... . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא' שעל ידי התענית נכנע ונחלש ... קומת וחיות השמחה כי מעלת התענית שמעורר ומחיה מתים הינו הימים שעברו בחשך, ואין להם שום חיות כי כל יום ויום נמשך עליו שפע מלמעלה וכשעושה בזה היום מצוות ומעשים טובים אזי מחיה היום וממשיך לו חיות ושפע רב מלמעלה אך אם, חס ושלום, אם אינו עושה בו מצוות אזי אינו יורד עליו שפע מלמעלה כי אם בצמצום גדול מאד רק כדי חיונו בצמצום וכשהוא נוטל זה היום ועושה בו, חס ושלום, רע אזי מוריד ומיניק ומוצץ השפע המעט שיש בזה היום עד שמוצץ גם עצם החיות שיש להיום בעצמו מלבד השפע הבא מלמעלה דבר יום ביומו כי כל יום הוא בריאה, ויש לו חיות עצמו מלבד השפע והוא מוצץ גם חיותו העצמי של היום עד שנשארו הימים הללו פגרים מתים כמו משל התינוק היונק משדי אמו כל זמן שיש לה חלב יונק החלב ... הוא מעורר ומחיה הימים הללו והכל לפי התענית ויש להבינו בגשמיות כי כשמתענה, נמצא אין לו חיות וכח מזה היום מאחר שאינו אוכל ושותה בו ואף על פי כן עובד את השם נמצא שעובד השם בכח שיש לו מאתמול, כי בלא זה מאין לו כח נמצא שעובד היום בכח של אתמול על כן מביא חיות באותו היום של אתמול ואחר כך כשמתענה עוד ואזי אין מספיק לו כח של אתמול כי כבר נחלש הגוף, ואז צריך ... לעיל בסי' קעח]. [זה הענין לא באר היטב. והעקר שעל ידי התענית, על ידי מה שמוציא הכח של כל יום ויום שעבר ומכניס אותו בעבודת ה', ומחיה כל הימים המתים שפגם בהם כנ"ל על ידי זה נבנה השמחה כנ"ל] וזה ... ששון ושמחה כנ"ל, בחינת: "שמחנו כימות עניתנו" כפי ימי התענית כן השמחה "גלמי ראו עיניך וכו' ימים יצרו", כל יום הוא יצירה בפני עצמו "ולו אחד בהם" זה יום הכפורים שהוא תענית שמחיה כל הימים כי יום הכפורים הוא כללות כל הימים ועליו נאמר: "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות של היום, שהוא כלול מכל הימים, תענו וכו' כנ"ל

... בוראו ביראה ופחד לשמו הגדול ית' אשר בהיותו מתבונן בבוקר שהחזיר לו במידת טובו את נשמתו הנמסרת תמיד בכל יום אזי נופל עליו היראה ופחד משמו הגדול ית' ואז נתרחבה ונתרבה האמונה וזה חדשים לבקרים רבה אמונתיך שנתרחבה ונתרבה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל ... הבן' שהם בחינת שלשה מיני רחמנות והם נמשכין משלשה מחין כי 'מח הבן ממח האב' וזה בחינת שלש תפילות ביום כי כל תפילה ותפילה הוא בחינת מח מיחד מאלו השלשה מחין שהם בחינת שלשה מיני רחמנות התלויים במח כי ... שזכו על ידי רוח נבואה כנ"ל וזה בחינת ה דהששי, הנאמר במעשה בראשית כמו שכתוב: "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה שכל העולם היה תלוי עד ששה בסיון, שקבלו ישראל את התורה כי עקר חדוש ... פינחס ויפלל" הוא בחינת 'ציר נאמן לשולחיו' כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל וזה בחינת הראה בבחינת: "כצנת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא בחינת הראה, כי הראה מקרר חמימות הגוף כי 'אלמלא כנפי ראה ... המח על ידי הנשימה של הראה גם על ידי הנשימה נתקים כל השמנונית של הגוף שעל ידי זה עקר קיום השכל ועל כן נקראין המחין נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר המח והדעת על ידי הנשימה כנ"ל: "נר ... השכל הוא נר דולק על ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה בחינת 'הבל נחית הבל סליק', הנאמר בהראה, כמובא "הבל המה מעשה תעתעים" ... התפילה נמשכת גם כן משלש המחין שהם בחינת מחצות פרוסות שמשם נמשך שלשה מיני רחמנות שהם בחינות שלש תפילות ביום כנ"ל הינו שהסטרא אחרא שיש לה יניקה מן הדעת, חס ושלום, בחינת עוג היא רוצה לעקר, חס ושלום, תפילות ... על ידי התגלות הכבוד שהוא בחינת תקעו לבחינת חדוש העולם בחינת שיר חדש שהוא בחינת 'בחדש שופר' וזהו: בכסה ליום חגנו זה בחינת נבואה בחינת: "המכסה אני מאברהם אשר אני עשה" שזה בחינת נבואה בחינת: "כי לא יעשה ה' אלהים דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" ליום חגנו הוא ראש השנה זה בחינת אמונה שנתתקן על ידי תקון כח המדמה שהוא בחינת חג בבחינת "ובמחוגה יתארהו" ... השנה כי עקר ראש השנה, שאז הוא חדוש העולם כי בתשרי נברא העולם, הוא תלוי באמונה כנ"ל וזה: בכסא ליום חגנו כי עקר תקון המדמה והאמונה היא על ידי נבואה כנ"ל ועל כן ראש השנה שהוא בחינת אמונה עקר ... קבלת התורה שעל ידי זה נתתקן האמונה כנ"ל ועל ידי תקון המדמה והאמונה, שנתתקן על ידי נבואה בחינת: "בכסא ליום חגנו" על ידי זה זוכין לבחינת חדוש העולם, בחינת שיר חדש הנ"ל שהוא בחינת "בחדש שופר" וכל זה נמשך ...

