... מעט הרחמנות שנשאר הוא בבחינת אכזריות כי על ידי שהם יונקים מן הרחמנות נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות, כי "רחמי רשעים אכזרי" ועל כן גם מעט הרחמנות הנשאר אצלנו הוא בבחינת אכזריות כי נתקלקל על ידי שהם יונקים מן הרחמנות, ... אף על פי שהוא מעצמו מחזיר ומשליכם לישראל עדין הם פגומים על ידי שיש לו יניקה מהם כי 'רחמי רשעים אכזרי' כנ"ל ועל כן כשהוא יונק, חס ושלום, מהרחמנות ומתפילות ישראל אף על פי שהוא נותנם מעצמו לישראל אף ...

... למקומו הראוי לו כנזכר לעיל לענין האכילה וכמו שמספרין מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר לענין מה שמקבל מעות מרשעים ואמר שהמעות כשבא לידו, אזי הוא מתחלק ומעות שקבל מאנשים הגונים אלו המעות יוצאים על הוצאות הכנסת אורחים צדיקים ...

... אז יגדל מאד וגם בין ישראל בעצמן בודאי יהיה הפרש גדול בין כל צדיק וצדיק מכל שכן בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא ...

צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה? שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע ... טוב. אלא מה? שיש גם בחינה נוספת, שהיא מידה כנגד מידה, שממנה יש את ההשתלשלות של צדיק ורע לו רשע וטוב לו. היינו כי באמת השי"ת עושה אך ורק טוב תמיד בשלמות שאין שלמות אחריו. והגן עדן והעולם הבא ... בלבד רק מצידו קיים הרע. ועניין המידה כנגד מידה הוא מדוייק להפליא, כי באמת צדיק הוא זה שטוב לו ורשע הוא זה שרע לו. וצריך לעשות חילוק ברור בין 2 בחינות: 1 - מי שנראה כלפי חוץ שטוב / רע לו. 2 - מי שבאמת מבפנים טוב / רע לו. כי כל השאלה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, היא רק כלפי חוץ בלבד. כי באמת צדיק אמיתי הוא זה שטוב לו, ורשע אמיתי הוא זה שרע לו. והשי"ת הוא אך ורק טוב תמיד. וככל שהאדם צדיק יותר, כך טוב לו יותר ... ויש אנשים שעושים כלפי חוץ מעשים של צדיקים, אך בתוכם רע להם, ויש אנשים שעושים כלפי חוץ מעשים של רשעים, אך בתוכם טוב להם (באופן יחסי כמובן), ובאמת מצד האמת הכל תלוי באמונה של האדם בלבד. כי האדם יכול ... שבאמת מצד האמת גם בתוך דברי הכפירה שלו מסתתרת אמונה גדולה, שממנה הוא מקבל את החיות שלו. ולכן נמצאים רשעים שטוב להם, כי באמת מצד האמונה יש להם אמונה גדולה, למרות שהם מתכחשים לכך. וכמובן שמדובר על מי שטוב ... הרעות והטוב, והכל מצטייר לפי האדם עצמו בלבד. וזו המידה כנגד מידה, כי צדיק אמיתי הוא זה שטוב לו ורשע הוא זה שרע לו. וככל שיש לאדם יותר אמונה, כך טוב לו יותר בתוכו, גם אם נדמה כלפי חוץ ... נוקמים באדם. היינו שהכל זה מצד האדם עצמו בלבד! וראה את כל זה, כאן www.eip.co.il/?key=422 - צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מידה כנגד מידה. הכיצד? וסוד העניין הוא, כי כאשר האדם נכלל בא"ס לגמרי, אז הוא חי חיים ... ידי שד, וגם על עניין זה שהצדיק משיג את התכלית בכל דבר ועוד עניינים שונים... ***** צדיק ורע לו רשע וטוב לו. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. שכר ועונש. תורת הגמול. העולם הבא. גהנום. גן עדן. מידה כנגד מידה. אלוהים מדקדק כחוט השערה. כפי ... לו בתוך החלום, הרי שלא היה שייך אצלו רע כלל. ולכן מצד האמת, אין דבר כזה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מצד האמת, צדיק טוב לו ורשע רע לו. מצד האמת צדיק הוא זה שטוב לו כרגע בהווה - רשע הוא זה שרע לו כרגע בהווה. כמובן שלא מדובר כאן על זה *שנראה* כלפי חוץ שטוב לו או רע ... מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / ל"אני" האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא בכלל נגד עצמו... וכל זה כמובן ...

... צריך הסתפקות, להסתפק מזה העולם בהכרחיות לבד כנ"ל] וההסתפקות הוא בחינת עוטה אור כשלמה הינו בחינת אור מלא כי הרשעים שאין להם ההסתפקות, בבחינת "ובטן רשעים תחסר" אצלם מארת חסר בבחינת "מארת ה' בבית רשע" אבל בצדיקים שיש להם ההסתפקות, בבחינת: "צדיק אכל לשבע נפשו" אצלם הוא אור מלא "וירא אלהים את האור כי ...

... צריך לדון את כל אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין, ששם אינו רשע כי אף על פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדין כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו ועל ידי זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע ואתה דן אותו לכף זכות על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה וזהו ועוד מעט ואין רשע על ידי שמוצא בהרשע עוד מעט טוב, ששם אינו רשע על ידי זה והתבוננת על מקומו ואיננו הינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו ואיננו שם על מקומו הראשון כי ... מעט טוב על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה בבחינות "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" כנ"ל הינו כמו שצריכין לדון אחרים לכף זכות אפילו את הרשעים ולמצא בהם איזה נקדות טובות ועל ידי זה מוציאין אותם באמת מכף חובה לכף זכות בבחינת ועוד מעט וכו' ... וזה בחינת: אזמרה לאלקי בעודי דיקא הינו על ידי בחינת העוד שלי שאני מוצא בעצמי בחינת עוד מעט ואין רשע כנ"ל על ידי אותה הנקדה על ידי זה אוכל לזמר ולהודות לה' כנ"ל אזמרה דיקא הינו זמירות ונגונים שנעשין ... ויהיו נכללין בו ומי שיכול לעשות נגונים הנ"ל דהינו שיכול לדון את כל אדם לכף זכות, אפילו את הקלים והרשעים כי משתדל לחפש ולבקש למצא בכלם נקדות טובות כנ"ל שעל ידי זה נעשין נגונים כנ"ל זה הצדיק שאוחז במדרגה ...

