... פי כן, כשפנימיות של העליון נעתק משם ופנימיות התחתון עולה אזי הקלפה חוזר ונעור כי לא נכנעת אלא לפני האור הפנימיות של העליון אבל לפני התחתון אפילו לפני פנימיותיו יש כח בידה להתעורר כנגדו ובשביל זה צריך לו לשבר אותה ...

... הינו שצדקה עושה לו הליכה . "ויזרח לו השמש", ופרש רש"י: 'לו לצרכו, לרפאותו מצלעתו' צדקה בשבת, שהוא בחינת אור השמש כאור שבעת הימים הוא הנותן כח לבחינת שלש רגלין הנ"ל וזהו פרוש, פוסעים בו פסיעה קטנה הינו שבשבת פוסע ...

... נצטננין אזי נסתלקת וכשנסתלקת אזי נסתלק באורי התורה הנמשכת על ידה ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום באור התורה ואז נתעורר מריבה על הצדיקים כי עקר המחלקת שבעולם נעשה על ידי הסתלקות באורי התורה כי הבאור, הוא תרוץ על קשיות ומריבות וזה בחינת: "מדבר צן" שהוא בחינת דבור מצנן ששם מתה מרים בחינת הנשמה הסובלת מרירות ... ג. ויש חלוק בין באור שאדם מבאר בינו לבין עצמו לבין באור שאדם מבאר לרבים כי כשדורש ברבים וקדם הבאור הוא מקשר את עצמו עם נשמותיהם ושופך שיחו ותפילתו לפני השם יתברך בודאי 'הן אל כביר לא ימאס' אבל תפילת ... עצמו כי השומע מפי החכם עצמו בודאי נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב ... ציונים לדברים עליונים שמהם נעשה מטה עז להכניע אויבים וזה: "רדה בקרב איביך" נמצא, מי שהוא אצל החכם בשעת באור התורה נמצא שנכנע הרע שלו כנ"ל וזהו: "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה ...

... יה, הינו התפילה והרחמים של השם יתברך, אז ויהי לי לישועה [גם זאת התורה היא מלשון החברים, ולא נכתבה בבאור היטב אך אחר כך שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ענין תפילת ה' המבאר כאן] והוא כי יש אצל השם יתברך רחמים ...

... והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא מבני אדם הינו בני דעה, כנזכר לעיל כי הוא פתח לנו אור הדעת כמו שכתוב: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים" כי משה פתח את הדעת וגלה לנו כי יש אלהים ... הידים הנ"ל שבהם מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל וזהו: 'ואור פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור הפנים וזה: 'כי רציתם' כי הם בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' ... שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל כי אור הפנים זה בחינת ש"ע נהורין, כידוע וש"ע הוא שתי פעמים הקף, כמובא . "להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד" הינו שבתוך האכילה מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת אור הפנים בחינת להצהיל פנים משמן ולחם וכו' ועל כן מצות חנוכה בשמן כי חנוכה הוא בחינת חנכת הבית שעל ידי זה נמשך פרנסה, ונתגלה אור הפנים שזה בחינות לחם הפנים בחינות "להצהיל פנים משמן ולחם" וכו', כנ"ל "יאר ה' פניו אליך ויחנך" 'ויחנך' זה בחינות חנוכה, שעל ידו נתגלה אור הפנים בחינת: "יאר ה' פניו" וכו' כנ"ל ומשה רבנו זכה לסוד חנוכה, על ידי שמסר נפשו בשביל ישראל ונתן לבו ... תלמיד גם להורת לשון הריון, בחינת בן 'הנני למלכות' זה בחינת מלכות הנ"ל, שעל ידו נמשך הפרנסה שבו נתגלה אור הפנים כנ"ל . "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, והוא כהן לאל עליון" 'מלכי צדק מלך שלם' זה בחינת ... ורוח החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ"ל בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח על פני יחלף" בחינת אור הפנים וכשהשמנים של הראה הם במזג השוה על ידי זה מאיר אור הפנים, בבחינת: "להצהיל פנים משמן" הינו על ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תבות של ... אליעזר ורבי יהושע וכו' מעשה הוא מה ש"ע כמובא בכתבים הינו בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, בחינת מה כנ"ל וזה שהיו באין בספינה הינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינות בן ותלמיד היו מהלכין בים ...

... והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ידי האמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה ... כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא ... כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה ... כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה ... כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" אזי צריך להמשיך חשמ"ל מהלב הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" והחשמ"ל הזה הוא מלביש את המאור הקטן הינו את האמונה בבחינת: 'אמא מסככת על בנהא' וזהו: 'ישמש את שמעון בן ננס' כי שמיעה תליא בלבא חשמ"ל לב גמטריא שמע כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת ... של עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית ... 'כד תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' תמחי, לשון טהרה. כמו שכתוב: "מחיתי כעב פשעיך" 'ינוקא', היא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה 'לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' הינו רצועות של תפילין כמו שאמרו חז"ל,: 'בשכר שאמר אברהם מחוט ... לשני מצוות, לחוט של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפילין הינו שתמשיך חשמ"ל מבינה לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ... גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. וזהו שאמר: 'דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו' ... שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא התאדמות פני התוקע שנתעוררו אורות מפנים עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת אחד ... "שמח זבולון בצאתך" הינו כשעוסק במשא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ידי זה עולים כל הניצוצות על ידי אחד עשר סממני הקטרת

... בחינת חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'. אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: "לפני שמש ... וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו ... למלכות דקדשה. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה כמו שכתוב: "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופשעים ...

... את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך ...

... להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה ...

... הוא מקבל בבחינת מארת חסר ואו כמו שכתוב "מארת ה' בבית רשע" וזה הוא "צדיקים ילכו בם" [וכו'] כי אור הפשוט הבא מלעיל, הוא בחינת 'קמיץ וסתים' אך לפי בחינת הכלי המקבלים, הוא בחינת צירי שנצטיר האור לפי בחינת הכלי ...