... כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו ... ממונות' הינו הרוצה לחדש את שכלו, הינו נשמתו יעסק בדיני ממונות הינו משא ומתן באמונה כי העוסק במשא ומתן באמונה הוא בודאי עוסק בדיני ממונות כי כל דיני ממונות שיך למשא ומתן כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק ... אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך ... הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ומקים: "ודובר אמת בלבבו" זו הבחינה נעשה חשמ"ל הינו מלבוש, סביב ... חז"ל הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס הינו הרוצה לעסק במשא ומתן באמונה הינו פשטא אוריתא הנקרא חשך כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" ונקרא אמונה, כמו שכתוב: ... ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ... הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים ... חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמונה' וכשירושלים הינו האמונה הינו משא ומתן שהוא פשטא אוריתא מתגברת אזי אלו העכו"ם והארצות נופלים ועולים ממנה כל הניצוצות הקדושים ... הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא ... ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" בשעת עשית המשא ומתן, כרב ספרא ורצועה גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר ... קרי להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשא ומתן באמונה אזי המשא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו ... וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין ... בחינת העלאת אחד עשר סממני הקטרת שבתוך העכו"ם והארצות השוכנים סביבות המשא ומתן באמונה שנתחברים אליו הניצוצות וזה: "ידעי תרועה" ידעי, לשון התחברות תרועה, מלשון שבירה כי הניצוצות הם משבירת כלים ה' באור פניך יהלכון בחינת משא ומתן כמו שכתוב: "שמח זבולון בצאתך" הינו כשעוסק במשא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש ...

... על כן אדרבא אם רוצה להיות ירא ה', ורוצה להתפלל ואינו רוצה באלו המחשבות רעות צריך שלא להשגיח עליהם כלל ושלא יכפת לה מה שעומדים לפניו ורק יעשה את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפילה או משא ומתן ולא ישגיח עליהם כלל וכמו ששמעתי מעשה באחד ...

... כמה מיני ליצנות וצחוק והבין בהעניני צחוק שהמדינה כלה מלאה שקרים מתחלה ועד סוף כי ראה שעושין צחוק איך מאנים ומטעים בני אדם במשא ומתן ואיך הוא בא לדון בהמאניסטראט [ערכאה נמוכה] ושם כלו שקר ומקבלין שחד והולך להסאנד [ערכאה גבוהה יותר] הגבוה יותר, וגם שם כלו שקר והיו ... הללו והבין החכם באותו הצחוק שהמדינה כלה מלאה שקרים ורמאות, ואין בה שום אמת והלך ונשא ונתן בהמדינה והניח עצמו להונות אותו בהמשא ומתן והלך לדון לפני הערכאות והם כלם מלאים שקר ושחדים וביום זה נתן להם שחד, למחר לא הכירוהו והלך לערכאות גבוה יותר, וגם שם כלו שקר עד שבא ... אצלו ציון וזהו: "חזה" ציון "קרית" מועדינו ראשי תבות מ"צ"ח"ק, ששם היו נתועדים כל הציונים, ומי שהיה צריך לידע אם לעשות הדבר או המשא ומתן , היה יודע שם יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן ראה והבן והבט אתה, המעין, עד היכן הדברים מגיעים אשרי המחכה ויגיע לידע ולהשיג מעט מסודות ...

... גדול להעולם וכו' וחטפו אותו והניחו אותו בחדר שב כאן. שלקחו אותי והושיבו אותי על עליה השלישית או הרביעית הגבוהה מאד וכו'. הלא הייתי דומה כמו סוחר היוצא לשוק ויש לו כמה דברים לעשות ולחטף משא ומתן זה וזה וכו'. אפילו כשאמרו לי שאני צריך לנוח ולפוש עצמי לא היה נכנס באזני מה היא מנוחה ונפישה כי צריכין רק לעשות תמיד תמיד ועתה אני צריך לשמר עת האכילה ושנה וכיוצא ...

... רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת המשא ומתן מתחלתו ועד סופו צריך להביא הכל אל התורה דהינו שצריך לחזר ולספר הכל לפני הדינים והם פוסקים על זה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מכל דברי המשא ומתן תורה והוא לו נקמה שהתורה נוקמת בו על אשר עקר הדינים המלבשים בהמשא ומתן מן התורה ונפל אל המשא ומתן בעצמו כאלו אין שום תורה בהמשא ומתן על כן ענשו שצריך לבוא לפני דין תורה ואזי צריך להביא כל דברי המשא ומתן ולעשות מהם תורה ואזי מראים לו שכל המשא ומתן הוא תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל כי בודאי הוא צריך להביא כל הדברים אפילו כל המחשבות לפני הדינים כי אם חסר איזה דבור או איזה מחשבה יתקלקל הדין תורה וצריך דוקא להביא הכל כל מה שעבר בשעת המשא ומתן לפני הדינים והם עושין מזה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מהמשא ומתן תורה ומראין לו שאין הדבר כמו שהוא סבר מתחלה שאין בהמשא ומתן תורה כי הלא ראה בעיניך שכל דברי המשא ומתן כלם הם תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל והכל לפי הפגם כי יש אחד שאין ענשו רק שצריך לדון, אבל זוכה בדין רק שמראין לו שפגם כנ"ל אבל יש אחד שעקר יותר המשא ומתן מן התורה אזי ענשו יותר, שגם אינו זוכה בדין כי באמת כשעושין משא ומתן צריך שיהיה רק חיצונית המחשבה בתוך המשא ומתן אבל פנימיות מחשבתו צריך לקשר אל התורה כנ"ל גם צריך אמונה בהמשא ומתן דהינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדבור דבור אמת כמה שאמרו: 'נשאת ונתת באמונה' כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר ונותנין ומשיבין אותו למקומו כי יש קדשות נפולות הינו בחינות ניצוצות שנפלו ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן וזה בחינות משא ומתן כנ"ל ועקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה כי דרך האמונה לשכן תמיד אצל אלו הקדשות הנפולות בבחינות: "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות" ירושלים ... וכו' כי היא ביניהם תמיד כנ"ל ועל כן אלו הניצוצות שנפלו הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה והיא מעלה אותם משם ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל וזה בחינות פנימיות חב"ד [חכמה בינה דעת] דעשיה שעולה אל היצירה ומלכות דעשיה עולה מן הקליפות יצירה היא בחינת וא"ו, שהיא בחינת התורה ועל ידי שמקשר פנימיות מחשבתו בשעת עשית המשא ומתן אל התורה כנ"ל זהו בחינת פנימיות המחין דעשיה הינו של המשא ומתן, שהוא בחינות עשיה שעולה אל היצירה, דהינו התורה כנ"ל ומלכות דעשיה, הינו בחינות האמונה שבמשא ומתן כנ"ל עולה מן הקליפות, כי היא מבררת הניצוצות מהם ועולה מהם. ועל ידי שעלה חב"ד דעשיה ליצירה על ידי זה יש מקום למלכות לעלות לעשיה גם על ידי זה שעולה חב"ד ליצירה דהינו ... מקבלת כח לעלות כנ"ל ואזי נעשית מלחמה כי צריך ללחם עמהם להוציא הניצוצות מהם וזה פרוש: "כי תצא למלחמה" וכו' כי תצא, זה בחינות משא ומתן, בחינת: "שמח זבולון בצאתך" וכו' כי משא ומתן נקרא בחינת צאתך כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון' על כל זה נקרא צאתך 'ויששכר אהליך' כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן אף על פי שגם ה

... עד ה' אלקיך, אתון דדין כאתון דדין" כי יש שני תשובות אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון ...

...- ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים...

...עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין מכל...

...אדם ממדרגתו. ג. על ידי קנאה נופל ממדרגתו. ד. על ידי קנאה אינו הולך בדרך אחד, לפעמים מתפלל בהתלהבות ולומד בהתמדה, ולפעמים התפילה והלמוד עליו כמשא. ה. מי שנמעד בדבורו, ובודאי הרגילות של לשונו היה צריך לדבר כל מה שצריך, אבל מי שנמעד ברגילות לשונו, בידוע שפרנסתו נתמעט והוא צריך לחסד גדול וישועה שיתן לו הקדוש ברוך הוא פרנסה. ו. על ידי השבועה נכרת [נכרת] ההשתוקקות של אדם. ז. כשאדם מחליק ונופל, זה על ידי שהתחזק לעבר עברה. ח. כשאתה מתחיל לעשות איזה מצוה...

שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]