ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר... 'אל תקרי מהונך, אלא מגרונך' (בשם הפסיקתא. אמנם בפסיקתא עצמה איתא ממה שחננך אם נתן לך קול ערב וכו') והגרון יוצא מהראה התפשטות הנבואה הנ"ל, זה בחינת הרוח של כנפי ראה שהוא בחינת רוח נבואה, בחינת:"רוח ה' דבר בי" ... אלקיך בה" וכו', הנאמר בארץ ישראל שהוא בחינת השגחה כנ"ל נגון ושיר חדש הנ"ל בבחינת הראה זה בחינת: "קרא בגרון אל תחשך כשפר הרם קולך" והגרון הוא הראה כנ"ל, ושם הוא בחינת הנגון כנ"ל שהוא בחינת כשפר וכו' כנ"ל תקון הריח והיראה, שהוא מזונא דנשמתא ...