... דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום ... הוא יצירה בפני עצמו "ולו אחד בהם" זה יום הכפורים שהוא תענית שמחיה כל הימים כי יום הכפורים הוא כללות כל הימים ועליו נאמר: "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר ...

... בתפילתכם בכונה באמת מדוע אתם שומעים הבלבולים ? כי מחמת גדל כונת התפילה ראוי לכם לבלי לשמע שום בלבול כלל אמר רבנו זכרונו לברכה, שהאמת אינו כן כי באמת אפילו צדיק גדול אמתי מגדולי המפרסמים באמת המתפללים בכח ובדבקות ...

... ועל כן כשהמדמה מברר ומתקן אז יכולים לסדר שבחים ותארים לו יתברך כי כשאין המדמה מתקן אזי אין יודעים כלל לתאר אותו יתברך, כביכול, בשבחים ותארים כי כל השבחים והתארים הם בבחינת המדמה כנ"ל וזה בחינת חג בחינת "ובמחוגה ... וכל זה נמשך מבחינת התגלות הכבוד, בחינת תקעו כנ"ל כי על ידי התגלות הכבוד זוכין להתפשטות הנבואה וכו' כנ"ל וכלל כל הבחינות האלו נעשין על ידי בחינת כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהוא בחינת מטה עז הנ"ל, ...

בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר על ... שאז היא מותרת לבעלה, ואז נעשה יחוד קוב"ה ושכינתה... והבעל תפילה על בגדים מכל סוג שהוא, לא היה מקפיד כלל. כי מי שמשיג את הפנימיות האמיתית, יודע שאין שום עניין להקפיד על הבגדים. כי כל הבגדים בעולם, הם כולם ... של הקב"ה. וגם הנשמה של האדם היא בחינת בגד וצמצום של הבורא. וכאשר האדם מזכך את נשמתו בשלמות, דהיינו נכלל באין סוף לגמרי, זהו בחינת תיקון הבגדים בשלמות. * דברי רבי נחמן מברסלב, כמו דברי התורה ממש, יש בהם ... עצמו. וכל האחיזה של הרע באדם, הוא דווקא מצד הבגדים. כי מצד האמת הפנימית, בוודאי שאין שום רע בעולם כלל וכולי... *

... את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: ... וכיו"ב, הוא מרגיש את השעשוע של התכלית הסופית, כאן בגוף הזה בעולם הזה. כך שמצד האמת אין שום שאלה כלל, כי מצד האמת הכל טוב תמיד, ואין שום רע בעולם כלל, ואכן האדם כבר נמצא ממש כרגע בתכלית הסופית. והדבר הזה זמין עבור כל אדם בעולם בכל מקום ובכל זמן. ...

... לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד יותר מעל החיים כי הם כבר נכנסו בגוף ויש להם בנים ויש ... כי אינם יכולים לעלות למעלה וגם למטה אינם יכולים להתלבש בגוף כנזכר לעיל ויש גלגולים בעולם שעדין לא נתגלו כלל בעולם [הכונה כי יש גלגולים שדברו מהם בספרים שנתגלו על ידי הקדמונים אבל יש עוד גלגולים שעדין לא נתגלו כלל בעולם] גם מדה זו הוא מצד הגלגול שהגלגול מחיב שיהיה לו מדה זו שיתאוה תמיד לנסע לדרכים ויהיה מוכן ...

... עמי מבלי דעת" ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא ... כל ענין זה: 'חיים נצחיים' וכו' כדלקמן כלומר, שמי שזוכה לדעת אמתי הנ"ל לדעת אותו יתברך אין חלוק אצלו כלל בין חיים למיתה כי הוא דבוק ונכלל בו יתברך בחייו ובמותו רק שעכשו בחייו דירתו בכאן ואחר כך דירתו שם כנ"ל [ואז שמעתי מפיו הקדוש כל ענין הזה. וזהו] חיים נצחיים הם רק להשם יתברך כי הוא חי לנצח ומי שנכלל בשרשו דהינו בו יתברך הוא גם כן חי לנצח כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל ... במקום שחושב השכל שם כל האדם וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך הוא שם ממש וכל מה שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך וכל החסרונות שיש לאדם הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכל שאר החסרונות ... שחוק ודבר פשוט כי דעתנו יהיה גדול מאד ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים כי אז יתגלה הדעת ויהיו נכללים באחד ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", וכי האידנא וכו' ? אלא ... הטובה 'הטוב והמטיב' אבל לעתיד יברכו על הכל 'הטוב והמטיב' כי לעתיד שיתגלה הדעת ידעו שאין שום רע בעולם כלל רק כלו טוב וכלו אחד וגם הגלות הוא רק מחסרון הדעת. כמו שכתוב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ועל ... לבינינו כי מה שיהיה אצלם אז השגה וידיעה גדולה יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט ולא יהיה נחשב בעינינו להשגה כלל וכמו שמבואר למעלה: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו וכו' אז יאמרו בגוים הגדיל" כי מה שיהיה אצלם השגה להבין ... השגה גדולה כי כעת בעולם הזה אין מבין זאת אף על פי כן אצלנו לא יהיה זה נחשב להשגה כלל רק לשחוק ודבר פשוט כי השגתנו ודעתנו אז יגדל מאד וגם בין ישראל בעצמן בודאי יהיה הפרש גדול בין ... וזה: 'כל צדיק נכוה ונבער ונתלהב מחפתו של חברו' מהשגה שאצל חברו היא דבר פשוט שאינה מבערת ומחממת אותו כלל עד שצריך להתכסות ולחפות עצמו כי אין השגה זו מחממת ומבערת אותו כלל והצדיק השני שלמטה ממנו נכוה ונבער ממנה [והענין מבאר יותר על פי מה שמבואר למעלה שעל ידי תנועת השכל ... השגת הדעת מוליד חם כנ"ל ועל כן יהיה נכוה ממנה ואצל הצדיק הגבוה ממנו אין זה נחשב אצלו להשגה כלל ואינו נכוה ונתחמם כלל מהשגה זאת רק הוא צריך לחפות ולכסות עצמו בהשגה אחרת גבוה יותר כדי לחמם את עצמו נמצא מה שמבואר ... שהוא בחינת החשמ"ל שהוא לבוש עז והדר, לבוש חזק ונאה על ידי זה "ותשחק ליום אחרון" שאינו ירא ממנו כלל כנ"ל ועיקר הזמן לזה הוא חודש אלול. וזהו ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי ...

... עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות ... ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום רע בעולם כלל. וכל הרע שיש בעולם, הוא אך ורק טוב תמיד. ומצד האמת, אין שום מידה כנגד מידה, כי השי"ת הוא ... הטוב והרע שלו הם רק ביחס אחד לשני, אך באמת הוא כולו מלא חסרונות. והצדיק האמת בלבד, הוא זוכה להכלל בא"ס בשלמות, ששם הכל טוב תמיד. ונסכם: מצד האמת אין שום רע בעולם כלל, והכל טוב בשלמות שאין שלמות אחריה תמיד. אך רק מצד האדם עצמו ומצד מעשיו הרעים, רק מצידו קיים רע. ... כאן www.eip.co.il/?key=422 - צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מידה כנגד מידה. הכיצד? וסוד העניין הוא, כי כאשר האדם נכלל בא"ס לגמרי, אז הוא חי חיים טובים באמת כאן בעולם הזה ממש. ואין אצלו שום חילוק בין גן עדן ... שום דבר שהוא אינו הוא עצמה. מנקודת מבטה של המציאות המהות של כל האירועים / מקומות / זמנים, היא בכלל דבר אחד זהה לחלוטין. הדבר דומה לאדם שמצייר ציור. מנקודת מבטם של הדמיות שבתוך הציור, יתכן שיש טוב ויש ... רצונו, והוא יכול אפילו למות... אך מנקודת מבט חיצונית לחלום, דהיינו נקודת מבטה של האמת, מנקודת מבט כזו אין בכלל שום הבדל מהותי בין אותו אחד שנמצא בתוך החלום ואומר "אני" לבין כל שאר הדברים שנמצאים בתוך החלום / ... משהו נגד רצונו של האדם שנמצא בתוך החלום, מנקודת מבט אמיתית, האדם עצמו שנמצא בתוך החלום, זה הוא עצמו בכלל רצה שיקרה את מה שקרה לו בתוך החלום, כי הוא עצמו חולם את החלום שבתוכו הוא נמצא. אם רק ... ממש, וכי הוא עצמו ממש רוצה את כל מה שקורה לו בתוך החלום, הרי שלא היה שייך אצלו רע כלל. ולכן מצד האמת, אין דבר כזה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. מצד האמת, צדיק טוב לו ורשע רע ... את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא בכלל נגד עצמו... וכל זה כמובן רק מנקודת מבטו, כי מנקודת מבטה של האמת שנמצאת מחוץ לחלום, הכל טוב תמיד. ... ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם האמת ועולם השקר, הם בכלל אותו עולם ושניהם כינויים שונים לעולם הזה. וגם העולם הזה והעולם הבא, גם שניהם כינויים שונים לעולם הזה ממש. ...

... כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין

... שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה דעלמא דאתי] ב. ובחינה זו, לזכר תמיד בעולם הבא דהינו לאדבקא מחשבתה בעלמא דאתי הוא בכלליות ובפרטיות בכלליות כך ראוי להיות מנהג יראי השם תכף בבקר בהקיצו, קדם שיתחיל שום דבר, יזכר מיד בעלמא דאתי ואחר כך ... זה ממילא על ידי שנה, וציצית, ותפילין ותורה, ותפילה, ומשא ומתן כי השנה, היא בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי בכלליות כנ"ל, בחינת ה' אלקי הנ"ל כי בשעת שנה, הנשמה עולה לעלמא דאתי . וציצית ותפילין, הם בחינת: "גדלת מאד" ... הדבר וכשמגיע זה הדבר לאדם זה והוא מקבל חיות מזה הדבר הינו מהאותיות הנשברים שיש שם על ידי זה נכללין האותיות הנשברים בזה האדם, בחיות שלו ונעשה מהם קומה שלמה, ומתפשט בחיות של כל הגוף ועל ידי זה נשלמין ... על ידי זה יזלו מים בחינת מי צרר מים שהוא בחינת הלב, בחינת: "שפכי כמים לבך" כנ"ל, עין שם. כלל הענין, הוא מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה אין אדם דן גזרה שוה מעצמו כי יכול להיות שהוא דן גזרה ...