... שעוסק תמיד עמהם כי כבר גלו לנו חכמינו, זכרונו לברכה שבכל דברים גשמיים ובכל לשונות העכו"ם יכול למצא בהם אלקות כי בלא אלקותו אין להם שום חיות וקיום כלל כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כלם" לבד שהחיות ואלקות הזה שם בצמצום גדול ובמעוט רק כדי חיונו להחיותו ולא יותר כי הקדוש ברוך הוא צמצם את אלקותו בצמצומים רבים ושונים מראשית המחשבה עד נקדת המרכז של עולם הגשמי ששם מדור הקליפות ובכל מה שמשתלשל יותר ומתצמצם יותר למטה אלקותו מלבש שם במלבושים רבים יותר וזה שגלו חכמינו זכרונם לברכה, ופתחו לנו פתח שהמשכיל ידע ויבין שבכל הדברים גשמיים יש אלקותו וחיותו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים' להודיע שבכל לשונות העכו"ם יש שם אלקותו המחיה אותה וזה שמביא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך, תאמר לו: בכרך גדול שברומי', שנאמר: "אלי קרא ... לו שבמקומו אין שם אלהים בכן תאמר לו: אפילו במקומך שאתה משקע במדור הקליפות גם כן שם תוכל למצא אלקותו כי הוא מחיה את הכל כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כלם" ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך ... עולם אהבתיך" [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו כדי שנוכל להשיג אותו על ידי מדותיו כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'בגין דישתמודעין לה' כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות למשל ששער בדעתו מצות תפילין שהמצוה הזאת צריך להיות כך הינו ארבע פרשיות וארבע בתים ... הוא את לבושיו "וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ויתגלה האהבה שהיא בדעת שהיא פנימיות התורה הינו אלקותו השוכן בתוך התורה והמדות כי עכשו הלבוש הזה הוא מכסה על אלקותו הינו על פנימיות התורה וכשיתגלה הפנימיות, הינו אלקותו אזי יתרבה השלום כמו שכתוב "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה" שיתגלה האהבה שבדעת ... אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא אלקותו בכל לשונות העכו"ם ובכל הדברים גשמיים ובכל מדורי הקליפות כנ"ל שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל משלה" וכל זה ...

... המה צמצומים גדולים ודינים והם שורין למטה בבחי' רגלין הנקראים בחי' ארץ כ"ש הארץ הדום רגלי והיסורים הם התגלות אלקותו כ"ש יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו וארץ היינו דינא דמלכותא נוקמת ממנו נקם ברית וזהו והארץ הדום רגלי ... חשוב לכלום אם חושב בשכלו תכלית כל הדברים האלו מה המה ומה תכליתם ובפרט אשר יש בהיסורים ההם התגלות אלקותו ושהשי"ת מצמצם א"ע בהם כנ"ל ובשביל אלקותו מקבלם בשמחה ומגביה היסורים ממתיק הדין בבחי' רגלין והוא כמו העלאת ריקודין היינו ע"י שמקבלם בשמחה אזי יבא שמחה ... ח"ו הוא מסלק אותו וזהו בחי' ריקודין היינו שהרגלין ישמעו השמחה ויקבלו בשמחה ויגביהו א"ע וירקידון ואז יגיע להתגלות אלקותו וזה פירוש, והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה כל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה היינו שבחי' עקב בחי' ... הוא תמיד בשמחה זהו ושמר ה' אלקיך לך את הברית היינו שהשי"ת בעצמו ינטור ברית שלו ואת החסד שיתגלה אלקותו שינהיר חסד אל כל היום כמ"ש בזוה"ק כי טפת חסד מתגלה בפומא דאמה וע"י עצה של הצדיק יכולין לבא ...

... וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל ויכול לפעל באכילת שבת, מה שפועל בתענית הינו להפיל אויביו לפניו בזכות ענג שבת ...

... דסכינא וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד הגון כזה שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה דהינו השגות אלקות כי צריך לזה רבי גדול מאד מאד שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון כנ"ל כדי שיוכלו ...

... ידי התורה שנקרא י"ו כנ"ל נתגלה קרון עור הפנים, הינו בושה, בחינת תפילין וזה פרוש: 'נפל במקומנו' שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו הגם שגם השגתנו גדולה אבל לפי ערכו הוי לה נפילה, ששב בתשובה, ומתביש בהשגתנו וזה פרוש "בראשית" ...

... אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם ...

... למקומו כנ"ל כי שדי הוא בחינת תשובה ששב בתשובה על פגם עבודה זרה כי שדי הוא בחינת שיש די באלקותי לכל בריה ואין צריך לשום עבודה אחרת "להפנות אליך כל רשעי ארץ" זה בחינת הגרים "יכירו וידעו כל יושבי ...

... שמשיג עכשו בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה על שהתגשם את רוממות אלקותו וזה בחינת עולם הבא שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה כמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלקיך" כי עקר עולם הבא הוא השגת אלקותו כמו שכתוב: "וידעו אותי למקטנם ועד גדולם" נמצא בכל עת שישיגו השגה יתרה אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה ... הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא' נמצא בעולם הבא כשיזכו להשגה יתרה באלקותו בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא וזה ...

... ולעלות ולחזר למדרגתה וזה בחינת: "מבשרי אחזה אלוה", 'מבשרי' דיקא הינו על ידי בשר הגוף 'יחזה אלוה', הינו השגות אלקות הינו, שהאדם בגופו יראה ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון ...

... מי שיש לו נשמה בבחינת: "ונשמת שדי תבינם" וצריך לזכך ולצחצח הנשמה וזה נעשה על ידי שממשיך המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שזה בחינת שדי, שהוא בחינת צמצום כי שדי על שם שאמר לעולמו די ועל ידי זה מצחצח הנשמה וזהו: "ונשמת שדי תבינם" שעל ידי בחינת שדי, דהינו המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים על ידי זה מצחצח הנשמה, ואזי הוא איש תבונות כנ"ל כי על ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים על ידי זה נכפל ונתרבה פרנסתו כי כשממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים זה בחינת בריאה כי נעשה עתה בריאה חדשה על ידי חבור רוחניות אלקות עם הגוף והצמצום, שזה עקר הבריאה ואזי תכף כשנעשה איזה בריאה, אזי השם יתברך נותן פרנסה תכף כי השם ... הוא רק כשנתחבר הנשמה עם הגוף דהינו 'שתופא דנפשא ובשרא' אז צריכין פרנסה ועל כן, על ידי שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים וגופים שזה בחינת בריאה, בחינת שתופא דנפשא וגופא על ידי זה נתרבה ונכפל פרנסתו כי תכף כשיש בריאה, נותן השם יתברך פרנסה כנ"ל וזה בחינת: כל המשתף שם שמים בצערו דהינו שממשיך ומשתף רוחניות אלקות לתוך הצמצום שהוא בחינות צער אזי כופלין לו פרנסתו כי על ידי זה נתרבה הפרנסה כנ"ל והיה שדי בצריך, וכסף תועפות לך 'שדי' זה בחינות הצמצום בחינות המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצום בחינת 'משתף שם שמים בצערו' על ידי זה: "וכסף תועפות לך" הינו רבוי הפרנסה כנ"ל ועל ידי ... מדרגתו בבחינת 'במפלא ממך אל תדרש, במכסה ממך אל תחקר' שזהו בחינת שדי בחינת צמצום כי שדי שיש די באלקותו לכל בריה הינו שכל בריה יש לו די וגבול באלקותו יתברך שאסור לו לילך בשכלו כי אם עד הגבול, לא יותר כי כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום ... אל תדרש וכו', בחינת: "פן יהרסו אל ה' לראות" וכו' [פי' כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום בידיעת אלקותו, לפי ערכו ומדרגתו כי מה שנחשב להקטן במעלה בחינת במופלא ממנו שהוא למעלה ממדרגתו, וצריך לצמצם שכלו שם זה ... עוד יותר וכן בכל אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו שעד זה הגבול מותר לרדוף מחשבתו להשיג ממנו יתברך, לא יותר וזה בחינת שדי, שדרז"ל שיש די באלקותו לכל בריה היינו שכל בריה ובריה יש לו די וגבול וצמצום באלקותו היינו בידיעת אלקותו היינו שכל בריה ובריה יש לו די וצמצום וגבול מיוחד בפני עצמו בידיעת אלקותו כפי מדרגתו וזהו שיש די באלקותו לכל בריה] וזה בחינת: "ושמתיך בנקרת הצור", הנאמר במשה בעת שזכה לראות ולהשיג מה שהשיג הינו שהבטיחו השם יתברך ...