... של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. שהשכל הזה הוא גדול עד למאד עד שאין המח יכול לסבלו ואין נכנס במח אלא הוא מקיף את הראש ...

... היטב מה שהוא מדבר על ידי זה כי העקר לדבר הדבור באמת לפני השם יתברך בלי שום מחשבות אחרות כלל כנ"ל ואם יזכה לבכיה באמת מה טוב ואם לאו לאו ולא יבלבל אמירתו בשביל זה כנ"ל.

... בתוך עשרה כתרי דמסאבותא. כי באמת יש שכל אמיתי באמת גם בתוך השכל של המשוגע. ומה שנדמה כשגעון, הוא בכלל שכל מאוד גדול שמלובש שם... והרופאים והחכמים לא יכולים לעזור לבן המלך, משום שאין להם מושג איזה שכל מלובש ...

... בעולם דהינו כשזה הצדיק שהוא היפי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם אזי נפתחין העינים של העולם שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק שהוא החן והיפי של העולם דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעקר להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק ... והארבעה יסודות נמשכין מן הצדיק כנ"ל ועל כן כשנתגלה זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות, שנמשכין מארבעה יסודות שהם נמשכין ... הוא על ידי זה כנ"ל אבל יש, חס ושלום, ההפך ממש כשנתפרסם, חס ושלום, מי שאין בו שם ה' כלל וכשנתפרסם ונתגדל שמו של זה כביכול נתמעט ונתעלם שם ה' ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים, שקורין טאטירין ובאין ... לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה בחינת המחין בחינת תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל 'תחת אפר' 'אפר' ... ההעלמה שנתעלם הפאר של ישראל הינו שנסתלק ונתעלם הצדיק שהוא הפאר של ישראל והנה להצדיק שנסתלק, אין לו הפסד כלל במה שנתעלם ונסתלק כי אם נתעלם ונסתלק מכאן, הוא גדול ומפאר שם בעולם הבא בחינת "את האלהים התהלך נח" ...

... ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף ולהתגעגע אליה אם כן גם עכשו מי יודע מה שיש עוד להשיג ומה ...

... יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה להחיות את עצמן כלל אבל איש אמונות המאמין בה' חייו טובים מאד כי אפילו כשעובר עליו חס ושלום, איזה צרה רחמנא לצלן אזי ... גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן אף על פי כן גם אלו היסורים אינם יסורים כלל כי זה הצער והיסורים שיש לו על שעבר עברה חס ושלום אלו היסורים הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת: "יראת ה' תוסיף ימים" ותדע כלל זה כי כל היראות וכל היסורים שיש לאדם הם מקצרים ומכלים ימי חייו ועל כן אלו הקלי עולם העוסקים בחקירות חייהם אינם חיים כלל כי היסורים והדאגות שלהם מכלים חייהם כנ"ל אבל כל היראות וכל היסורים שיש לאדם מחמת יראת ה' הם מוסיפים ... הם מחמת שמתירא מהשם יתברך הן מחמת רוממותו יתברך או מחמת יראת הענש ואיך שהוא על כל פנים הוא בכלל יראת ה' כי הכל מיראתו יתברך ועל כן היא מוספת ימים כנזכר לעיל גם מי שהוא איש אמונה התשובה ...

... השי"ת. ולא משנה כמה תורה ילמד האדם וכמה יתפלל וכמה מצוות יעשה ומה בדיוק יעשה, כל זמן שהאדם לא נכלל בא"ס לגמרי, הרי שהוא רחוק מהשי"ת ומהשלמות ומהטוב הנצחי וכולי. והדרך היחידה להכלל בהשי"ת היא על ידי הדעת בלבד. דהיינו על ידי ידיעת ה 5 דברים שבהם נבדל מדעו של השי"ת ממדעו ... רב ואינה זוכה להתענג על ה'. כי להשי"ת מתקרבים רק על ידי הידיעה, על ידי הדעת. ועל ידי הדעת נכלל האדם בהשי"ת וכולי. ומשה רבנו שנתן תורה, הוא נתן לבנ"י "תריג עטין" היינו תריג עצות איך להתקרב להשי"ת. וכל ... מברסלב ולא באמת מקורב לרבי נחמן מברסלב. כי באמת, מכל עצה של רבי נחמן מברסלב אפשר להיות צדיק גמור ולהכלל בא"ס, אפילו רק מעצה אחת של רבי נחמן מברסלב. ולמרות שכולם כאילו מקיימים את העצות של רבי נחמן מברסלב, ... התורה של משה רבנו, כך יש גם תורתו ותורת ה ממש לגבי התורות של רבי נחמן מברסלב. ורק מי שנכלל בא"ס לגמרי ומקבל את הדעת של השי"ת, רק הוא מבין ממילא את פנימיות כוונתו של רבי נחמן מברסלב. וכל זמן שאדם לא זוכה להכלל בא"ס לגמרי, עליו לדעת כי הוא רחוק לגמרי מהשי"ת וכי עדיין אין לו הוויה כלל ונוח לו שלא נברא משנברא. ועד שאדם לא זוכה להגיע לנ"ל, הוא לחלוטין אינו ראוי להנהיג אף אחד. כי ... ורבי נחמן הבטיח בפירוש, שמי שיציית אפילו עצה אחת שלו בשלמות, יזכה להיות כמוהו ממש, שזאת התכלית כמובן, דהיינו להכלל בא"ס לגמרי וכולי. אך השורש של הצדיק האמת, הוא כמובן השי"ת עצמו ואין עוד מלבדו. ודע, כי בכל מקום ...

... בחינת כלו אחד, כלו טוב על ידי זה ממשיך השגחת השם יתברך, ואז הכל אחד כי על ידי ההשגחה, נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל וזהו אמר רבי עקיבא וכו' כנ"ל ובזה מקשר המאמר הזה היטב, תחלתו בסופו, וסופו ...

... מאד וכבד על האדם ואי אפשר לתקן אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי אם על ידי תקון הכללי שהוא זורק לבנונית ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ועל ... יהיו בגדיך לבנים' כי כל הלבנונית נמשך מן המח בחינת: 'ונוזלים מן לבנון' 'מן לבונא דמחא' ועל ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין בבחינת: "כנשר יעיר קנו" נשרא דא רוחא שהוא כלליות הגידין בחינת: "ולא קמה עוד רוח באיש" יעיר קנו שהוא מעורר 'קנה חכמה קנה בינה', מבחינת שנה על גוזליו ... ואם לבינה וזה בחינת 'תינוק יונק משדי אמו' 'תינוק' הינו המחין דקטנות שהוא יונק ונגדל מקטנותו, על ידי תקון הכללי שהוא שדי ויורה כחץ וזה: אמו, דא כנסיה כמו שכתוב: "אל תבוז כי זקנה אמך" ששם נתכנסין ונכללין כל התקונים. וזה עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הינו על ידי תקון הברית על ידי זה עקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים בבחינת: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי" 'נשרא' זה תקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל הינו תקון הברית על ידי זה דיקא, "ואבא אתכם אלי" שנתקרבו אליו ... ידי תקון הברית כנ"ל ה. ובזה תלוי פרנסה בלי טרח שהוא בחינת: "לחם מן השמים" הינו על ידי תקון הכללי, שהוא תקון הברית שהוא בחינת: "דרך הנשר בשמים" וזה: "והמן כזרע גד הוא" 'זרע גד', דא טפה חורתא הינו ... טרח שהוא בחינת מן בחינת: 'לחם מן השמים' כנ"ל כי פרנסה שהוא בטרחא ובכבדות הוא מחמת שלא תקן תקון הכללי שהוא תקון הברית כי מאן דזרק פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא ... עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" ... פרנסה תלוי בבחינת בגדים לבנים וזה: "לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" ויעקב שהמשיך לבנונית בבחינת: "מחשף הלבן" על ידי תקון הכללי כמו שכתוב: "ראשית אוני" נאמר בו: "יושב אהלים" הינו בחינת שמים כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: 'דרך ... זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר דשכיב רבי שמעון הוה אמר חד לחברה: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כי רבי שמעון היה קשת הברית בחינת: "ויגד לכם את בריתו", הינו כלליות הגידין וכשאין תקון הכללי, אזי הדבור אסור בבחינת: 'נאלמתי דומיה', בחינת: 'אל תתן את פיך' כנ"ל ומי שהוא מדבר אז כשאין תקון הכללי הוא עובר על: "לא תלך רכיל בעמך" והוא "הולך רכיל מגלה סוד" אבל ביומוי דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו ... רועשים כל צבאיו, כי כלם תלויים בו ואזי השכינה נופלת חס ושלום בבחינת: "סכת דוד הנופלת" ועל ידי תקון הכללי שמעורר המחין כנ"ל וממשיך לבנונית להגידין בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' אזי נתרפאת מחולאת הנפילה ואז: "נפלה ולא ... והלוך, ובכל דבור ודבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה וזהו בחינת תיקון הכללי של הדמים כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" בבחינת 'זרע גד' הוא טפה חורתא שעל ידי התקון הזה נתרומם המחין בבחינת: 'מחא ... מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב לו" בחינת קשת הברית שהוא הצדיק בחינת: "צדיק חונן ונותן" וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. 'בפיך' זו צדקה, שאז הדבור מתר י. והנה הכלל שצריך לתקן תחלה 'תקון הכללי' ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט ואף שתקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתקון כל דבר בפרט עם כל זה מחמת שתקון כל דבר, תלוי בהמח דהינו להמשיך לבנונית מן המח בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' ולרומם המח אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי בבחינת: 'כנשר יעיר קנו' כנ"ל על כן צריך לילך מתחלה אל המדרגה היותר עליונה מזה דהינו תקון הכללי כדי לתקן ולרומם המח ועל ידי זה נתקן הכל ממילא כנ"ל וזה פרוש: האי גברא דאזל בעי אתתא, ולא ... חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" כי הצדיק שהוא בחינות תקון הכללי הוא למעלה והוא מושל ביראת אלהים שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וזהו: שקל סכתא דצה ... רש"י הינו בחינת דברי תורה כמו שכתוב: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות" דצה לתתא הינו בחינת מדרגות התחתונות כשאין תקון הכללי בחינת: בתר דאסתלק רבי שמעון, שאז הדבור אסור ולא עאל הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא קשת הברית שהוא תקון הכללי שאז הדבור מתר הינו שהראה להם שאי אפשר לתקן הדבור כי אם על ידי שבח הצדיקים שהוא תקון הכללי להדבור והוא הדיןכל הדברים אי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי כדי להרים את המח שמשם נמשך כל הלבנונית כנ"ל וזה: האי נמי אתרמיא לה בת מזלה הינו בחינת המחין ... 'ונוזלים מן לבנון' הינו שתפס להם לדגמא את הדבור והראה להם, שאי אפשר לתקן כי אם על ידי תקון הכללי והראיה, כי בימי רבי שמעון היה הדבור על תקונו ובתר דאסתלק נאמר: 'אל תתן את פיך' וגו' וזהו: 'דצה לתתא' וכו' כנ"ל וכמו כן כל הדברים צריך לתקן על ידי תקון הכללי השיך לו כגון משא ומתן על ידי צדקה וכן כלם צריך לתקן כל דבר על ידי תקון הכללי השיך לו וזה מחמת שצריך להרים את המחין להמשיך משם לבנונית לתקן וללבן כל הפגמים וזה אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי כנ"ל וזה בחינת: 'האי נמי אתרמי לה בת מזלה' בחינת: 'ונוזלים מן לבנון', מן לבונא דמחא כנ"ל כס"ף נבח"ר ...

... אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות ...