ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד... חטא להתורה היוצאת מהבל שאין בו חטא כי אין הדין נמתק, 'ואין העולם מתקים, אלא על הבל פה של תינוקות' "הנצנים נראו בארץ" אלין אבות העולם "עת הזמיר הגיע" כד אתא עדן לקצצא חיביא מן עלמא "וקול התור נשמע" ... כד "הארץ אזכר" על ידי אוירא דארץ ישראל ועל ידי הבל שאין בו חטא, שהיא בחינת הבל פיהם של תינוקות כי כן נתברכו תינוקות כמו שכתוב: "הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" שעל ידי התינוקות נתגלו האבות להגן על ידי צדקה דארץ ישראל, יכללו באוירא דארץ ישראל, אויר הקדוש שהוא בחינת הבל שאין בו ... פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך הוא בחינת ורידין, בחינת רי"ו דין וצופים, אלו נביאים שיניקתם מבחינת כרבים, בחינת תינוקות, בחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל, ששם מקבלין רוח הקדש כמובא בזוהר "ויקם יונה לברח תרשישה" ... שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "אכלי עמי אכלו לחם אדני לא קראו" 'רב אמר אלו הדינים ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות מר אמר חדא, ומר אמר חדא ולא פליגי' 'רב אמר אלו הדינין', הינו רי"ו דין שאינם מעלין את הנפש ... רמז לחמש בחינות שיש לנפש, כמו שאמרו חז"ל: הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי וכו' 'ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות שמקלקלין את ההבל שאין בו חטא' כשדבורו והבלו של השוחט אינו בבחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ...