... יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" הינו שעושה ומשים הפה לבחינת קומת אדם כי מי שאין אכילתו בקדשה, חס ושלום אזי פיו הוא בחינת בעל חי ממש אבל כשאוכל בקדשה, אזי משים את הפה לאדם שנעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל כי עקר היראה היא באה לאדם בשעת אכילה ... מקץ כי מרחמם ינהגם' שעקר האכילה והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות שהיא בחינת יראה, עין שם היטב] ועל כן כשאוכל בקדשה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו בשעת אכילה דהינו שאוכל עם יראת שמים בקדשה ובטהרה כראוי אזי הוא מכניס את בחינת המלכות שהיא בחינת היראה כנ"ל לתוך הפה ואזי נעשה מהפה בחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" כנ"ל כי כשאינו אוכל בקדשה וביראת שמים אזי היראה הבאה בשעת אכילה כנ"ל היא עומדת מרחוק ואינה נכנסת בו אבל כשאוכל בקדשה וביראה דהינו שממשיך על עצמו היראה קדושה הנ"ל אזי נכנס בחינת היראה מלכות בפיו ונעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל ובשכר זה, שאוכל בקדשה וביראת שמים ועושה מהפה קומת אדם על ידי זה זוכה לעליה יותר גדולה שנתעלה בחינת קומת אדם הנ"ל ונעשה ... אדם העליון הינו בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו בחינת: 'אדני שפתי תפתח', כנ"ל ומה שנמתק הצער על ידי אכילה בקדשה כי דע, כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", ... של תפילין כי תפילין הם בחינת מחין והרצועה היא בחינת יראה כי רצועה בישא היא יראה נפולה וכן היראה דקדשה היא גם כן בחינת רצועה דקדשה וזה בחינת הרצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפילין הינו שהרצועה שהיא היראה היא עוברת בתוך המחין והתפילין כי "ראשית ... גדולה, צערו יותר גדול כי הצער נשתלשל מן היראה והיראה היא כפי המח והדעת כנ"ל ויש צער שבא מיראה דקדשה אבל יש שנשתלשל, חס ושלום עד שבא הצער מבחינת יראות הנפולות רצועה בישא ואפילו בר ישראל כשאינו זוכה אזי, חס ושלום, יש לו צער מרצועה בישא, חס ושלום אבל על ידי אכילה בקדשה, שאוכל בקדשה וממשיך עליו היראה דקדשה בשעת האכילה שבאה ונגשת אליו אז כנ"ל אזי על ידי זה הוא ממתיק הצער והדין הבא מרצועה בישא, חס ושלום כי הוא ממשיך עליו היראה דקדשה שעל ידי זה עולין ונמתקין היראות הנפולות שהם בחינת רצועה בישא, חס ושלום וזה בחינת מאמר רבותינו, זכרונם לברכה ... צדיק מצטער בכל יום, ובקש לבלעה וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה בנימין הוא בחינת הדעת, בחינת מחין תפילין כי 'בית המקדש בחלקו של בנימין' ובית המקדש הוא בחינת הדעת, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כל מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' כי דעה נתן בין שתי אותיות, ובית המקדש נתן בין שתי אותיות וכו' יהודה הוא בחינת מלכות, בחינת יראה וזהו רצועה הינו רצועה הנ"ל בחינת יראה, בחינת ... הצער הבא מרצועה הנ"ל על ידי האכילה כנ"ל וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה הינו שזכה להמתיק הצער על ידי האכילה בקדשה וביראת שמים כנ"ל ועל ידי זה נעשה אשפיזכן לשכינה הינו שנעשה הפה בבחינת קומת אדם וזה בחינת אשפיזא כי ... מהפה בחינת איש בחינת קומת אדם כנ"ל וזהו 'ונעשה אשפיזכן לשכינה' כי על ידי ההמתקה הנ"ל על ידי אכילה בקדשה כנ"ל שעל ידי זה זוכה לעשות מהפה בחינת אדם כנ"ל על ידי זה זוכה אחר כך לבחינת אדם העליון ...

... וכו' שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן. [והגם כי כונתו גם כן להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל מקום ... גנוזים, ונאמרה בשבת פרשת יתרו תקס"ט לפ"ק [לפרט קטן]. וספר מעשה מקדם שהבעל שם טוב זכרונו לברכה היה בקהלת קדש בראד ונתאכסן אצל גביר אחד והיו מסבין שם על השלחן אנשים רבים מכבדים לכבודו כנהוג והיה יושב שם למטה ...

... הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדשה מהגלות מבין העכו"ם כי עכשו המלכות והממשלה להעכו"ם ובשביל זה נקראים עבודת אלילים שלהם בשם אלוהים כי יונקים מבחינת ... הדבור של הודוי כי הדבור יוצא מעצמותיו כמו שכתוב: "כל עצמתי תאמרנה" ומחריב הבנין והצרוף הרע ובונה מהם מלכות דקדשה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . בשעה שהלכו ישראל במדבר, היו עצמותיו של יהודה מגלגלין עד שאמר משה: "שמע ... מדומם' 'תאוות רעות ותולדותיהן נמשכין מצומח' 'דברים בטלים ותולדותיהן נמשכין מחי' 'גאוה ותולדותיהן נמשכין ממדבר' ומי שרוצה לילך בדרך הקדש צריך לשבר כל המדות רעות ויספר לפני התלמיד חכם הינו ודוי דברים והתלמיד חכם יפרש ויברר לו דרך לפי ... "ברכות לראש צדיק" ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא גרבי משחא, זה בחינות הדעת כי "שמן משחת קדש", זה בחינת שכל ותלת מאה, זה בחינת משה שהוא בחינת מה שהצדיק מקטין את עצמו, בבחינת מה בשלש בחינות ... כמו לעתיד לבוא כי הדרן ואתאן לבתר תריסר ירחי שתא, וקחזינן דהוי מנסרא מגרמיהו לבנינא הנך מחוזא כי מאחורי הקדשה, שהם שנים עשר שבטים שעל ידם נתתקן מלכות הנ"ל ואחריהם הוא הטומאה ויש בני אדם שיוצאין מהקדשה וזה שספר התנא שהדר וחזר לעין באלו שהם בתר תריסר ירחי שתא שהם אחורי שנים עשר שבטים דקדשה שיוצאין מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים וחזינן דהוו מנסרי מגרמיהו הינו שעל ידי מעשיהם הרעים החקוקים על עצמותם ... שרץ קטן שבנחיריו על ידי שהרגיש טמאה קטנה שמבלבלת אותו על ידי תשובתו גורם שגם אלו הרשעים נעשו כסא לקדשה ויהבי לבנינא הנך מחוזא שעוזרים גם הם לעובדי השם שיבנו הנך מחוזא הנ"ל וזה פרוש: אנכי ה' אלוהיך פרוש, ... שהם מצרים לישראל הינו שעל ידי הצדיק נתבטל מלכותם וממשלתם של העכו"ם כי על ידי זה עולה מתוכם מלכות דקדשה כנ"ל מבית עבדים זה רמז על ביטול המדות רעות של ארבע יסודות המכנים בשם עבדים כי כל הארבעה יסודות ...

... על צוארה מפתח של הבית עלמין. גם המפתח הזה מסגל לעקרה. ט. סגלה לחלי הצואר, שיבכה על חרבן בית המקדש. י. סגלה כשנכנס לבית חדש לגור, יכניס לשם חרב או סכין או שאר כלי זין. וסימן לדבר: בחכמה יבנה ...

... גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר

... זהו משאוי כבד מאד, שאי אפשר לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים ויודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע, שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון ואין עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, ... השלום בכל עת שנפלו ישראל באיזה עוון היה מוסר נפשו עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים מעוון ואי אפשר להם לשא כלל המשא הכבד של עוון כנ"ל ובאמת, מהיכן באים לעוונות, ... שיודע קצת בידיעתו יתברך הוא יודע שעקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך וזהו עקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר" וכו' כי ... כי משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי אותו הלילה ליל תשעה באב היה שבו נחרב הבית המקדש ומשה רבנו בקש על זה סלח נא כי בזה החטא והפגם תלויים כל העוונות כי על ידי זה הפגם נחרב הבית המקדש ובזמן שבית המקדש, היה קים, היינו נקיים מעוונות כמו שכתוב "צדק ילין בה" ופרש רש"י, כי תמיד של שחר היה מכפר על ... גדל רוחניותם ודקותם אין יכולין לשא עליהם המשא של עוון אפילו יום אחד על כן אנו צריכין את הבית המקדש, שיכפר עלינו בכל יום ומעת אשר חרב בית מקדשנו אין אנו יכולים לנקות עצמנו מן העוונות כי אין מי שיכפר בעדנו ומשה רבנו, עליו השלום, שידע כל זאת ... ראשי תבות חנוכה כי חנוכה נעשה על ידי סלח נא וכו' כנ"ל וכן כל הבחינות הנ"ל כלם כלולים בבית המקדש כי בית המקדש כלול מבחינות בן ותלמיד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'למה נקרא שמו הר המוריה, שממנו הוראה יוצאה לישראל' ... זכרונם לברכה . 'למה נקרא שמו חדר המטות שעל ידו פרים ורבים ישראל' זה בחינת בן ועל כן בית המקדש במקום הגרן זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל ...

... בעת שהיה חתנה בעיר ואמר אז ענין הנ"ל מענין כלי זמר שמנגנין על החתנה כנ"ל [כי כן היה דרכו בקדש שעל פי רב היה אומר תורה מעין מה שהיה נעשה ונדבר אז באותה העת כאשר יתבאר מזה במקום אחר] ...

... שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה ... אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבדות שעושין בשביל איזה עבדא שבקדשה, אין שום תנועה ולא שום מחשבה נאבדת כלל, והכל נרשם למעלה לטובה. אשרי כשזוכין לקפץ ולדלג על כל המניעות ... החלונות כי היה עומד כנגדו. ואמר על זה הגן אני אומר. ענה ואמר אין אתם יודעים גדל יקרת מעלת קדשת זה הבית החיים דפה, כי הוא יקר וקדוש מאד. וכן כמה וכמה פעמים היה מדבר עם כמה אנשים והפליג ...

... נט "למנצח על ידותון" עז "תפילה למשה" צ "הודו לה' קראו בשמו" קה "על נהרות בבל" קלז "הללו אל בקדשו" קן ואלו העשרה קפיטל תהלים הם תקון גדול מאד מאד לענין הנ"ל ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך ...

... תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו דמגליא לה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זקוקין דנור ובעורין ...