ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... נעשה חנוכה כי משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי אותו הלילה ליל תשעה באב היה שבו נחרב הבית המקדש ומשה רבנו בקש על זה סלח נא כי בזה החטא והפגם תלויים כל העוונות כי על ידי זה הפגם נחרב הבית המקדש ובזמן שבית המקדש, היה קים, היינו נקיים מעוונות כמו שכתוב "צדק ילין בה" ופרש רש"י, כי תמיד ... המשא של עוון אפילו יום אחד על כן אנו צריכין את הבית המקדש, שיכפר עלינו בכל יום ומעת אשר חרב בית מקדשנו אין אנו יכולים לנקות עצמנו מן העוונות כי אין מי שיכפר בעדנו ומשה רבנו, עליו השלום, שידע ... זאת על כן מסר נפשו על ישראל, ובקש: סלח נא לעון העם הזה וכו' כי ידע שבזה החטא תלוי חרבן הבית, שהוא כולל כל החטאים כנ"ל וכשזכה לפעל בקשתו מזה נעשה בחינת חנכת הבית, בחינת חנוכה הפך חרבן הבית וכן כל אחד כפי מה שזוכה לפעל בקשת סלח נא ביום הכפורים שעל ידי זה נתתקן פגם חרבן הבית כמו כן נעשה בחינת חנכת הבית, בחינת חנוכה נמצא שחנוכה נעשה על ידי סלח נא כנ"ל ועל כן ...