... הר"ן - אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו ...

... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה בצדקה" צדקה עשה הקדוש ברוך הוא על משפחה שנטמעה נטמעה הינו, שעל ידי צדקה נתתקן הגזלה, שהוא בחינות ... מותרות, בחינת שערות כנ"ל על כן אליהו ממנה על זה לענשו כי הוא "בעל שער", שממנה על זה, על בחינת שערות, לעשות בהם דין 'אליהו כופתו, והקדוש ברוך הוא רוצעו' זה בחינת מחין, ובחינת מותרי מחין "מלך אסור ברהטים", ברהטי ...

... אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים, אינו רואה בן תלמיד חכם. ב. המתחיל בדבר מצוה ואינו גומרה, מורידין אותו מגדלתו. ג. כשהקדוש ברוך הוא נפרע משונאי ישראל, ממנה להם ... אין מורידין אותו. ח. על ידי חכמה ושפלות ומערב בין הבריות, דבורו נתקים למעלה. ט. כשרוצים לנשא איזה צדיק ולפרסם אותו, אזי הקדוש ברוך הוא שולח מחלקת בין הרשעים. י. ... חברו מהעיר הזאת. יט. כשבני אדם באים אצל אחד ואומרים לו: למדנו דרך השם, בידוע שיתנשא. כ. אין אדם נעשה מפרסם אלא אם כן הקדוש ברוך הוא מופיע עליו מלמעלה. כא. ... להתנשאות. מג. לאו בכל עת יכול אדם להנהיג נשיאותו, כי לפעמים בא עת, שאין לעת הזאת חיות כי אם מנשיא אחר. מד. מי שנשא אותו הקדוש ברוך הוא, תנהג בו כבוד ותלך אצלו. מה. התנשאות של האדם היא טובת השעה. חלק שני א. מי שנכנס בתחומו של חברו, גדלתו נתמעט. ב. אין הקדוש ברוך הוא נותן גדלה לאדם, עד שבודקו ...

... בחינת: "אם כל חי" וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו אמר להם: לקבל תורה בא אמרו: אשר תנה הודך על השמים וכו' אמר הקדוש ברוך הוא למשה: החזר להם תשובה אמר: אני מתירא, שלא ישרפוני בהבל פיהם אמר לו: ... שהיה בבחינה זו לא היה ראוי לאותו מעשה ולהפך חלב אשה חצופה מוליד חמימות הרבה בחינת: חם לבי בקרבי ראשי תבות חלב וכנ"ל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי' הינו על הפסד היראה, בחינת: "אריה שאג מי לא יירא" כי ...

... הקריב. וישמע יתרו קריעת ים סוף ומלחמות עמלק קריעת ים סוף, זה ביטול הזמנים וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם עמוד אש זה לילה וענן זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש רש"י בתענית היו שרויים על ידי זה וישמע יתרו שמע הקול. [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] כל זה מצאנו מכתב יד רבנו, ... נפלא שקריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים כי בקריעת ים סוף כתיב "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם" 'עמוד אש' זה לילה, 'וענן' זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים נמצא שקריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים והולך ומבאר ההקדמה הנ"ל שביטול הזמנים ותשובה הוא בחינה אחת וכו' וזה שכתב: מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש ...

