... כך, שאינו מעכירת הדמים אך הוא בחינת קלפה דקה וגם זה היצר הרע אינו היצר הרע של הקדושים בעלי חכמה ודעת כי אצלם הוא רק היצר הרע שלמעלה שהוא מלאך הקדוש שהוא בחינת גבורות ודינים והוא תכלית השרש העליון, ... לו תקנה רק שיקדש ויטהר גופו, כדי שיזדכך ויטהר דמיו וילך אצל חכם האמת ויורה לו דרכי התשובה, דרכי החכמה עצות נכונות על כל דבר אז יכנע לבבו הערל, ושב ורפא לו אבל כל זמן שעדין לא נתקדש ונטהר ...

... והטיל בה זהמא שהוא הרוח סערה הרוח שטות אשת כסילות והולך ומפתה את הרוח הקדש שהוא לשון הקדש אשה חכמה בבחינת "חכמות נשים" ומטיל בה זהמא. וזה בחינת: "לפתח חטאת רבץ" לפתח, הינו 'פתחי פיך' של לשון הקדש שהחטאת ... רובץ לינק ממנו ד. ודע, שאשת כסילות הזאת שהוא כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי בין ... יש בו טוב ורע לפעמים הוא בחינת משכיל ולפעמים הוא בחינת משכל ואשת כסילות הזאת היא מפתה את האשה חכמה על ידי אשה משכלת. כי עקר תגברת הקלפה אינו אלא על ידי לשון תרגום בבחינת: "ארמי אבד אבי" ובבחינת: ... הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל וישת" כנ"ל [פרוש: כי על ידי חכמה לבד יכולין לידע האותיות שיש בכל דבר, כשיודעין כל הנ"ל דהינו למשל כשרואה דבר שטעמו מתוק ויודע שמתיקות כחו ...

... ומבין הדבר על בריו, כאלו רואה אותו בעיניו בראיה יפה וכמו שכתוב "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר', כמובא בדברי רבנו כמה פעמים] ובכח הראות יש שתי בחינות כי מי שכח הראות שלו יפה, יכול לראות ...

... מטה עצמו [הינו שנכנס אליו ומטה עצמו אל הקדשה] אזי מטין עצמן כל הרקיעין אות קצד אמר, מי שמגלה חכמה חדשה בעולם הינו איזה חכמה חיצונה מחכמות חיצוניות של זה העולם לסוף אין אחריתו טוב ויש לו מפלה על ידי אותו החכמה בעצמה שגלה כמו שמצינו מכמה חכמי האמות שהמציאו חדשות כגון קולומבוס שגלה ארץ אמריקה ולסוף מת בשלשלאות מחמת זה ...

... לתוך העיר והיתה עיר נאה והלך אל גביר ושכר לו מזונות, כי צריך לשהות שם כי צריך לשום שכל וחכמה להוציאה ואיך שהוציאה לא ספר ובסוף הוציאה

... המלך צואה באשר שעד עכשו היו קוראין את המדינה, מדינה טפשית ומלך חכם עכשו יהא קוראין אותה להפך, מדינה חכמה ומלך טיפש ומי שיחגר מתניו לזה, שיחזר השם לקדמותו דהינו שיהיו חוזרים וקוראים את המדינה בשם הראשון דהינו מדינה ... הנ"ל, ונשאר הבן מלך וגם הוא חכם, אבל כנגדנו אינו חכם כלל על כן נקראת המדינה [עכשו] להפך: מדינה חכמה ומלך טפש והניח המלך צואה שמי שימצא חכם כזה, שיוכל להחזיר להמדינה שם הראשון הוא יהיה מלך וצוה לבנו שכשימצא איש כזה יסתלק הוא מן המלוכה, ואותו האיש יהיה נעשה מלך הינו כשימצא חכם כזה, שיהיה מפלג בחכמה מאד מאד עד שכנגדו יהיו כלם טפשים הוא יהיה מלך כי זה האיש יכול להחזיר להמדינה שם הראשון כי ... וצריכין לקח אותה משם ולהניחה למעלה ואזי יהיה להכסא הכח של התבה הנ"ל כי המלך שהיה, עשה כל דבר בחכמה באפן שלא יבין שום אדם את הענין עד שיבוא חכם מפלג, שיבין את הדבר ויוכל לכון להחליף ולסדר כל ... כן לשנותם כלם ממקומם לקח זה העוף ממקום זה ולהעמידו במקום זה וכן כלם כי המלך עשה הכל בערמה ובחכמה באפן שלא יבין שום אדם עד שיבוא החכם, שיוכל להתבונן לסדרם כראוי וכן האריה שעומד שם [אצל התפשטות הדרך], ... לי שם [כמבאר לעיל], כי ביום אין מועיל הנר כלל פרוש המעשה הוא כמו הכסא, שעשה המלך כנ"ל, שעקר החכמה שצריכין לידע איך לסדר הדברים. כמו כן מי שבקי בספרים, ולבו שלם יוכל להבין הפרוש, אך צריכין לסדר הדברים ...

