סיפורי מעשיות - מעשה ט - מעשה מחכם ותם / מעשה החכם והתם... וטוב כאלו היה אוכל אותו המאכל ממש ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם, טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה וכן היה מצוה אשתי, תן לי שכר לשתות! ונתנה לו מים והיה משבח כמה יפה השכר הזה ... ועתה, שנתרומם מזלו ומזל מחכים ובא לו קצת הבנה אף על פי כן לא השתמש כלל בחכמתו רק נהג בתמימותו כבראשונה והנהיג את המדינה בתמימות, באמת ובישר, ועולה לא נמצא בו ועל הנהגת המדינה אין צריכין שכל גדול וחכמות, רק על פי הישר בתמימות כשבאו לפניו שנים לדין היה אומר: אתה זכאי ואתה חיב כפי תמימותו באמת, בלי שום ערמה ומרמה וכן נהג הכל באמת והיו אוהבים אותו המדינה מאד והיה לו יועצים אוהבים באמת ... על פי כן אף על פי שכבר היה יודע חכמות לא היה משתמש עם החכמות כלל רק נהג הכל בתמימותו כבראשונה] אחר כך שלח המלך, שיבוא זה התם מושל המחוז אליו ונסע אליו ודבר המלך עם התם בתחלה מהנהגת ... כראוי והוטב בעיני המלך זאת ביותר ויותר ואמר: אני רואה, שהוא חכם כזה, ואף על פי כן הוא מתנהג בתמימות כזה! וייטב בעיני המלך מאד מאד ומנה המלך אותו, שיהיה שר על כל השרים וצוה לו מקום מיחד, ששם ... התם שזהו החכם חברו כנ"ל והחכם לא הכירו מחמת שהיה בגדלה כזו ותכף התחיל השר התם ודבר אליו ראה תמימותי למה שהביא אותי, לגדלה כזו ואל מה חכמתך הביאה אותך? ענה החכם ואמר מאחר שאתה הוא חברי התם, מזה ... כבר באתי על שלך כנ"ל ואתה עדין לא באת על שלי ואני רואה, שזה קשה יותר, שאתה תבוא על תמימות שלי ואף על פי כן מחמת שהיה מכיר בו מכבר בגדלתו צוה לתת לו בגדים להלבישו, ובקשו שיאכל עמו ... על הכל שיש מלך וכו' על זה המעשה נאמרה התורה [עין לקוטי מוהר"ו, חלק ב', סימן י"ט] המדברת מחכמות ותמימות, שעקר השלמות הוא רק תמימות ופשיטות, וענין עמלק, שהיה חכם וכפר בעקר וכו' עין שם על פסוק [משלי כ"ד]: שבע "יפל" צדיק "וקם" סופי ...