... אותיות שבו נברא זה הדבר כי כל דבר נשתנה בטעמו וריחו ותמונתו הכל לפי צרופי אותיות של לשון הקדש ששקל הקדוש ברוך הוא בחכמתו וברצונו הפשוט כך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וכך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וזה בחינת חסרות ויתרות ונקדות, שיש בהתורה שהכל לפי המשקל שגורעין ומוסיפין לפי ... כל כך עד שיוכל להתראות פנים בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא הינו שלמות לשון הקדש הנקרא מתקלא על שם ששקל הקדוש ברוך הוא ברצונו האותיות כנ"ל בבחינת: "לעשות לרוח משקל" ששקל הקדוש ברוך הוא כך וכך אותיות לכל דבר ודבר כדי שיהיה לו טעם וריח ותמונה הזאת כפי רצונו כנ"ל וקדם שהיה הלשון הקדש בשלמות לא הוי משגיחין אפין באפין עדין לא היה בחינת 'פנים בפנים' ... מפי הרב או מפי התלמיד או מפי הספר כי הצדיקים הם "גיבורי כוח עושי דברו" שהם עושים ובונים הדבור של הקדוש ברוך הוא הינו הלשון הקדש שבו נברא העולם בבחינות "נמלך בנשמותיהם של צדיקים וברא את העולם" כי על ידי השעשועים שראה הקדוש ברוך הוא שיקבל מנשמותיהם של צדיקים על ידי זה "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" הינו שנעשה הדבור של לשון הקדש שבו נברא העולם כי הצדיקים הם בבחינת "עשי דברו" שהם עושים הדבור של הקדוש ברוך הוא שידבר ויברא את העולם וכל זה היתה קדם הבריאה גם עכשו כשרוצים הצדיקים לשמע איזה דבור מהקדוש ברוך הוא הם עושים תחלה את הדבור ובונים אותו הינו על ידי מעשיהם הטובים זוכים לשמע דבורים מהקדוש ברוך הוא נמצא שאלו הדבורים נתהוו ונבנו על ידם וזהו: "עשי דברו לשמע בקול דברו" כשרוצים לשמע דבור מהקדוש ברוך הוא הם עושים תחלה את הדבור בבחינת "עשי דברו" כנ"ל ואחר כך שומעים אותו הדבור מהקדוש ברוך הוא בבחינת "לשמע בקול דברו" כי בזה הדבור הקדוש ברוך הוא מדבר עמם ושלמות הדבור של לשון הקדש תליא ביראה בבחינת "עשאה כאוצר" כנ"ל 'ויראה תליא באודנין' נמצא, כשהצדיק שומע הדבור של תורה מפי הקדוש ברוך הוא יש להדבור שלמות כי הדבור תלוי ביראה והוא שומע הדבור בבחינת "לשמע בקול דברו" נמצא מי ששומע מפיו בעצמו מקבל דבור לשון הקדש בשלמות הינו ביראה כי זה הלשון הקדש יש לו ... מפי הצדיק בעצמו שהוא שומע מפיך בבחינת "עשי דברו לשמע בקול דברו" שמעך, שהוא שומע ממך הינו מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו אזי יראתי כי עקר היראה תליא באודנין ואז יש שלמות ללשון הקדש הזה כנ"ל "ה' פעלך בקרב שנים חייהו" פרש רש"י: 'עוררהו' הינו שנתעורר פעלך הינו כח מעשה בראשית ... צריך להעלות הטוב מן התרגום וזהו סוד כונת מילה כמו שמובא במדרש שאלת המינין על מצות מילה. איך יברא הקדוש ברוך הוא דבר המחסר תקון ? אך הוא על כונה זו, הינו כנ"ל שהלשון הקדש שהוא בחינת תקון הברית הבא מלמעלה הוא עדין חסר תקון ועקר תקונו למטה בזה העולם על ידי שאנו מעלין הטוב ... נשלם הלשון הקדש וזהו בחינת מה שמבאר שם במדרש התרוץ על שאלת המינין הנ"ל בענין מצות מילה איך יברא הקדוש ברוך הוא מחסר תקון כנ"ל שהשיבו שם: כל דבר צריך תקון התרמוסין צריכין לבשל וכו', אף האדם צריך תקון וכו', עין שם הינו כנ"ל שהשם יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם הבעל בחירה ...

... מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין שום אדם שומע כי אם הקדוש ברוך הוא בעצמו וזהו: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו הינו שהם אינם מדברים זה לזה רק הם נדברים ממילא, על ידי שזה מקשה וזה מתרץ וזה אין שום בריה שומע כי אם ...

... להמשיך כל הברכות, שהם בחינת מטר אך כשהצדיק הוא מפרסם גדול אזי המקטרגים יודעים ומשגיחים עליו היטב ואינם מניחים לו להוריד השפע והקדוש ברוך הוא נותן בלב צדיק אחר להחזיק עליו במחלקת כדי לכסותו, ושיוכל להוריד השפע וזהו 'מחלקת שהוא לשם שמים' הינו לשם צדיק, שהוא ...

... משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו ... ולא יתלה בשום זכות וזהו: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" שצריך לדבר תחנונים בשעה שרוצה לומר הינו קדם הדרוש וזהו טעות שטעה משה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה. "קח את המטה והקהל את ...

... אנו מכרחים במעשינו וזה "כל אשר דבר ה' נעשה" בודאי כי אין שום בחירה שלא לעשות מאחר שיצא מפי ה' ועל זה נאמר תכף "וישב משה את דברי העם אל ה'" שהשיב להקדוש ברוך הוא טענת ישראל מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך" דיקא "בעבור ישמע העם בדברי עמך" דיקא הינו שלא אדבר הדברות רק עמך לבד כמו שכתוב: "אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך" וכו' וכן כלם ולא לנכח ... עלי, כי לא יהיה לי בחירה השיבו ה' "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר" ולא צוה לו השם יתברך רק שני ימים 'ומשה הוסיף יום אחד מדעתו' וכון לדעת הקדוש ברוך הוא , כי כן היתה דעתו יתברך כמו שבאמת לא נתנה תורה עד שלשה ימים ובזה היה תלוי בחירת משה לקבל את התורה או שלא לקבל כי לא היה אפשר לקבל את התורה רק אחר שלשה ימים כמו שהיה באמת ...