... כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה כמו שכתוב: "עיר הצדק ... והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ומקים: ... ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא ... עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ומלכות כי חרבן אמונה, הוא נקרא חרבן ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה ... המקדש בימיו' ט. וזה החשמ"ל הנעשה מבחינת: "ודובר אמת בלבבו" ומלביש להאמונה, הוא בחינת רצועות כי רצועות הם מקיפי מלכות הינו אמונה וזה שאמר רב לרב שמואל בר שילת 'כד תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' תמחי, לשון ...

... באפן שמקשר המחשבה להדבור "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב: "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר ...

... ההנהגה ובזאת הרחמנות הם מנהיגים את העולם בבחינת: "כי מרחמם ינהגם" נמצא שזאת הרחמנות היא עטרתם שמעטר אותם במדת מלכות ומנהיג וזה בחינות: קרטליתא דמקבעי בה אבנים טובות קרטליתא פרש רש"י: 'ארגז' ארגז זה בחינות רגז הנ"ל 'ואבנים טובות' ... להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ד. ודע, שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה ודע, שעקר המלכות שרשה בחכמה בשביל כדי לידע איך להנהיג ולמלך לכן יש לכל מלך חכמים ויועצים כי בזה תכון מלכותו ויתקים מדינתו וזהו: "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם" הינו, על ידי ראשי עם, שהם המחין והחכמה על ידם תכון בחינת המלכות ועל ידי אהבת החכמים, תכון המלכות וכשבא למלך איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו המלכות וההנהגה והוא אין ראוי לה אזי האמונה שסביב ההנהגה המחזיק בההנהגה שלא יגע בה זר הוא מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות אזי יכול להיות שיתקים המלכות בידו כי אין מי שיפיל אותו לשנאת חכמים כי האמונה נפרדה מהמלכות וזה: ונחית בר אמוראי לאתויי, ובעי דנשמטה לאטמה בר אמוראי זה שאין לו אמונה בשלמות כנ"ל אטמה זה בחינת: ... יתחמץ לבבי" על ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל ולא נגעו בה כי מי שרוצה לגע בה זה וזה לא נתקים בידם הינו אפילו מלכותם על האמות העולם נטלה מהם כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וזה שכתוב במפלת מצרים: "נואלו שרי צען" על ידי אולת הינו נפילת חכמתם נפלה מלכותם וזהו שאמרו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות את וכלבא שוה הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו כי אמונתנו סובבת את המלכות ושומרת אותה מלגע בה זר ומפיל את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא שתקפה יד המינות על האמונה עד שמפיל את האמונה ואז יכול לקבל מלכותנו, חס ושלום בבחינת "וזרק חלא ונחת" כנ"ל ו. אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ... כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות פה' כי עקר ההנהגה על ידי הדבור כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית ... ה"משתעי", אשר הסתירו בהם גנזיא דמלכא כלהו תנאי וכלהו אמוראי כען אציתו למלוי דנפקין בהדרתא, שפר עלה לחוויה באפי מלכותא בחכמתא יגלה לכון קצת להודעותא, גדלת הבורא גניזין עלאין הצפונים ב"ספרא דצניעותא" אתיא ותמהיא די עבד עמנא אלקא שמיא ...

... שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל וזה בחינות פנימיות חב"ד [חכמה בינה דעת] דעשיה שעולה אל היצירה ומלכות דעשיה עולה מן הקליפות יצירה היא בחינת וא"ו, שהיא בחינת התורה ועל ידי שמקשר פנימיות מחשבתו בשעת עשית המשא ... כנ"ל זהו בחינת פנימיות המחין דעשיה הינו של המשא ומתן, שהוא בחינות עשיה שעולה אל היצירה, דהינו התורה כנ"ל ומלכות דעשיה, הינו בחינות האמונה שבמשא ומתן כנ"ל עולה מן הקליפות, כי היא מבררת הניצוצות מהם ועולה מהם. ועל ידי שעלה חב"ד דעשיה ליצירה על ידי זה יש מקום למלכות לעלות לעשיה גם על ידי זה שעולה חב"ד ליצירה דהינו על ידי שמקשר מחשבתו אל התורה על ידי זה ...

... מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את ... "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל יתגלו פעלותיו ועל ידי פעלותיו ומדותיו הטובים, יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וזה פרוש: "ושרים כחוללים" וכו' 'ושרים', זה בחינת התגלות מלכות, בחינת 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "ואני תפילה" ועקר התפילה תלוי בלב, שישים כל לבו עליה "בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני" כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו בתוך החלל הפנוי, בתוך המדות, בתוך העולמות. ג. וזה בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת ... וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" זה בחינת: "היא העולה": בחינת: "מי זאת עולה" 'מי עם זאת עולה' והם שני בתים ... ואיתא בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שהכונה על פי סוד הוא שבינה אמא עלאה, ביתא עלאה, היא בחינת ירושלים שלמעלה ומלכות, ביתא תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי עם זאת עולה וכו' היא בחינת ביתא עלאה, בחינת מי ומלכות, היא בחינת ביתא תתאה, בחינת זאת ועל ידי בחינות אלו הנ"ל הנאמרים בתורה הזאת על ידי זה יש לשני ... שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת מלכות כי נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה ואז יש עליה לבחינת מלכות, שהיא ביתא תתאה אזי דיקא עולה גם ביתא עלאה, שהיא בחינת בינה לבא כי באמת שניהם אחד, ואחת תלויה ... כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי העולמות כי אין מלך בלא עם ובשביל זה היה הצמצום של החלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות ... עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה כנ"ל כי על ידי שזוכה לפעלות ומדות טובות על ידי כל הנ"ל על ידי זה מקבל עליו על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך על ידי מעשיו ומדותיו הטובים שנתגלו בתוך החלל שבלבו כנ"ל זהו בחינת עלית שני הבתים הנ"ל מי עם זאת ביתא עלאה וביתא תתאה כנ"ל כי התגלות המלכות, זה בחינת ביתא תתאה ותחלת הצמצום שהוא החלל הפנוי שבלב, זה בחינת ביתא עלאה שעקר כונת הצמצום היה בשביל עבודת השם יתברך כדי לזכות לגלות מלכותו יתברך ועל כן אין נשלם תקון ועלית ביתא עלאה עד שעולה ביתא תתאה דהינו עד שנתגלה מלכותו יתברך שזה עקר תכלית כונת הבריאה ואז כשנתגלה מלכותו יתברך, אז דיקא יש עליה לביתא עלאה כי אז דיקא עולים שניהם יחד, ביתא עלאה וביתא תתאה בבחינת מי ... שאין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים שלמעלה, שהיא בינה לבא וכו' כנ"ל עד שיבנה ירושלים שלמטה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך כנ"ל וכל זה הוא בחינת תפילה, שהיא עבודה שבלב כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו, שבתוך חלל הפנוי שבלב כנ"ל והבן מאד, כי הדברים עמקים מאד מאד ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, ... עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות "אחות לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש לה, תקבל עצתה וזה עליות התפילה שהיא בלחש ... העולם, בחינת שיר שלעתיד ז. וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שהוא בחינת תכלת דאכלי ... מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים להיות אחד ביתא עלאה סלת ... ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים אלקיך שמן ששון" רביעת ההין, נעשה מדלתין ההין וזה פרוש: לשמש שם ...