... יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך וכל החסרונות שיש לאדם הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכל שאר החסרונות הכל הוא בחסרון ...

... הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' ... להחנוני או לאחרים כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עתו כנזכר לעיל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו" וכאן ...

... לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת ...

... ונעשה משרת גם היא היתה הולכת ותועה וישבה עצמה, שתשב אצל הים והלכה אל שפת הים והיה שם אילנות של פרות, וישבה שם וביום היתה הולכת אצל הים, אולי תמצא עוברים ושבים והיתה מתפרנסת מהפרות ובלילה היתה עולה על אילן כדי שתהיה נשמרת מן החיות ויהי היום, והיה סוחר גדול מפלג מאד והיה לו משא ומתן בכל העולם והיה ...

... הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם מי יפרנסם והשיב כך: את תסעי למחתנך אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ...

... בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. והעקר הוא שיהיה אהבה ביניהם ואהבה הינו שיהיה האהבה חזקה כל כך עד שיהיו רואים ... זה את זה הוא בחינת רואים זה את זה שהוא בחינת אהבה כנ"ל וזה בחינת . 'סנהדרין היתה יושבת כגרן עגלה' 'סנהדרין', זה בחינת הצדיקים שמהם יוצאין כל המשפטים וכל הפרנסה כנ"ל וזה בחינת כגרן שמשם יוצא מזונות ופרנסה וישיבתם בעגול כנ"ל וכל זה כדי שיהיו רואין זה את זה, כמו שכתוב שם בגמרא הינו בחינת אהבה, שהיא בחינת ...

... מוהר"ן ח"א - תורה ערב - היום אם בקולו תשמעו היום אם בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' ...

... המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה . ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר חשיבותם הוא אצל נשים הילדות. ...

... אפן באותו הזמן. רק בוא יבוא לא יאחר במהרה בימינו בהסח הדעת לגמרי הינו שלא יחשבו כלל על אותו הקץ שיבוא ופתאום יבוא במהרה בימינו אמן אות תקכח פעם אחת דברו לפניו מדאגת פרנסה גער בהם ואמר מה לדאג על פרנסה הלא לחם עם איגירקיס [קשוא מלפפון] הוא מאכל טוב אות תקכח אמר, ביום התענית טוב ...

... בעת האכילה דוקא דע, כי מי שרוצה לחגר מתניו להיות מפרנס לתן פרנסה להתלויים בו הוא צריך שיהיה איש חיל ולא יהיה ההפך, [שקורין: רע מזל, שלימזל] כי צריך שיהיה לו קצת ממשלה כי כל הפרנסה נמשך מהמלכות כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה, אנת הוא מלכא" ועל כן מי שרוצה לקבל פרנסה צריך שיהיה לו קצת ממשלה כדי שיהיה לו איזה שיכות עם המלכות . "לעת האכל גשי הלם" 'אין הלום אלא מלכות' כי צריך שיהיה לו ממשלה בחינת מלכות לעת האכל כי על ידי זה נמשך הפרנסה כנ"ל ועל כן כשהבעל חוגר מתניו נגד אשתו ומחיב עצמו לפרנסה כמו שכתוב בכתבה: ואנא אפלח ואוקיר ואזון וכו' אז נותנים לו קצת ממשלה, כמו שכתוב: "והוא ימשל בך" כי על ידי הממשלה הוא יכול להמשיך הפרנסה כנ"ל וכן כל השרים כל מי שצריך לתן פרנסה יותר לאנשים רבים התלויים בו הוא צריך שיהיה לו יותר ממשלה כדי שיוכל להמשיך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה דהינו הרמזים שהם בחינת ידים . "נטיתי ידי ואין מקשיב", ופרש רש"י: דהינו רמזים כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים אומר איזה ... הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" הינו שהפרנסה נמשכת מבחינת הידים הנ"ל וזהו "ומשביע לכל חי רצון" בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו ... 'מלכות' לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שזהו בחינת: "זה הים גדול ורחב ידים", כנ"ל וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת לתן לכל אחד ואחד חלק פרנסה כפי מה שראוי לו וזהו: 'לשחק בו' בחינת שחקים ששם שוחקין מן כי הפרנסה, שהיא בחינת מן נשחקת ונכתשת אצל בחינת המלכות שהוא בחינת לויתן שמקבל הפרנסה מבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" הינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל וזהו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה והמלכות מלקט ומקבץ כל אלו הבטחונות של כל באי עולם מה שכלם מצפין ומסתכלין על פרנסה ועם אלו הבטחונות עולה המלכות ומקבל פרנסה מן ידים הנ"ל וזהו: "כלם אליך ישברון" הינו על ידי הבטחונות הנ"ל שכלם ישברון אליו, ומצפין ומסתכלין על פרנסה על ידי זה נמשך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל וזהו: "לתת אכלם בעתו" 'בעתו' דיקא בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה שהוא בחינת: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" בחינת "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", כנ"ל וזהו "כי ימינך ... ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' שמלכות מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל וזהו: 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת התגלות הרצון שמתגלה בשעת אכילה בחינת: כעת יאמר וכו' כנ"ל וזה בחינת: ... זה בחינת בן ועל כן בית המקדש במקום הגרן זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה וה