ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ... עולם ואחר כך על ידי זה: 'עושה דברו לשמע בקול דברו' שעושין הדבור שהוא נשמע ונתקבל ג. וזה בחינת בגדים לבנים הינו תקון הדבור שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת בגדים לבנים כי צריך לשמר מאד את הבגדים שלא יבזה את הבגדים רק לשמרן כראוי שלא יבוא עליהם שום כתם ורבב וכל מי שהוא גדול יותר צריך לשמר את הבגדים יותר כי כל מי שגדול יותר מדקדקין עמו יותר ועל כן 'תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדיו, חיב מיתה' כי עמו מדקדקין יותר כי הבגדים בעצמם הם דנין אותו בבחינת דינא דמלכותא כי הבגדים הם בחינת מלכות כי רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא שזהו בחינת מלכות בחינת: "מלך הכבוד" והם בחינת 'צדק מלכותא קדישא' שזה בחינת הבגדים בחינת: "צדק לבשתי" והמבזה אותם נמצא שהוא כמורד במלכות ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד ... ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" שהם גורמים בחינת נחש משיך ... עתים וכנ"ל. וזה שבקש יעקב: "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש" כי זה תלוי בזה כי פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי כמו שכתוב: "ראשית ... 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" 'כבוד', זה בחינת בגדים כנ"ל שנתלבנין מבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' מבחינת 'דם נדה' ואז: 'ולא ידם' כי נמשך לבנונית בהדמים מבחינת: "ונוזלים מן ... הינו דם נדה על ידי הממון בשביל זה נקרא 'גזלה' בחינת 'בגד' כמו שכתוב: "ובגד בוגדים בגדו" הינו פגם הבגדים הנ"ל בחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' . 'בזוזי ובזוזי דבזוזי', הינו בחינת תאוות ממון שכל מה שיש לו יותר ... התקון הזה נתרומם המחין בבחינת: 'מחא חורתא ככספא' ועל שם זה נקרא משא ומתן להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ"ל, לבחינת דמים הנ"ל 'משא' זה בחינת: "כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני" שהם השס"ה לאוין הנ"ל שמתגברין על הראש שהוא המחין בבחינת: "לא תעמד על דם רעך" כנ"ל והוא בחינת פגם הבגדים הנ"ל כנ"ל וזה: 'כבד יכבדו', הינו בחינת מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת ...