... "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב ... ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ... המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן ... שלם בשלמות כראוי שהוא בחינת מה שמברר הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם או שאינו יודע נגן, ואינו יודע לעלות ולירד בידו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה עליו נאמר: "כל רוחו יוציא כסיל" דהינו שמוציא כל הרוח בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה הנגון כי עקר ... הרוח [שהוא האויר שמשם הקול, כידוע לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה ... טובה ויוצא כל הרוח המערב טוב ורע אבל כשיש לו בחינת יד הנ"ל המלקט ומברר בחינת הרוח טובה מן הרוח רעה אזי מכניע המדמה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" כנ"ל כי עקר בחינת הנבואה, הוא מבחינת היד הנ"ל שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה ועל ידי זה מכניע המדמה שהוא בחינת רוח רעה המערב ברוח טובה כנ"ל וזה שכתוב: "מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי ... אשיחה ויחפש רוחי" בלילה, שאז הוא פקדונות הרוחות, בחינת: "בידך אפקיד רוחי" הנ"ל אזי הזמן לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון הנ"ל שעל ידי זה נשמר הזכרון כנ"ל דהינו שעל ידי זה זוכה לזכר תכליתו האחרון לעולם ... למצא הנקדות טובות בחינת הרוח טובה שבקרבו, כדי לשוב להשם יתברך על ידי זה כי עקר התשובה הוא, להכניע הרוח רעה, ולברר הרוח טובה כידוע וזה בחינת קימה בחצות לילה כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע ...

... לצדיק, הקדוש ברוך הוא עושה לו נחת רוח. קעב. על ידי דורון שמביאין לצדיקים מכניעין את השונאים ומבטלין את הרוח רעה ששורה על האדם. קעג. על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות, אף על פי ...

... הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל ...

... הוא אתדבקות רוחא ברוחא דהינו רוח האוהב ברוח הנאהב שזה בחינת אויר הנח שרוחם נחים זה מזה כי אין רוח רעה שהוא שנאה שיפריד ביניהם כי השנאה היא בחינת רוח רעה כמו שכתוב: "וישם ה' רוח רעה בין אבימלך ובין אנשי שכם", ופרש רש"י: 'שנאה' נמצא ששנאה הוא בחינת רוח רעה בלבול האויר שעל ידי זה אין יכולין לשמע הדבור ולהפך, אהבה ורעות הוא בחינת אויר הנח והזך שעל ידי ...

...תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור כנדפס כבר בסימן...

...מוהר"ן - תקצח - עבודת השם אות תקצח פעם אחת עמדנו לפניו והגיע זמן סעדת הלילה והיה רוצה לאכל עמנו יחד ואני לא התפללתי ערבית עדין והתחלתי להשמט ממנו ומן העולם שעמדו לפניו כדי לילך ולהתפלל ערבית. והוא זכרונו לברכה ראה זאת ושאל מה זאת והשיבו לו כי לא התפלל ערבית עדין. ענה ואמר איך אנו יכולין להמתין עליו עד שיתפלל כי מי יודע מה יהיה נעשה ממנו על ידי התפילה כי תפילה צריכין להתפלל במסירת נפש. ואם כן מי יודע מה יהיה נעשה ממנו. והבן הדברים כי כך צריכין באמת להתפלל במסירת נפש כזה ובביטול כזה עד שיוכל להיות...

...שבדור הם יושבין בעגול דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף שיש שאר בני אדם ביניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. והעקר הוא שיהיה אהבה...

...- אות עא בענין מה שכתוב בזוהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא, חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה אמר רבנו, זכרונו לברכה שאין הדבר כן רק על הכל מועיל תשובה ואמר שבזה המאמר זוהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד והכלל שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה אפילו אם הרבה לפשע, חס ושלום בזה וכבר מבאר בספרים הנדפסים כבר שעקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא והוא מכרח לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאוותו זהו עקר התשובה

...ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].