ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח הדופק, שהיא מתחלת התולדה והוא נושא עליו כל הלחות, וכל הדמים, וכל המיצות והרוח הדופק הזה, הולך ונוקש בכל האיברים ועל ידי הליכתו ונשובו בהם הוא מנענע ומנשב ומנפץ אותם מן העפוש שלא יתעפשו ולא יתקלקלו כמו הרוח המנשב בים, שהוא מנפץ ומנשב ומהפך ומגיס המים שלא יתעפשו ולא יתקלקלו ועקר נשוב הרוח הדופק, בהידים כי מחמת שהידים עסקניות צריך לנשב ולנפץ אותם ביותר ועל כן הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק יודע כל ענין החולה מחמת ששם בידים, עקר הלוך הרוח הדופק של הלב שהוא נושא הכל עליו כנ"ל וצריך שילך זה הרוח הדופק, תנועה מסדרת כתקונו וכסדורו ויש נחש, שעל ידה בא עצבות רוח הינו בחינת ל"ט מלאכות, שהוא זהמת הנחש על ידי זה בא עצבות רוח ועל ידי עצבות רוח, אין הרוח דופק כסדורו ואזי נעשים האיברים כבדים מחמת שאין רוח הדופק מנשב בהם כסדר ואזי הידים בבחינת: "וידי משה כבדים" כי עקר הכבדות בהידים ששם עקר רוח הדופק כנ"ל וזה בחינת עצבון ידים כי עקר מזיק העצבות רוח להידים כנ"ל וכשהאיברים כבדים אזי מכבידין יותר על הרוח הדופק, ונחלש עוד יותר ועל ידי שנחלש יותר הרוח הדופק נעשים האיברים כבדים עוד יותר וכן על ידי שנעשים האיברים עוד יותר כבדים נחלש הרוח הדופק עוד יותר ויותר וכן חוזרת חלילה עד שיוצאת נפשו, חס ושלום ועל ידי האנחה, הוא מחיה ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ... שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל ... את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים ... שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת ... ואלו דברי אלהים חיים רק שאי אפשר להשיג זאת כי הוא נפלאות תמים דעים, בחינת רעמים כנ"ל וזה פרוש: "ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח, הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם הידים בבחינת "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה עושה חלל בהידים שהיו כבדים וסתומים על ידי העצבות רוח, שהוא זהמת הנחש כנ"ל ואזי כשמבטל בחינת זהמת הנחש והרוח הדופק מנשב כסדר ואזי נתנשאין הידים, ונזדכך השמים ואזי מקבלין מהם דבורים בחינת מחלקת לשם שמים שזה בחינת דרכי ... כנ"ל ועל כן נקרא שבועות עצרת, מלשון מלכות כמו שכתוב: "זה יעצר בעמי" מקרא קדש יהיה לכם זה בחינת רוח הקדש, בחינת רוח הדופק הנ"ל הינו שצריכין לקרות את הקדש בחינת רוח הדופק הנ"ל כדי להנצל מזהמת הנחש, ל"ט מלאכות עצבות רוח כנ"ל כל מלאכת עבדה לא תעשו לבטל זהמת הנחש ל"ט מלאכות, עצבון ידים כמה שכתוב: "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ...