... צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור וכל הנלוים אליו מתרים להתגרות ברשעים כי זה הצדיק יכול ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון ... ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואין ... ואייתי בזוזי עבורא עיבור זה בחי' עב ריו עב זה קרירות רי"ו זה בחי' חמימות כידוע בזוזי זה בחי' תאוות ממון היינו דאזיל לשכך תאוות ממון כנ"ל והוי קאי באתרא עמיקא באתרא צניעא היינו ע"י ששיכך תאוות ממון זכה לאתרא עמיקא שהוא בחי' חסד כמראה חמה עמוקה מן הצל וחסד הוא אור יום כ"ש יומם יצוה ... החול פי' אתה שואלת אותי שמא שבקתי מידי בעלמא שעדיין לא תקנתי אותה תדע חברתי שעדיין אני משוקע בכל התאוות ועדיין לא יצאתי מן החול אל הקודש אפי' כמלא חוט וזה ידוע לך שמי שהוא בחול אזי הוא בבחי' ...

... מוצאים איזה אבדה, נעשה רעש ושמחה גדולה כי יש כמה דברים אבודים הינו מה שאובדים אבדות הרבה על ידי התאוות בבחינת: "תאוות רשעים תאבד" ואפילו מי שהוא צדיק הוא אובד גם כן לפעמים בבחינת: "יש צדיק אבד בצדקו" ואפילו הצדיקים החופרין ... לפעמים וזה בחינת:"עת לאבד" ת'אות ר'שעים ת'אבד ראשי תבות: תקיעה, תרועה, תקיעה כי המלאכים המחפשים אחר האבדות שהם בחינת 'תאוות רשעים תאבד' הם אוחזים בידם שופרות ותוקעים תר"ת כנ"ל וגם הזכיר אז, שקשה מאד מאד להיות מקבל וגם הזכיר ...

... וכפירה במחם] וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפל לתאוות ניאוף כי זווג דקדשה הוא על ידי בחינת דעת כמו שכתוב: "והאדם ידע" ואלו הבעלי ראתן שדעתם מקלקל ופגום ...

... לצלן, ששובר עצמות של אדם וזה מחמת קלקול המח שבעצמות בחינת מיין מסאבין, מיין מרירין שבא החולאת הזאת מחמת תאוות ניאוף וזה שנצטוינו בקרבן פסח: "ועצם לא תשברו בו" [וכתוב בזוהר: שהיו מקימין בעצמות "לכלב תשליכון אותו" וזה היה ... גם הוא אין יודע איך להשביע את נפשו היקרה. ובשביל זה נקרא כלב בשם שגל כי הוא בא על תאוות המשגל כנ"ל ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה אזי ליכול כלבא שירותא אבל מי שצריך להתענות בודאי צריך להתענות ומצוה ...

... זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס שהוא בחינת ...

... אף על פי שכל אחד יודע בכלל כי ה' הוא האלוהים אף על פי כן מחמת טרדות עולם הזה ותאוותיו והבליו נמצאים הרבה שברב העתים שוכחים אותו יתברך ועל זה מזהירים הפסוקים "דעו כי ה' הוא האלוהים" וכו' וכן ... ממנו יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית ובפרט הרע הכולל שהוא תאוות המשגל ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת ואנחנו ...

... שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב ... שין תלת אבהן. וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך צריך אתה לשדד הבהמיות תאוות אכילה. והשליך גם זאת התאוה. [ואמר שמעשה זו שיכה להמעשה של קבלת התורה הנ"ל]. [בחיי מוהר"ו כתב יד כתוב ...

... בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא, 'תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו ...

... מקום ובכל זמן. אלא מה, שהדבר הזה תלוי אך ורק באדם עצמו. כי האדם עצמו על ידי מעשיו הרעים ותאוותיו הדמיוניות, על ידי זה העולם הזה שהוא גן עדן ממש, על ידי זה הוא נדמה לו כגהנום ממש וכולי. ...