... עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג וזה בחינת: 'סלק ...

... אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל ... יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין ... רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה ... בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ... ועל זה צריך טהרת המחשבה וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא ...

... וחיותה יותר מהראוי. נמצא אפילו במדור הקליפות הינו בימי רע שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם גם שם יכולין למצא אותיות התורה אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום אינם נתראים אותיות התורה הינו ימי טוב על ידי ימי רע והחשך השורה עליהם אבל מי שכופה את יצרו הרע הינו הימי רע הינו המדות רעות אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר כי ...

... לסגרו, שלא יראה את האור פתאם וצריכין לצמצם לו את האור, כדי שלא יזיק לו מה שיראה פתאם כמו כן לזה שהיה בשנה ובחשך זמן רב כשרוצין להראות לו פניו ולעוררו צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות כדי שלא יזיק לו ...

... שהוא מקום הרגלין "מסלות בלבבם", שעל ידי מסלות שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחשך להישיר להם דרך לעבודת השם יתברך ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהנפשות אשר היו רחוקים עד הנה ויש קליפות רבות ...

... כל העולם' 'ודינא דמלכותא דינא': 'צדק מלכותא קדישא', "ומלכי צדק מלך שלם" וזהו בחינת קטנות, והוא בחינת חשך והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם, לילך מקטנות לגדלות וכשבא ... ואז כשהמלכות היא בבחינת צדק אז הוא בחינת מחין דקטנות, בחינת דינים שמשם נמשך הדין של יצחק שהוא בחינת חשך, בחינת "ותכהין עיניו מראות" שהוא בחינת לילה, בחינת "ולחשך קרא לילה" וזהו בחינת נפש, בחינת "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם לילך מקטנות לגדלות ... וכמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" 'ואין טוב אלא תורה' הינו, כי התורה היא בחינת אור שהיא הפך החשך, שהוא בחינת דין כנ"ל כי על ידי ידיעת התורה נמתק הדין וסימן שידע האדם אם הוא בבחינת דינא ...

... כל זה זכה על ידי תפילתו כמו שכתוב: "אשר לקחתי מיד וכו' בתפילתי ובקשתי" ג. אבל כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקליפות ומסבבין אותו ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל כמו שכתוב: "סכת בענן לך מעבור תפילה" וכתיב: "סביב רשעים יתהלכון" שהרשעים, הינו הקליפות, מסבבין אותו 'כרם זלת' הינו בשעת התפילה 'שהיא עומדת ברומו של עולם' ודע, שיש פתחים הרבה בחשך הזה לצאת משם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הבא לטמא, פותחין לו יש לו פתחים הרבה' נמצא, שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת משם. אבל האדם הוא עור ואין יודע למצא הפתח. ודע, שעל ידי אמת זוכה למצא הפתח כי עקר אור המאיר הוא ... אבל על ידי אמת, הקדוש ברוך הוא שוכן עמו כמו שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" וכו' וכשהקדוש ברוך הוא עמו הוא מאיר לו איך ליצא מהחשך המונע אותו בתפילתו כמו שכתוב: "ה' אורי" וזה פרוש: "צהר תעשה לתבה" פרש רש"י: 'יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן ... אמת הקדוש ברוך הוא חומד מלמעלה לשכן עם האדם כמו שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו" וכו' ואז: "ופתח התבה בצדה תשים" הינו התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו וזה: "בצדה" הינו הקלפה הצד ציד כמו שכתוב: "כי ציד בפיו" כי מתחלה לא היה יכול לדבר מחמת החשך הסובב אותו ועל ידי שיוצא מתוך החשך ומתפלל היטב על ידי זה הוא מתקן "תחתים שנים ושלישים" הינו עולם השפל ועולם הגלגלים ועולם השכל [אך אי אפשר ...

... תלמוד בבלי' וזהו: "ולחשך קרא לילה" הינו על ידי שילמד ש"ס יתקן השית עיזקאין שבקנה, שמהם יוצא הקול וזהו: "קומי רני ... שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג ... הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ...

... ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש חשך" כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה 'מפיך' כלומר מחמת פיך שיוצא מאתך יהיה לה ממשות וגשמיות תזהר מזה וזה ...

... כדי 'בשמאלה עשר וכבוד' כדי להמשיך להם שפע גשמיות כשידע הלמדן כל זה יאמר לבן: אך עצמי ובשרי אתה דהינו שיתקשר הלמדן עם התנא בהתקשרות גדול וישב עמו חדש ימים ויתישב בדבר עם רוח התנא איך לחזר בתשובה לחדש ימיו שעברו בחשך בבחינת: "תתחדש כנשר נעוריכי" אבל תלמיד חכם, שד יהודי אינו רואה כל אלה ואינו שומע שמע בן אחותו "ויאמר ...