... כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: ...

... דוקא ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן ... בבן כי התלמיד צריך שיהיה נכלל בבחינת בן, שהוא בחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל . "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" 'מה' דיקא כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה, כדי שיהיה לו יראה כנ"ל מה ...

... דוקא ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו אינם בכלל בני אדם מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה' שזה עקר גדר האדם ועל כן ...

... הוי"ה שלו בנקוד מלאפום כי המלאפום הוא האותיות מלא פום להורות, שכלי השפע הינו הפה של הצדיק הוא מלא מאלקות של השם יתברך כי לכאורה קשה למה אנו צריכין לתפילה והשם יתברך יודע מחשבות אבל מחמת שהדבור הוא כלי ... שאנו מושלין כביכול, להיות רצונו כפי רצוננו וזה בחינת "ישראל ממשלותיו" כנ"ל וזהו שדרשו רז"ל "רבות עשית אתה ה' אלקי", קדם מתן תורה ואחר מתן תורה "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו" הינו שהכל בידינו וזהו "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים" הינו קדם מתן תורה היה הכל אנכי ואחר מתן תורה הרחב פיך ואמלאהו זה בחינת מלאפום ...

... ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]

... אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם ...

... אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש ... ב. וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד הגון כזה שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה דהינו השגות אלקות כי צריך לזה רבי גדול מאד מאד שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון כנ"ל כדי שיוכלו ... ביותר צריך מלמד גדול ביותר כנ"ל ג. וזה בחינת שערות שההארות המחין יוצאין בהשערות כן השכל העליון שהוא השגות אלקות הוא מתלבש בהשכל התחתון וזה בחינת שערא בעגולא בחינת סיבובים דהינו ההקדמות המסבבין עד שבאים אל המכון כנ"ל והעקר ... שעורים וגבולים שמצמצם בהן חכמתו יתברך שמו שזה בחינת התלבשות השכל העליון בשכל התחתון שעל ידי זה זוכין להשגות אלקות כנ"ל וזה בחינת 'בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה' 'בת', זה בחינת בת עין דהינו השחר שבעין שהוא ... ומשיגים את השכל העליון הגדול כנ"ל וזה בחינת: "וירא אליו ה' בלבת אש" שהשם יתברך רצה להלביש לו השגות אלקות והלביש לו בבחינת בת עין הנ"ל . וזה בחינת 'בת תחלה סימן יפה לבנים' 'בת תחלה', זה בחינת השכל ... ועולם שהוא מנהיג אותו העולם שזה השכל של ההנהגה והמלכות הוא בחינת חכמה ושכל תחתון כנגד השכל של השגות אלקות ועל כן ביומוי דשמואל שנפלו ראשי הדור אל הממון כמו שכתוב: "ויטו אחרי הבצע" על כן תכף פגמו במלכות ... ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי לקבל אור הפנים, ולהחיות את בחינות ...

... אזי 'וימלט משחיתותם', הינו עשבים, בבחינת: 'הקוצר לשחת' כי אין צריכין לרפואת העשבים כנ"ל וזהו בחינת: "ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך ואת מימיך, והסירתי מחלה מקרבך" "ועבדתם את ה'" 'עבודה זו תפילה' אזי: "וברך את לחמך ואת ... יהיה מלך על ידי זה נפלו לבחינת עבדות ואמרו לו: "הננו לך לעבדים" עבודה זרה כמו שכתוב "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" כי ארץ מצרים מלאה גלולים ועבודה זרה ועל כן נקראים בית עבדים, בחינת ... אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהיה בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש אין הכונה, חס ושלום, שנתצמצם שם אלקותו יתברך, חס ושלום כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת ...

... לעתיד לבוא כי צריך לומר בו שני הפכים, יש ואין כי החלל הפנוי הוא על ידי הצמצום שכביכול צמצם אלקותו משם ואין שם אלקות כביכול כי אם לא כן אינו פנוי, והכל אין סוף, ואין מקום לבריאת העולם כלל אבל באמת לאמתו, בודאי אף על פי כן יש שם גם כן אלקות כי בודאי אין שום דבר בלעדי חיותו ועל כן אי אפשר להשיג כלל בחינת חלל הפנוי, עד לעתיד לבוא. ... לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת, באים מחלל הפנוי אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלקות כביכול ועל כן אלו הקשיות הבאים משם, מבחינת חלל הפנוי אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה הינו למצא ... הזאת, נאמר: "כל באיה לא ישובון" כי אין שום תשובה על האפיקורסית הזאת מאחר שבא מחלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו כביכול רק ישראל על ידי אמונה עוברים על כל החכמות ואפילו על האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי שום חקירה ... לא היה חלל הפנוי ולא היה אפשר להתהוות הבריאה אבל באמת לאמתו בודאי יש עליהם תשובה ובודאי יש שם אלקותו יתברך אבל על ידי חקירות נשקעים שם כי אי אפשר למצא שם את השם יתברך מאחר שהוא בחינת חלל הפנוי רק צריכין להאמין שהשם יתברך סובב גם עליו ובודאי באמת גם שם יש אלקותו יתברך ועל כן ישראל נקראים עבריים על שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות ואפילו על החכמות שאינם חכמות ...

... שעוסק תמיד עמהם כי כבר גלו לנו חכמינו, זכרונו לברכה שבכל דברים גשמיים ובכל לשונות העכו"ם יכול למצא בהם אלקות כי בלא אלקותו אין להם שום חיות וקיום כלל כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כלם" לבד שהחיות ואלקות הזה שם בצמצום גדול ובמעוט רק כדי חיונו להחיותו ולא יותר כי הקדוש ברוך הוא צמצם את אלקותו בצמצומים רבים ושונים מראשית המחשבה עד נקדת המרכז של עולם הגשמי ששם מדור הקליפות ובכל מה שמשתלשל יותר ומתצמצם יותר למטה אלקותו מלבש שם במלבושים רבים יותר וזה שגלו חכמינו זכרונם לברכה, ופתחו לנו פתח שהמשכיל ידע ויבין שבכל הדברים גשמיים יש אלקותו וחיותו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים' להודיע שבכל לשונות העכו"ם יש שם אלקותו המחיה אותה וזה שמביא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך, תאמר לו: בכרך גדול שברומי', שנאמר: "אלי קרא משעיר" נמצא שזה האדם ששאל היכן אלקיך בודאי הוא משקע במדור הקליפות כי הוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעקר שאמר: היכן אלקיך ונדמה לו שבמקומו אין שם אלהים בכן תאמר לו: אפילו במקומך שאתה משקע במדור הקליפות גם כן שם תוכל למצא אלקותו כי הוא מחיה את הכל כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כלם" ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך ... עולם אהבתיך" [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו כדי שנוכל להשיג אותו על ידי מדותיו כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'בגין דישתמודעין לה' כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות למשל ששער בדעתו מצות תפילין שהמצוה הזאת צריך להיות כך הינו ארבע פרשיות וארבע בתים ... הוא את לבושיו "וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ויתגלה האהבה שהיא בדעת שהיא פנימיות התורה הינו אלקותו השוכן בתוך התורה והמדות כי עכשו הלבוש הזה הוא מכסה על אלקותו הינו על פנימיות התורה וכשיתגלה הפנימיות, הינו אלקותו אזי יתרבה השלום כמו שכתוב "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה" שיתגלה האהבה שבדעת ... אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא אלקותו בכל לשונות העכו"ם ובכל הדברים גשמיים ובכל מדורי הקליפות כנ"ל שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל משלה" וכל זה ...