ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי... אזי אוכל להללו ולהתפלל לפניו באמת כנ"ל וזהו: "אהללה ה' בחיי" דיקא כנ"ל וזהו: 'כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו' וכו' וכשיש אמת אזי הוא מפלת הרשעים כי עקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה ... על פי הדבור' שעל ידי שאין הדבור בשלמות על ידי זה הוא אנוס כנ"ל וזהו: 'כיון שנצרך לבריות עולם חשך בעדו' 'חשך' לשון מניעה, כמו שכתוב: "ולא חשך ממני, ולא חשכת את בנך" וכו' הינו כשנצרך לבריות, אזי יש לו מניעות וזה 'עולם חשך בעדו' הינו כשהוא בין העולם אזי יש לו מניעות וקשה לו להתפלל באמת כנ"ל כי כשנצרך לבריות נוח וטוב ...