... המים" הינו כשלומד תורה כי מים זו תורה כידוע אזי, "ורוח אלהים", שהוא רוח הקדש "מרחפת" וחופף עליו ושואב רוח חיים כי בלא תורה אי אפשר לחיות כמו שכתוב 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' ... כן כל גופא אבל כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח ...

... א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך ... גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח וכשיש חסרון באיזה דבר עקר החסרון הוא בבחינת החיות של אותו הדבר שהוא בחינת הרוח חיים של אותו הדבר לאשר הרוח הוא המקים הדבר והאנחה הוא אריכת הנשימה והוא בבחינת "ארך אפים" דהינו מאריך רוחה ועל כן כשמתאנח על החסרון ומאריך רוחה הוא ממשיך רוח החיים להחסרון כי עקר החסרון הוא הסתלקות הרוח חיים כנ"ל ועל כן על ידי האנחה משלים החסרון ב. אך מאין מקבלין הרוח חיים ? דע, שעקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור כי עקר רוח החיים הוא בהתורה כמו שכתוב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הוא התורה והצדיקים דבקים בתורה ועל כן עקר הרוח חיים הוא אצלם וכשהוא מקשר להצדיק והרב שבדור כשהוא מתאנח ומאריך רוחה ממשיך רוח החיים מהצדיק שבדור שהוא דבוק בהתורה ... וזהו שנקרא הצדיק: "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' כי הצדיק ממשיך ומשלים הרוח חיים של כל אחד ואחד כנ"ל וזה בחינת: 'רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד' כי כנור של דוד היה של ... "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הנ"ל כי רוח צפון הוא בחינת הרוח הצפון בלבו של אדם שהוא בחינת הרוח חיים כי צפון חסר והחסרון הוא בלב כמו שכתוב: "ויתן לך משאלת לבך" "ימלא ה' כל משאלותיך" ועקר הרוח חיים הוא בלב וכמו שכתוב בתקוני זוהר: 'כלהו שיפין מתנהגין בתר לבא כמלכא' וכו', כמא דאת אמר: "אל אשר יהיה ... שהוא בבחינת הרוח כנ"ל נאמר: "ויתן לך משאלת לבך, ימלא ה'" וכו', הינו כנ"ל ועל כן ישראל שהם מקבלין הרוח חיים מהתורה נקראים על שם צפון כמו שכתוב: "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך" ג. אך רשעים הדוברים על ... שכתוב: "הכרת פניהם ענתה בם" זה החטם שהוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" אך הוא להאבידו כי אף שהוא גדול לפי שעה לסוף נאבד כנ"ל וזהו בחינת: ארך אפים לרשעים כי ... ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, ... כן הצדיק הממשיך רוח החיים ומשלים החסרון מכפר העון והוא מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו שצמצם עצמו להיות הרוח חיים אצל הצדיקים דהינו שהם יקבלו הרוח חיים מהתורה והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות וזהו בחינת שלש עשרה מדות . "ה' ה' אל ... 'ארך אפים' הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה בחינת אנחה על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך עשו רב דקלפה שהוא אדמוני תקף הדין והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת היתה בפיהו" והינו "נצר חסד לאלפים" 'לאלפים' זה בחינת אלופי עשו רברבי עשו שהם רב ... הרוח שלו להשלים החסרון והצנור הוא דרך המדה רעה מארבעה יסודות שהמשיך והגביר הוא הדרך והצנור שמקבל דרך שם הרוח חיים שלו להשלים חסרונו וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה ולקלקל הצנור ההוא ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע למען לא יהיה כח להרוח סערה שהוא הרוח חיים של הרשע לשלט ולהזיק, חס ושלום, להצדיק בעת שיורד להמדה רעה של הרשע לקלקלה כי אין להרע שום תפיסה ... אותיות הוי"ה שהם שרש הטוב של הארבעה יסודות כנ"ל ח. וזהו בחינות ארבע ציצית כי ארבע ציצית, הם בחינת הרוח חיים וכמו שכתוב: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה שהוא הרוח של המתנגדים ... כנ"ל וזה בחינת טלית לבן שנתעטף הקדוש ברוך הוא וסדר שלש עשרה מדות כי השלש עשרה מדות הן בחינות הרוח חיים דקדשה כנ"ל וזהו בחינת טלית שהוא ארבע כנפות בחינות הרוח מארבע רוחות כנ"ל והינו טלית לבן הפך בחינות רוח ... שמשם נמשך הרוח של הרשעים כנ"ל ועל ידי טלית דקדשה שהוא בחינת טלית לבן מכניעין אותו כי משם נמשך הרוח חיים דקדשה שהוא בחינת שלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל ועל כן נתעטף הקדוש ברוך הוא בטלית לבן דיקא וסדר לפני משה שלש עשרה מדות של רחמים הינו כנ"ל כי על ידי טלית דקדשה שהוא בבחינות מקיף שהוא בחינת הרוח חיים בחינות: "סובב סבב הולך הרוח" נכנע טלית דקלפה בחינת הרוח דקלפה וזהו: "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" כי על ידי הארבע כנפות שהם בחינת הרוח חיים דקדשה שהם בחינת הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים בחינת מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: א'ש, ר'וח, ... לו. דהוו דמו כמבסמי פרש רבנו שמואל, כשתויי יין בחינת עשו אדמוני, שהוא הרב דקלפה אשר משם מקבלין הרשעים הרוח חיים שלהם להשלים החסרון וזהו: וגנו אפרקיד פרש רבנו שמואל, פניהם למעלה פניהם זה בחינת הרוח כנ"ל. הכרת פניהם וכו' ... רמחא רומח הוא בחינת רוח מ"ם בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו התורה שנתנה למ' יום ששם הרוח חיים כנ"ל כלומר, שהצדיק היה לו בחינת הרוח שמקבל מהתורה כנ"ל ועם כל זה נחית תחות ברכה תחת הצלחת הרשע ... לימין וזה לשמאל ואמר אל המלאך מה אלה. ויען וכולי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי הינו בחינת הרוח חיים הנ"ל בחינת "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" וכו' כנ"ל כי על ידי תורה ותפילה שעל ידי זה ... כמבאר בפסוקים רבים ועל זה נאמר שם: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי" וכו' שעל ידי בחינת המשכת הרוח חיים הנ"ל שממשיך הצדיק גמור וכו' כנ"ל על ידי זה יכניע ויפיל כל השונאים בחינת "מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר" שכל המונעים העומדים לפניו כהר כלם יתבטלו על ידי בחינת הרוח חיים הנ"ל, כנ"ל] ט. והנה מבאר למעלה כי הרוח חיים הוא בהתורה בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" כנ"ל ועל כן במצרים שהיה קדם קבלת התורה ולא היה להם מהיכן לקבל הרוח חיים נאמר בהם: "מקצר רוח" כי לא היה להם מאין לקבל הרוח חיים שהוא בחינת ארך אפים מאריך רוחה כנ"ל ועל כן נאמר בהם 'מקצר רוח' שהוא הפך ארך אפים שהוא בחינת הרוח חיים שממשיכין על ידי אנחה להשלים החסרון כנ"ל כי הרוח הוא שלמות החסרון כנ"ל בחינת "ויתן לך משאלת לבך" וזהו ... כי דיקא אחר יציאת מצרים בחינת "המעלך מארץ מצרים" שאז נתבטל בחינת מקצר רוח הנ"ל כי קבלו התורה ששם הרוח חיים כנ"ל על כן אז דיקא: "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת שלמות החסרון בחינת מלא פום בחינת "ימלא ה' כל משאלותיך" כנ"ל ועל כן נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית כי ציצית בחינת הרוח חיים בחינת מארבע רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם ... "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" 'אלפי' בחינת אלופי עשו ועל ידי 'רכב אלהים רבתים' בחינת קבלת התורה שמשם מקבלין הרוח חיים הרבנים דקדשה על ידי זה 'אלפי שנאן' כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אל תקרי שנאן אלא שאינן' הינו שעל ... ואמר רזי לי רזי לי אוי לי, בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" "מכנף הארץ" זה בחינת כנפי הציצית ששם הרוח חיים שהוא בחינת כנור של דוד שהיה מנגן על ידי הרוח צפונית וכו' כנ"ל כי הנגינה והזמירות נמשכין מהרוח חיים שבכנפי ראה כידוע וזהו: "זמרת שמענו" בחינת הנגון של כנור של דוד שהוא בחינת הרוח חיים שהוא בחינת כנפי הציצית בחינת מכנף הארץ כנ"ל ועל ידי זה מכניעין הרשעים בבחינת "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" וזהו: "צבי לצדיק" פרש רש"י: 'עתיד להיות מצב ותקומה לצדיקים' הינו כנ"ל כי על ידי הרוח חיים הנ"ל מתגברין הצדיקים על הרשעים כנ"ל וזהו: "ואמר רזי לי" וכו' אוי לי, פרש רש"י 'שנגלו לי שני רזים: ... יכרעו ויפלו כי לסוף כלה ונאבד וכו' כנ"ל כי הצדיקים גמורים מכניעין אותם ומשפילים רשעים עדי ארץ על ידי הרוח חיים שלהם שהוא בחינת ציצית בחינת "מכנף הארץ זמרת שמענו" כנ"ל כנור של חמש נימין, בחינת התורה וכן כתוב בזוהר ...

