... עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו ...

... על איזה אדם, כי הקדוש ברוך הוא יודע, שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו. פד. אין המחשבה הולכת אלא אחר ...

... שיחזור בתשובה שלמה מיד ימות. וזה ברור שלא יהיה כך, אלא כולם ימות כדרך כל האדם בזמנם... האם אדם הראשון לפני שהוא חטא, האם הוא היה אדם מת? הרי הוא כבר היה מתוקן, והוא היה חי... אז כפי שאמרתי אין קשר בין הדברים... למרות שבמיתוס של ...

... - הפכים בברסלב. * באותו עניין, על ההקבלה שבין זיווג ונישואים, לבין העניין של חיבור ההפכים על ידי הדעת. ודרך אגב, המאמר הזה מסביר גם את חטא אדם הראשון. כי אדם הראשון לפני החטא לא הבדיל בין טוב לרע, דהיינו דעת שלמה שאין בה ...

... אחרת. ורבי נחמן מבאר כי ככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה, כך הוא מגלה בכל פעם תורת ה חדשה וכולי. ורק כאשר האדם נכלל באין סוף לגמרי, דהיינו רק כאשר האדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, אז הוא זוכה לקבל את התורה מחדש לגמרי מהשי"ת עצמו, ורק אז הוא באמת מבין את תורת ה'. כי גם השי"ת מקיים את כל התורה כולה. ... דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא" וכיו"ב בעוד מקומות. כי בעולם הבא יקיימו את התורה כולה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה, וכפי שקיים אותה אדם הראשון עד שחטא וכולי. וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 ויש עוד מה לבאר... ...

... כי מצד האמת באמת, אין חילוק בין טוב לרע, ובאמת הכל קדוש באותה הקדושה. והצדיק שזוכה לשלמות הדעת, ולתיקון חטא אדם הראשון בשלמות, הוא זוכה לכך שגוף גופו הגשמי ותאוותיו, וגם כל העולם הזה כולו, ...

... כדי לקבל עליהם שכר, וזוכה לבנים בעלי עשר, בעלי חכמה, בעלי אגדה. כ. בראש השנה דנין את האדם כמה יפסיד, ואם זכה נותן זה הממון לעניים. כא. ירושלים נפדית בצדקה. כב. על ידי צדקה נתכפר לאחאב מחצה. כג. הכנסת אורחים מגן על חטא עבודה זרה. כד. גדולה הכנסת אורחים שמרחקת את ...

... ולקרבם תחת כנפי השכינה "ותורת חסד על לשונה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'זה הלומד על מנת ללמדה' וזה בחינת: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". 'גבורה', זה בחינת 'שמקדים יראת חטאו לחכמתו' . 'תפארת' זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו שלא יהיו נבזים בבחינת: "דברי פי חכם חן" וזהו: 'חד בתלת קימא'. וכשהחכמה בקיומה ובשלמותה, אזי הוא בבחינת: 'חד על בין תרין' ... של חל ואז כשאינם שומרים את פיהם אזי אף על פי שפקחי הדור משפיעים את השבת, את התשובה הנ"ל נתקלקל אצלם הארת התשובה ואז נתקלקל ההוד והדר והגדלה הבאה לכשרי הדור ונתגאים "חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם" על ידי חטא הדבור, נלכדים בעון גאוה וזהו גלות השכינה הינו הגדלה, שהוא בחינת מלכות, בחינת שכינה נפגם ונעשה גאוה וזהו פרוש: 'מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות מפני שאין להם חיות ...

... שהוא חושש מהשי"ת שלא יעשה לו רע, או בגלל שהוא חושב שאם הוא יתירא מהבורא, אז יהיה לו יותר טוב, כל יראה כזו היא רעה, כי קיומה תלוי כולו בקיומו של הרע בעולם. אלמלא היה האדם מבדיל בין טוב לרע כמו אדם הראשון לפני החטא , הרי שהיראה הזאת לא הייתה קיימת. ...

... והן הן הפילוסופים, שאין להם לב טוב וטהור ואינם בבחינת: "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך" ומחמת זה השכל מחטיאים ביותר והן, בחינת "אזוב היוצא בקיר" 'אזוב', זה בחינת קטני קומה הם בעלי השכל אבל הלב אינו יכול להצפין כח השכל בתוכו כי לבם חלש ...