... כך יתפלל על פרנסה, בודאי יתקבל תפילתו. צח. אין לאדם למכר מקחו הראשון. צט. מי שיורד לפרנסת חברו, נקרא רשע. ק. לא יבוא שום אחד להזיק את חברו אם לא מגאות לבו. קא. נשירה קשה לעניותא. קב. עשיר הוא ...

... breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים אם לא מי שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ... עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע ... כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו ... וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור ... הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי והרע עדין בכח ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כי יש מקום להרע לאחז בו ויוכל להזיק לו, חס ושלום ... כי באמת אין לו שום עברה רק ... יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל ... אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע ...

... פתאם יבוא אידו גיהנום כלה והם אינם כלים. קדש ישראל לה' כזהר הרקיע יזהירו המשכילים. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. נכונים ללצים שפטים יבואו עליו בנשק ברוח יברח מידו ' תפיר עצתם ותקלקל ... ושלום לשוב אליו יתברך ולעבדו כי לא כלו רחמיו ולא אפס לנצח חסדו ולשבים פשוטה ימינו ופתוחה ידו, הצופה לרשע וחפץ בהצדקו. כי טוב ה' כי לעולם חסדו. עד כה עזרנו רחמיו והגיע דברינו אלה. כי הציקתני רוחי ועל ...

... הנ"ל אני שכבתי ואישנה כנ"ל הקצותי וכו' לא אירא מרבבות עם וכו' כי הכית את כל אויבי לחי, שני רשעים שברת כי היו נופלים להם השנים כשרצו לעלות אל ההר על עמך ברכתך סלה עמד והתבונן נפלאות אלו: אם ...

... עדין מלבש בתוך הגוף בזה העולם כשרוצין לעזר לו להעלותו ולהרימו למדרגתו הוא קשה יותר מלעזר ולהעלות אלף אלפים רשעים ברוחניות, דהינו לתקן נשמתם. כי בעל בחירה קשה מאד לפעל אצלו לנתקו מבחירתו להנטותו לדרך האמת כי אפילו הגדול שברשעים מאחר שהוא כבר נסתלק לעולמו יכולים לעשות עמו מה שרוצים וכל מה שיצוה עליו יעשה אפילו אם הוא רשע גדול מאד. ולהפך אפילו הצדיק הגדול שהוא עדין בתוך הגוף ויש לו בחירה קשה מאד לפעל עמו להנטותו אל ... שהיו אז וכמה גמולי מחלב ויונקי שדים שנהרגו לאלפים ולרבבות אשר כל זה היא קדשת השם. והם [הינו אלו הרשעים המפרסמים הנמצאים פה הרבה] הם מן הסוספיתא [פסולת] על כן הם אפיקורסים כאלה ואף על פי כן גם ביניהם ...

