... כן טוב מאד אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון במקום זה יעסק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת ה', והבן. ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה ... בן חורין, ואינו בבחינת גלות ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות כי על ידי גלות אין הדעת מישב כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על בני עמון ... ראוי לו לקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל 'בדיחא דעתה', שהוא דבר גדול דהינו שמקשר השמחה למחו ודעתו ואזי המח משחרר ויש לו ישוב הדעת כנ"ל וגם למעלה נעשה מזה יחוד גדול על ידי 'בדיחא ...

... בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד שיש בחל כי על ידי השעבוד אין הדעת שלם וכמו שכתוב במואב: "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי על ידי שעבוד וגלות הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות הנפולות דהינו מה שיראים לפעמים משר וכדומה כי על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ...

... השכל האנושי להשיג, רק אז שכלו הופך להיות השכל הנקנה. וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א שרק כאשר האדם משלים את דעתו, רק אז הוא זוכה לשלמות הדעת ושלא יהיה חילוק בין דעתו של הבורא לדעתו שלו וכולי עיין שם. ***** וזה סוד מ"ש רבי נחמן מברסלב כי צדיק שהוא בחינת משה הוא צריך דייקא לעיין בשאלות האלו. כי על ידי שהאדם משלים את דעתו, על ידי זה הוא זוכה לבחינת משה, דהיינו שלמות הדעת. ועל ידי זה הוא יכול לעבור בשלום ...

... הזה וכולי. והשי"ת טוב תמיד, והוא אינו בורא שום דבר לבטלה. בכל מקרה, העולם הזה נברא בשביל העולם הזה, דהיינו העולם הזה ממש הוא התכלית הסופית. ורק האדם עצמו מחמת פגם הדעת שלו, רק מחמת זה הוא לא נהנה מכל השעשועים של העולם הבא שיש בכל דבר ודבר וכולי. לסיכום: העולם הזה הוא העולם הבא והתכלית הנצחית. ואם האדם לא נהנה כאן מההנאות ...

... היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר: "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיות בלב כי גם עכו"ם יש לו דעת, אך הוא בלא לב "וידעת היום והשבות אל לבבך" כמו שכתוב: "ולא נתן לכם לב לדעת" דיקא וכשמחבר הדעת שבלב עם היראה ששרשה ומקומה בלב אזי נאמר: "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא". ...

... לבין דעתו של השי"ת, דהיינו כל זמן שהאדם אינו יודע לדוגמא מה היה לפני הבריאה (כי הרי השי"ת עצמו בוודאי יודע זאת), הרי שהאדם הזה עדיין לא מקורב לצדיק. כי הצדיק זוכה לדעת של השי"ת. ואם האדם רחוק מהדעת של השי"ת אפילו בדבר אחד, כגון שהאדם אינו יודע כיצד השי"ת צמצם את עצמו וברא את החלל הפנוי וכיו"ב, הרי שהאדם הזה רחוק מהשי"ת וגם מהצדיק. כי ההתקרבות לצדיק תלויה בעניין השכל של האדם. ואו שהאדם נכלל בהשי"ת וממילא גם בצדיק, או שלא. ואין כאן ממוצע! אלא או שהאדם הוא הצדיק עצמו, או שלא. וכיו"ב, גם להכלל בהשי"ת זה רק על ידי הדעת והשכל בלבד forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 **** ועכשיו נשאלת השאלה, איך באמת אפשר לזרוק את השכל לגמרי ובשלמות? כי באמת ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו: "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש בהם גם כן דעת אף על פי כן צריך לשמע תורה דוקא כי התורה נקראת כלה כמו שאמרו חכמינו ...

... יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות ...

... ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל גם זה יכול לספר ... רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות כי בלבול הדעת הוא בחינת מחין דקטנות ומזה באין צרות כי מחין דקטנות הם בחינת דינין וספורי מעשיות ...