... הנדפסים אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה כי מי שירגיל עצמו לנהג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת ואף אם לפעמים הוא רואה שמקים הנהגה זו ...

... ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים כי אז יתגלה הדעת ויהיו נכללים באחד ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", וכי האידנא וכו' ? אלא עכשו מברכין על הרעה 'ברוך דין אמת' ועל ... ידי זה נצול מכל אורב ומסטין כי 'מלבוש' בגימטריא 'חשמ"ל' ומהחשמ"ל בורחים כל המשחיתים וזה: "עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" על ידי הלבוש, שהוא בחינת החשמ"ל שהוא לבוש עז והדר, לבוש חזק ונאה על ידי זה "ותשחק ליום אחרון" שאינו ירא ממנו כלל כנ"ל ועיקר הזמן לזה הוא חודש אלול. וזהו ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' ...

... ההתגלות מתלבש בעצם בזה העולם כי אם הארה שמאיר בבחינת רגלין אבל בחינת רגלין, מתגלין בעצם בזה העולם וכל יום יש בו מחשבה דבור ומעשה והקדוש ברוך הוא מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו רמזים כדי לקרבו לעבודתו בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך הן מלאכה או משא ומתן וכל מה שמזמין לו השם יתברך בכל יום צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה כדי להבין רמיזותיו של השם יתברך אך ההגדלות השכל בזה, צריך להיות במדה שלא ... שאפילו הצדיק והחכם שיש לו מח גדול עד שיכול להבין את הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל דבר בכל יום, אפילו בעסקי חל ועל ידי זה הוא יכול לעבד את השם יתברך בכל הדברים שבעולם אפילו בעסקי חל ואם ... מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית ... ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף ... האלוהים, וממהר האלוהים לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" הנ"ל שהיה נכון הכל ערב שבת בין השמשות וקדש היום, ומהר אלהים לעשותו בלא גוף ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל וזה, "חלום פרעה אחד ... ומקים בחינת רגלי הקדשה המלבשין בזה העולם כנ"ל וזהו, ויהי מקץ שנתים ימים הוא בחינת מוציאי דבה, הנאמר בהם: "יום לשנה יום לשנה" שעל ידם נתקלקל ונפגם בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת: "וקמץ הכהן" כנ"ל מקץ, שהוא בחינת פגם הקמץ ופרעה ...

... כי שיחה זו היתה אז בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית מילה של בנו שלמה אפרים, זכרונו לברכה ביום שלישי למילה ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה ...

... וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם לוז שיש בערף אדם, שישאר אחר כליון הגוף וממנו יתחדש בנין הגוף בשעת ...

... שלהם אחיזה בהם כל כך שימצאו שקרנים צבועים בדרך זה כמו שנמצא שיש אנשים שיושבים מעטפים בטלית ותפילין כל היום, והם צבועים עם כל זה אין להם כח להטעות העולם כל כך כמו אלו המתפארין בגדולות כנ"ל כי דע, ... והחוחים, הסובבים את השושנה העליונה ושושנה זה בחינת הדבור הקדוש, בחינת: "שפתותיו שושנים" וכו' כי הם עוסקים בתורה ועבודה יום ולילה ומכלים כל החוחים שלא יהיה להם יניקה מהדבור הקדוש כי מעבודה פשוטה בתמימות אין להם יניקה כנ"ל כי ...

... מלמד ושאל אותו כמה יש לך שכר למוד לזמן ? השיב לו: כך וכך וחשב עמו כמה עולה על יום, בודאי עולה סך מעט מאד ואמר לו: אם כן תחשב עוד כמה עולה על שעה אחת שכר למוד בודאי ...