... ובתחלה העברה בכח שחושב לעשותה, חס ושלום ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה, חס ושלום אזי הוא רשע גמור, וחשוב כמת, כי 'רשעים בחייהן קרויין מתים' "כמו חללים שוכבי קבר" וכו', הינו הרשעים שהם בחייהן קרויים מתים וזהו 'מידך נגזרו', 'נגזרו' לשון חת"ך, כמו שפרש רש"י הינו שהעברה נעשה על ידי בחינת ... כי אז יראו הכל את גדלת ותפארת הצדיקים והכשרים אשריהם אשרי חלקם, "מה רב טובך הצפון להם" ולהפך מפלת הרשעים, כמה שכתוב: "ועסותם רשעים" וכו' כי אז יהיה יומא דדינא רבא שיהיה האדם נדון על כל מעשה על כל פרט ופרט ולא יותרו לו על שום דבר קטן כי אין שכחה לפניו יתברך, והכל יהיה נזכר לו אז ואזי כשיהיה מפלת הרשעים וישובו ויראו בין צדיק לרשע וכו' [כמו שכתוב שם במלאכי: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו"] כי אז דיקא ביומא דדינא, יראו החלוק בין צדיק לרשע וכו' ואזי יתהפכו כלם להשם יתברך על ידי זה, ויקראו כלם בשם ה' בבחינות: "אז אהפך אל כל העמים" וכו' כנ"ל ואזי יהיה הדבור בשלמות, בחינת שפה ברורה כנ"ל נמצא שעל ידי מפלת הרשעים שיהיה לעתיד על ידי זה יהיה נשלם הדבור אז כנ"ל אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעולם הזה וזה נעשה על ידי אמת ועקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות כי 'כיון שנצרך האדם ... "אהללה ה' בחיי" דיקא כנ"ל וזהו: 'כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו' וכו' וכשיש אמת אזי הוא מפלת הרשעים כי עקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז כמו שכתוב "שפת אמת תכון לעד" כוננת לעד לא כתיב אלא ... לעתיד לבוא יתגלה האמת כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ועל ידי האמת שיתגלה לעתיד על ידי זה יהיה מפלת הרשעים בבחינת: "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" 'פניו' זה בחינת אמת כנ"ל שעל ידי זה, 'משלם לשונאיו' ומאבידן מן העולם ... לברכה, בגמרא: שכביכול הם כמשא על פניו כי הפנים שהוא בחינת האמת של השם יתברך אינו יכול לסבל את הרשעים וכשנתגלה בחינת הפנים, דהינו האמת, אזי הוא מפלת הרשעים כנ"ל ועל ידי זה יהיה מפלתם לעתיד, כי אז יתגלה האמת כנ"ל ועל כן כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל ... בחינת אמת כנ"ל ואזי כשזוכין להמשיך בחינות עלמא דאתי, בחינות אמת, בחינות פנים בתוך העולם הזה אזי נעשה מפלת הרשעים כנ"ל וזה בחינת הויה במלוי ההין כי הי היא בחינת שלום שכר כמה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "הגה והי" והי זה שלום שכר לרשעים בעולם הבא וזה בחינת 'אל הויה' דהינו אל שהוא בחינות אמת שעל ידו נעשה שלום שכר לרשעים שהוא בחינות הויה במלוי ההין כנ"ל צריך להמשיכה בתוך העולם הזה שהוא בחינות 'ודבר דבר' להמשיך דבור של שבת ...

... פקידה לכמה עקרות. ב. על ידי "שלחן ערוך" באים ליראה. ג. למוד הפוסקים מבטלין הרהורי עבודה זרה. ד. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברא בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי דינים.

... ידע שדנין אותו למעלה כה. מי שדינין שורין עליו, יסתכל בכל פעם על השמים. כו. מי שמורה דרך הטוב לרשעים, הקדוש ברוך הוא מצדיק אותו בדין. כז. על ידי אמת הקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד, שאינו מלבש בדין. ... צא. מסכת אהלות מסגל להמתיק הדין. צב. מי שמגדל כלב, מעורר דין. צג. לפעמים הקדוש ברוך הוא מפיל את הרשע לאיזהו צרה, שילך אצל הצדיק ויבקשו להתפלל עליו. צד. המתקת הדינים הוא על ידי הגורל כמו לעזאזל. [פרוש דבר ... ק. על ידי הבושה נמתק הדין. קא. צריך להודיע צערו לרבים. קב. כשנתן רשות למשחית, אין מבחין בין צדיק לרשע, ולא עוד אלא שמתחיל מהצדיק. קג. שנוי מקום קורע גזר דין. קד. על ידי הרחמנות ממתיק הדין. קה. לפעמים ...

... כסוי המחלקת והקשיות האלו המכין לארץ מטר כי על ידי זה יוכל להמשיך שפע בלי קטרוג כנ"ל וזה: צופה רשע לצדיק וכו' שהרשע שחולק על הצדיק הוא רק צופה הינו צפוי וכסוי על הצדיק, כדי שיוכל להמשיך שפע כנ"ל אך ומבקש להמיתו שהרשע מבקש לעקר ולהמית, חס ושלום, את הצדיק ה' לא יעזבנו בידו [זה הענין מבאר לעיל בסימן פ"ח בשנוי לשון ...

... וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו כמו שכתוב באלישע: "ספרה נא לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל ... בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר ...