ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל... הבכיה מסתלק מאור עינים שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל וזה בחינת 'כתל המערבי' ששם השכינה בוכה ומיללת על חרבן בית המקדש כי ב"מערב" שם רחל מבכה על בניה, כנ"ל ויש 'מאורי אור ומאורי אש' והם זה לעמת זה שכשיש כח ... 'מאורי אש' וכן להפך, חס ושלום שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור, חס ושלום אזי מתגברין 'מאורי אש' וזה בחינת חרבן בית המקדש, בחינת: "ממרום שלח אש בעצמתי" כי נתגברו מאורי אש על ידי שנסתלקו מאורי אור בבחינת "רחל מבכה על בניה" ... בריך הוא הוא בחינת כח הראות בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו" וכן בכל מקום שהזהיר על מלאכת המשכן, הזהיר מקדם על שבת כי שבת מאיר להבית המקדש כי המקדש הוא גם כן בחינת עינים, כמו שכתוב: "גאון עזכם, מחמד עיניכם" ושבת הוא בחינת הגונין המאירין במקדש כי שבת הוא בחינת כח הראות שהם תלת גונין דעינא ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים וזה בחינת מחין כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ארבעה מחין בחינת: ... להעולם בעל הבית, שהוא משגיח על העולם וזה בחינת 'בראשי"ת רא"ש בי"ת' 'ראש' זה בחינת מחין 'בית' זה בחינת בית המקדש, שעקר קיומו על ידי בחינת המחין שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ... דיקא, בחינת הבתים, שהמחין ממלאין אותם ואזי יש בעל הבית בחינת ראש הבית שהוא מחזק בדקי הבית כי תקון הבית המקדש הוא על ידי זה כנ"ל אבל יש, חס ושלום, ההפך ממש כשנתפרסם, חס ושלום, מי שאין בו שם ה' ... זה נתעלם שם ה', חס ושלום ונכנעים מאורי אור, ומתגברין מאורי אש בחינת: "ממרום שלח אש" שזה בחינת שרפת בית המקדש שנעשין גם כן על ידי הסתלקות מאורי אור שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת: "ויצת אש ... מקדשנו אך כעת, שהשם יתברך מצפה לשוב אלינו ולחזר ולבנות בית מקדשנו ראוי לנו שלא לעכב, חס ושלום, בנין בית המקדש רק להשתדל בבנינו על כן מאד צריך לזהר לקום בחצות, להיות מתאבל על חרבן בית המקדש כי אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב הבית המקדש ואפילו אם לאו אולי הוא מעכב עתה בנין בית המקדש ונחשב גם כן כאלו הוא גרם להחריבו על כן צריך לזהר מאד לקום בחצות ולהיות מתאבל מאד על חרבן בית המקדש והשם יתברך הבטיח לכל המתאבל על ציון לשום לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה ... תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל 'תחת אפר' 'אפר' זה בחינת מאורי אש, [שהוא ההפך מהנ"ל] הינו שיהיו נכנעין מאורי אש, שעל ידם נשרף הבית המקדש ויתגברו מאורי אור, שהם קיום הבית המקדש כנ"ל וזהו 'פאר תחת אפר', כנ"ל נמצא, שעל ידי שהוא מתאבל על הבית המקדש על ידי זה מכניע מאורי אש, ומתגברין מאורי אור, שהם בחינת שבת כנ"ל מתאבל ראשי תבות: "לא תבערו אש ... וזהו: "ביום השבת" כי אזי מאירין מאורי אור שהם בחינת שבת בחינת תלת גונין דעינא ובת עין שהם מאירין להבית המקדש בבחינת "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו" כנ"ל "לעשות את השבת לדרתם" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'לדרתם' כתיב לשון דירה הינו כי על ידי שבת, שהוא בחינת מאורי אור על ידי זה נעשה דירה דהינו בחינת הבית המקדש, שקיומו על ידי שבת כנ"ל גם דירה ממש כי על ידי שבת, שהוא בחינת מאורי אור על ידי זה ... בחינת: "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" וכו' בחינת ראש בית, בחינת בעל הבית של העולם כי על ידו קיום הבית המקדש וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל ועל ידי שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית על ידי ...