אפילו בבחינת שאינו קיים כלל. היינו שכל זמן שאדם לא עשה תשובה שלמה, הרי שאפילו עדיין אין לו הוויה בעולם ממש, כאילו ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו אינו אלא שכל הנקנה וזה השארותיו לאחר המיתה וזה בחינת אמנה כי אמנה לשון קיום דבר כי שכל הנקנה הוא קיום של אדם לאחר מותו breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין אין לו הויה כאילו עדיין לא נתהוה ...

... מי יודע מה שיש עוד להשיג ומה שאוכל לזכות עוד ?! והבן אחר כך אמר: אך זאת נחמתי שכל היום כלו אני מבלה רק על תורה ותפילה ...

... מתנגד לשני אבל באחד אין שייך נגדיות נמצא שאחד הוא טוב וזה שאמרו חז"ל ביום ההוא יהי' ה' אחד אטו האידנא לאו הוא אחד אלא לעתיד [כולא] [*כולו] הטוב עיין שם ואחד הוא אמת כי אמת הוא אחד למשל כשאומרים על כסף שהוא כסף הוא אמת והשקר הם רבים כי ...

... וזה "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו מה שדברו העם וטענו תחלה טען הוא עתה אל ה' כי מה תהא עלי, כי לא יהיה לי בחירה השיבו ה' "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר" ולא צוה לו השם יתברך רק שני ימים 'ומשה הוסיף יום אחד מדעתו' וכון לדעת הקדוש ברוך הוא, כי כן היתה דעתו יתברך כמו שבאמת לא נתנה תורה עד שלשה ימים ובזה היה תלוי בחירת משה לקבל את התורה או שלא לקבל כי לא היה אפשר לקבל את התורה רק אחר שלשה ימים כמו שהיה באמת ואם לא היה מוסיף יום אחד, לא היה מקבל את התורה והשם יתברך לא אמר לו רק שני ימים והוא הבין מדעתו ובחר לו לקבל את התורה והוסיף יום אחד שעל ידי זה היה קבלת התורה ובזה היה תלוי עקר הבחירה של משה במה שהוסיף יום אחד מדעתו ...

... 'טופח על מנת להטפיח' וכל הששה טפחים כלם, כלולים ומנחים בברית כי הששה טפחים הנ"ל הם בחינת "ששת ימים שבהם עשה ה' את השמים ואת הארץ" בבחינת: "הנה טפחות נתת ימי" כמו שכתוב: "ששת ימים עשה ה' וכו' וינח ביום השביעי" הינו שכל הששת ימים, בחינת הששה טפחים הניח כלם ביום השביעי, שהוא שבת שהוא בחינת ברית כמו שכתוב: "ברית עולם ביני ובין בני ישראל" וזה ... ואותה ההשפעה שהלכה לה, נתפזרה בין העולם וזה בחינת מגלה טפח ומכסה וכו' שלפעמים מגלה פנים של רצון והשגחה ומכסה פנים של כעס ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה כנ"ל ולחם הפנים הוא בחינת ברית כמו שכתוב: "ביום השבת יערכנו לפני ה' וכו', ברית עולם" ונאמר בהם "ועשית לו מסגרת טפח" ועל כן ...

... אייר ראשי תבות איבי ישובו יבשו רגע כי אזי הם כל הרפואות שהם בחינת שלום בחינת ארץ נתנה יבולה כנ"ל שהוא הפך המחלקת, שהיא בחינת ארץ כנען כנ"ל ודע שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת כי מחלול שבת אי אפשר לזהר כי בקל אפשר להכשל ...

... ידדון ידדון" הינו הם מרקדין "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל", הם נותנין מעות "שבת" בשביל המרקדין החתנה היא בחינת סיני כמו שכתוב "ביום חתנתו" זה מעמד הר סיני וסיני גימטריא סלם וכתוב: "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" הינו רקודין שבשעת רקודין עולה ויורד כי כן דרך רקודין שעולה את גופו ויורד את גופו ומה שקורין זאת המעות "שבת" כי ראשי תבות "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל" אותיות שבת מה שהחתן דורש כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ביום חתנתו זה מעמד הר סיני' לרמז שהחתנה היא מעמד הר סיני, בשביל זה הוא דורש ומה שנותנין לו מעות שקורין "דרשה גישאנק" לרמז: "עלית למרום שבית שבי" בשביל [זה] לקחת מתנות וזה הדרשה ...

... ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחת קדם חנוכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל מסר נפשו על כל דבר שיש בו זכות וטובה להכלל. ופעם אחת כתבתי לפניו כמעט כל היום כלו ואחר כך לעת ערב ענה ואמר בוא לחשבון עמי על אותו היום מה עשינו בו. ואמר הלא התפללנו וגם למדנו מעט ואחר כך כתבנו. וגם זה הוא למוד הינו מה שכותבין דברי תורה נחשב גם כן ללמוד. ואמר אז כל מה שאני צריך לעשות אני חפץ מאד לעשותו ולגמרו תכף ומיד דיקא, ולא להשהותו לזמן אחר. ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה. ובענין זה יש כמה שיחות הצריכים מאד איך היה זריז בכל דבר ... למחרתו או לזמן אחר היה עושהו, ואם לאו לאו. ולא היה טרוד ומבלבל כלל לעולם בשום דבר שבעולם. ואי אפשר לבאר ענינים כאלו בכתב כלל אות תלה כשהכניס אותי בהתמדת הלמוד, וצוה עלי וקבע לי שעורים גדולים בכל יום והזהיר אותי שבכל יום אראה לדבר עם בני אדם איזה שיחות וספורים כדי לפקח דעתי. ואף על פי שלא היה היום מספיק לי לגמר השעורים שצוה עלי אף על פי כן אמר שזה מכרח לפקח דעתי בכל יום על ידי שיחה עם בני אדם איזה שעה ביום. וכבר מבאר במקום אחר שהשיחה עם בני אדם היא כמו שנה שהיא ניחא למחין. גם אחר כך ... איזה שעה קלה ובלבד שלא תצא מחשבתו לחוץ לגמרי חס ושלום לחשב מחשבות רעות או הרהורים רעים חס ושלום. ואז היה רצונו הקדוש שאגמר כל הארבעה שלחן ערוך הגדולים בשנה אחת. וקבע לי שעור ללמד חמשה דפין בכל יום וכן קימתי כמו חצי שנה וגמרתי כל הארח חיים עם המגן אברהם וטורי זהב והיורה דעה עד סמוך לסופו. אחר כך התגברו עלי מאד המניעות והבלבולים ולא יכלתי ללמד בכל יום שעור הנ"ל. ואז צוה עלי ללמד קבלה וכו' ואז נמשך גמר הלמוד של הארבעה שלחן ערוך ...