ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב... כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי ... כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח וכשיש חסרון באיזה דבר עקר החסרון הוא בבחינת החיות של אותו הדבר שהוא בחינת הרוח חיים של אותו הדבר לאשר הרוח הוא המקים הדבר והאנחה הוא אריכת הנשימה והוא בבחינת "ארך אפים" דהינו מאריך רוחה ועל כן כשמתאנח על החסרון ומאריך רוחה הוא ממשיך רוח החיים להחסרון כי עקר החסרון הוא הסתלקות הרוח חיים כנ"ל ועל כן על ידי האנחה משלים החסרון ב. אך מאין מקבלין הרוח חיים ? דע, שעקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור כי עקר רוח החיים הוא בהתורה כמו שכתוב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הוא התורה והצדיקים דבקים בתורה ועל כן עקר הרוח חיים הוא אצלם וכשהוא מקשר להצדיק והרב שבדור כשהוא מתאנח ומאריך רוחה ממשיך רוח החיים מהצדיק שבדור שהוא דבוק בהתורה אשר שם הרוח וזהו שנקרא הצדיק: "איש אשר ... להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' כי הצדיק ממשיך ומשלים הרוח חיים של כל אחד ואחד כנ"ל וזה בחינת: 'רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד' כי כנור של דוד היה של חמש נימין כנגד חמשה חמשי תורה ורוח צפון שהיתה מנשבת בו הוא ... רוח צפון הוא בחינת הרוח הצפון בלבו של אדם שהוא בחינת הרוח חיים כי צפון חסר והחסרון הוא בלב כמו שכתוב: "ויתן לך משאלת לבך" "ימלא ה' כל משאלותיך" ועקר הרוח חיים הוא בלב וכמו שכתוב בתקוני זוהר: 'כלהו שיפין מתנהגין בתר לבא כמלכא' וכו', כמא דאת אמר: "אל אשר יהיה שם הרוח ללכת" וכו' כי הרוח הוא בלב והחסרון הוא ... לבך, ימלא ה'" וכו', הינו כנ"ל ועל כן ישראל שהם מקבלין הרוח חיים מהתורה נקראים על שם צפון כמו שכתוב: "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך" ג. אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים ... הרוח כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" אך הוא להאבידו כי אף שהוא גדול לפי שעה לסוף נאבד כנ"ל וזהו בחינת: ארך אפים לרשעים כי הרוח הנשימה הוא בבחינת ארך אפים והינו מאריך אפה וגבי ... איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין מיתה בלא חטא ואין יסורים ... מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו שצמצם עצמו להיות הרוח חיים אצל הצדיקים דהינו שהם יקבלו הרוח חיים מהתורה והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות וזהו בחינת שלש עשרה מדות . "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים" 'ארך אפים' הוא בחינת הרוח, ... על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך עשו רב דקלפה שהוא אדמוני תקף הדין והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת היתה בפיהו" והינו "נצר חסד לאלפים" 'לאלפים' זה בחינת אלופי עשו רברבי עשו שהם רב דקלפה וזהו: "נצר חסד" שחסד, בחינת הרב ... יסודות שהמשיך והגביר הוא הדרך והצנור שמקבל דרך שם הרוח חיים שלו להשלים חסרונו וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה ולקלקל הצנור ההוא של הרשע שמקבל משם החיות שלו ועל כן ... גמור שאין בו שום רע למען לא יהיה כח להרוח סערה שהוא הרוח חיים של הרשע לשלט ולהזיק, חס ושלום, להצדיק בעת שיורד להמדה רעה של הרשע לקלקלה כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו [וגם מהמדה ... ח. וזהו בחינות ארבע ציצית כי ארבע ציצית, הם בחינת הרוח חיים וכמו שכתוב: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה שהוא הרוח של המתנגדים החולקים על הצדיקים אמתיים שממשיכין אריכת הרוח שלהם ... הוא וסדר שלש עשרה מדות כי השלש עשרה מדות הן בחינות הרוח חיים דקדשה כנ"ל וזהו בחינת טלית שהוא ארבע כנפות בחינות הרוח מארבע רוחות כנ"ל והינו טלית לבן הפך בחינות רוח דקלפה, בחינת עשו שהוא "אדמוני כלו כאדרת שער" ... דקדשה שהוא בחינת טלית לבן מכניעין אותו כי משם נמשך הרוח חיים דקדשה שהוא בחינת שלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל ועל כן נתעטף הקדוש ברוך הוא בטלית לבן דיקא וסדר לפני משה שלש עשרה מדות של רחמים הינו כנ"ל כי על ידי טלית דקדשה שהוא בבחינות מקיף שהוא בחינת הרוח חיים בחינות: "סובב סבב הולך הרוח" נכנע טלית דקלפה בחינת הרוח דקלפה וזהו: "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" כי על ידי הארבע כנפות שהם בחינת הרוח חיים דקדשה שהם בחינת הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים בחינת מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: א'ש, ר'וח, מ'ים, ע'פר, כנ"ל וזה פרוש: אמר רבה בר בר ... עשו אדמוני, שהוא הרב דקלפה אשר משם מקבלין הרשעים הרוח חיים שלהם להשלים החסרון וזהו: וגנו אפרקיד פרש רבנו שמואל, פניהם למעלה פניהם זה בחינת הרוח כנ"ל. הכרת פניהם וכו' והינו למעלה כי הרוח שלהם גדול לפי שעה עד ... אלהים מרחפת על פני המים" הינו התורה שנתנה למ' יום ששם הרוח חיים כנ"ל כלומר, שהצדיק היה לו בחינת הרוח שמקבל מהתורה כנ"ל ועם כל זה נחית תחות ברכה תחת הצלחת הרשע בחינת "כבלע רשע צדיק ממנו" וקא פסקי קרנא דתכלתא דחד ... ויען וכולי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי הינו בחינת הרוח חיים הנ"ל בחינת "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" וכו' כנ"ל כי על ידי תורה ותפילה שעל ידי זה מבררין הטוב מן הרע כנ"ל שזה בחינת כל מראה המנורה כנ"ל על ידי ... בחיל ולא בכח כי אם ברוחי" וכו' שעל ידי בחינת המשכת הרוח חיים הנ"ל שממשיך הצדיק גמור וכו' כנ"ל על ידי זה יכניע ויפיל כל השונאים בחינת "מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר" שכל המונעים העומדים לפניו כהר כלם יתבטלו על ידי בחינת הרוח חיים הנ"ל, כנ"ל] ט. והנה מבאר למעלה כי הרוח חיים הוא בהתורה בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" כנ"ל ועל כן במצרים שהיה קדם קבלת התורה ולא היה להם מהיכן לקבל ה