... באמונה שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל וזה בחינות פנימיות חב"ד [חכמה בינה דעת] דעשיה שעולה אל היצירה ומלכות דעשיה עולה מן הקליפות יצירה היא בחינת וא"ו, שהיא בחינת התורה ועל ...

... כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו" [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות ...

... פרוש על ידי מה מתברכין נצח הוד יסוד דזעיר אנפין על ידי המחין שהוא מקבל כמובא והמחין הם ארבע, חכמה בינה חסד וגבורה והם מלבשים בנצח הוד יסוד דבינה כאור שבעת הימים שהם סוד שין של שלשה ראשין ושין ...

... דמחא כד אערא בגלגלתא דמחא נעשה מהקול רעמים, ונשמע לבריתא וזה: "פי ידבר חכמות" הינו הדבור היוצא מפי פוגע בחכמה הינו בגלגלתא דמחא ועל ידי זה: "והגות לבי" וכו' הינו עי"ז שנתעורר הרעם, נתעורר הלב כמו שאמרו: 'קול מעורר ... נשמע גם ישמר יראתו, שממנו תוצאות הקול כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" שלא יהיה לו יראה חיצונית וזה: 'אם אין חכמה אין יראה' אם אין יראה אין חכמה וזהו: 'ירד גבריאל ונעץ קנה בים' פרוש: מהשתלשלות הגבורות הינו יראה חיצונית נעץ קנה בים החכמה קנה דא בחינת קול היוצא מהקנה הינו על ידי השתלשלות הגבורות שהיא בחינת סוספיתא דדהבא, יראה חיצונית נשאר הקול ... כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן סטרא דמותא ותאמין כי ... שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה וכשתשמר את מחך מבחינת חמץ שלא יהיה אטום אזי יפגע קולך בגלגלתך ויתעבד רעם ויתפשט עקמומיות שבלבך ואז ... צריך לשתף האהבה עם היראה כדי שיתעבד רעמים וזה מסטרא דימינא, מחא חורא ככספא וזה "וישב הים", הינו ים החכמה "לפנות בקר" דא בקר דאברהם בחינת: "אברהם אוהבי" "לאיתנו" דא גבורות הינו בחינת: "קול רעמך בגלגל" וזהו: "מים רבים ... עקר התגברות על ידי האהבה כמו שכתוב: "שב לימיני" וכו' וזהו פרוש: "אל הכבוד" 'אל' דא חסד 'כבוד' דא חכמה כמו שכתוב: "כבוד חכמים ינחלו" 'הרעים' דא בחינת רעמים הינו הגבורות בחינת רעמים צריך לשתף עמהם אהבה כדי שיפגעו בכבוד בבחינת חכמה שיתעבד מהם רעמים ותתגבר על אויביך כמו שכתוב: "שב לימיני" וכו' וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: זימנא ... דא בחינת: "שב לימיני" וכו' קדמה ליה איהי דא בחינת יראה שהיא קדם שהיראה היא קודמת כמו שכתוב: "ראשית חכמה" וכו' שרבה בר בר חנא ספר, שהלך כל כך במדת היראה וראה גדל כח היראה עד שיכול להבין על ...