ספר המידות - סגולה חלק שני א. נוצה של עופות הבר הם סגלה לחלאי הראה, ומסגל לחזק את הרוח חיים. ב. השמים יש בהם שנוי מראות לפי מראות עשבים הנגדלים על ידיהם, והם מסגלים להסתכל בהן. ג. מי גשמים ...

... גדל המניעות והעכובים שיהיו לי על זה בלי שעור וערך אך כל זמן שהנשמה בקרבי כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי אמסר נפשי ואסע בכל כחי לשם וכל עוד נפשי בי אסע לשם . "וה' הטוב בעיניו יעשה"

... הנ"ל מפלה גדולה. גם אז אמר הלצה כשתסעו וישאלו אתכם מה פעלתם תאמרו רוח וכו'. והאמת כן הוא שפעלנו רוח חיים, שקבלנו ממנו להשלים כל החסרונות כמבאר בהתורה הנ"ל. גם אחר אמירת התורה רקד הרבה כי באותה השנה רקד הרבה ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד

...רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח הרצון כמו בשבת במנחה...

...רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות...

...של אדם השם הוא דבר גדול מאד, ודבר הרבה מזה גם דבר עמנו מענין הפסוקים שנוהגין לומר קדם יהיו לרצון המתחילין ומסימין באותיות של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו החשובים ואמר, שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרמז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם אל תאמר כן ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש...

...- שבועה חלק א' א. עיר שיש בה שבועות תחרב ותהרס חס ושלום. ב. על ידי שבועות שקר נופלים מאמונה. ג. למוד מסכת שבועות מסגל לירידת הגשם. ד. על ידי שבועת שקר באין הרהורי ניאוף. ה. מי שהוא רגיל בשבועות, מחשבות רעות באים לו תמיד. ו. על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה. ז. מי שעובר על השבועה, בידוע שאינו מכבד יראי השם. ח. על כל עברות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, וממנו נפרעין לאלתר. ט. דברים שאין אש ומים מכלין אותם, שבועות שקר מכלין אותן. י. מלאך גבריאל הוא ממנה על השרפה לשרף גם...