... ובתחלה העברה בכח שחושב לעשותה, חס ושלום ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה, חס ושלום אזי הוא רשע גמור, וחשוב כמת, כי 'רשעים בחייהן קרויין מתים' "כמו חללים שוכבי קבר" וכו', הינו הרשעים שהם בחייהן קרויים מתים וזהו 'מידך נגזרו', 'נגזרו' לשון חת"ך, כמו שפרש רש"י הינו שהעברה נעשה על ידי בחינת ... כי אז יראו הכל את גדלת ותפארת הצדיקים והכשרים אשריהם אשרי חלקם, "מה רב טובך הצפון להם" ולהפך מפלת הרשעים, כמה שכתוב: "ועסותם רשעים" וכו' כי אז יהיה יומא דדינא רבא שיהיה האדם נדון על כל מעשה על כל פרט ופרט ולא יותרו לו על שום דבר קטן כי אין שכחה לפניו יתברך, והכל יהיה נזכר לו אז ואזי כשיהיה מפלת הרשעים וישובו ויראו בין צדיק לרשע וכו' [כמו שכתוב שם במלאכי: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו"] כי אז דיקא ביומא דדינא, יראו החלוק בין צדיק לרשע וכו' ואזי יתהפכו כלם להשם יתברך על ידי זה, ויקראו כלם בשם ה' בבחינות: "אז אהפך אל כל העמים" וכו' כנ"ל ואזי יהיה הדבור בשלמות, בחינת שפה ברורה כנ"ל נמצא שעל ידי מפלת הרשעים שיהיה לעתיד על ידי זה יהיה נשלם הדבור אז כנ"ל אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעולם הזה וזה נעשה על ידי אמת ועקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות כי 'כיון שנצרך האדם ... "אהללה ה' בחיי" דיקא כנ"ל וזהו: 'כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו' וכו' וכשיש אמת אזי הוא מפלת הרשעים כי עקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז כמו שכתוב "שפת אמת תכון לעד" כוננת לעד לא כתיב אלא ... לעתיד לבוא יתגלה האמת כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ועל ידי האמת שיתגלה לעתיד על ידי זה יהיה מפלת הרשעים בבחינת: "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" 'פניו' זה בחינת אמת כנ"ל שעל ידי זה, 'משלם לשונאיו' ומאבידן מן העולם ... לברכה, בגמרא: שכביכול הם כמשא על פניו כי הפנים שהוא בחינת האמת של השם יתברך אינו יכול לסבל את הרשעים וכשנתגלה בחינת הפנים, דהינו האמת, אזי הוא מפלת הרשעים כנ"ל ועל ידי זה יהיה מפלתם לעתיד, כי אז יתגלה האמת כנ"ל ועל כן כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל ... בחינת אמת כנ"ל ואזי כשזוכין להמשיך בחינות עלמא דאתי, בחינות אמת, בחינות פנים בתוך העולם הזה אזי נעשה מפלת הרשעים כנ"ל וזה בחינת הויה במלוי ההין כי הי היא בחינת שלום שכר כמה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "הגה והי" והי זה שלום שכר לרשעים בעולם הבא וזה בחינת 'אל הויה' דהינו אל שהוא בחינות אמת שעל ידו נעשה שלום שכר לרשעים שהוא בחינות הויה במלוי ההין כנ"ל צריך להמשיכה בתוך העולם הזה שהוא בחינות 'ודבר דבר' להמשיך דבור של שבת ...

... משמעות בבחינת פי שנים כנ"ל. אבל באמת הוא טובה להצדיק האמת מה שנמצאים אלו השקרנים המתדמים אליהם כי יש רשעים שנותנין צדקה לצדיקים ועל ידי הצדקה נעשה בחינת יבק הינו יחוד ברכה קדשה וכל שלש בחינות אלו נאמרו במים ... גורם פגם לדבור פיו של הצדיק, שמקבל משם כנ"ל ועל כן הוא טובה מה שנמצאים השקרנים הנ"ל שאזי אלו הרשעים הנותנים צדקה פונין אליהם ונותנין להם וכמאמר ירמיה הנביא 'הכשילם בעניים שאינם מהגנים' כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי ... הצור אגם מים" כנ"ל וזהו 'דדירי באגמי ובעי לכרכושי' בקי בחינת יב"ק הנ"ל שצריכין לגרש היבק של הצדקה שנותנין רשעים כי אצלם נפגם היבק כנ"ל וגורם רעה להצדיק שמקבל דבור פיו מהם כנ"ל ועל כן הוא טובה גדולה מה שיונק מהם הנביא וכו' שהוא הזנב שעל ידי זה מגרשין הרשעים מעצמן כי מכשילין אותן בשקרנים הנ"ל שפונין אליהם ונותנין להם הצדקה, ונצולין הצדיקים, כנ"ל

... ויצא בשלום בן עזאי הציץ ונפגע בן זומא הציץ ומת אחר קצץ בנטיעות' ואלו הארבע בחינות הם בחינות צדיק ורשע עובד אלהים ולא עבדו האמורים בפסוק: "ושבתם וראיתם בין צדיק" וכו' ואלו הארבע בחינות הם נמצאים בכל בני אדם ...

שיחות הר"ן - אות י הרשעים הם מלאים חרטות והם אינם יודעים כלל מהו חרטה כי זהו בעצמו שהם מתגברים בענין רשעתם, זהו בעצמו חרטה כי מחמת שבא בדעתם חרטות, על כן הם מתגברים ביותר ברשעתם כמו שני אנשים שנלחמים זה כנגד זה שכשאחד רואה שחברו מתגבר נגדו, אזי הוא מתגבר ביותר כנגדו כמו כן ...