... עצמו לסבל כל מה שיעבר עליו וכו' אבל כל דבריהם אינם מועילים להעולם בלא התורה הקדושה שזכינו אנחנו בני ישראל כי אין אדם זוכה לזה שיקבל על עצמו הסבל בעולם הזה ושלא יטרידוהו צרות העולם הזה כי אם על ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא וגלות השכינה שהוא בחינת לב שהוא שמחתן של ישראל עקר גלותה כשעצבות שהם הקליפות גוברים עליה בבחינת: "ויתעצב אל לבו" ... אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהיא שמחת ...

... ידם מאיר האמת בהדבור דהינו ברבוע הדבור הינו בחינת ארבעה חלקי הדבור כי יש רבוע הדבור ועל כן כשהיו ישראל בגלות, והיה הדבור בגלות נאמר במשה: "לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך" וכו' זה ... ושדוכים וזווגים אל זה בחינת תפילה כי אל על שם הכח, שהוא תקיף ובעל היכלת ועל ידי התפילה נקראין ישראל בשם אל בבחינת: 'מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל שנאמר: "ויקרא לו אל" וכו' כי על ידי התפילה, כביכול, אנו לוקחין לעצמנו הכח ממנו יתברך כי אנו מבטלין גזרותיו נמצא שיש לנו הכח ועל כן נקראין ישראל "אל" על ידי התפילה על שם הכח כנ"ל וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . "לא איש אל ויכזב" 'לא איש הוא, שעשה דברי אל ככזב' כי על ידי התפילה מבטלין גזרותיו יתברך ואזי ישראל נקראין אל ומשם מאיר הדבור, בבחינת: "וגבורתך ידברו" דהינו על ידי הכח וגבורה שזה בחינת אל על שם הכח ... משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט שזה יקר מאד בעיניו יתברך ועל כן הלכה כמותם וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל כי אם לא כן, כל יחיד ויחיד יאמר כדעתו ואין לדבר סוף ויתרבו מחלקת בישראל שאין זה רצונו יתברך, כי רצונו רק בבחינת אחדות הפשוט כי כשנתגלה בחינת אחדות הפשוט למטה גם למעלה נתגלה אחדות הפשוט יתברך בבחינת: "אתה אחד ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" שעל ידי אחדות שנתגלה בישראל למטה נתגלה אחדותו הפשוט יתברך למעלה וזה בחינת מעשה דרבי אליעזר הגדול בתנור של עכנאי כי 'רבי אליעזר הלכה ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עפוש גדול והיה להם יסורים גדולים ... בהו ובחסד השם נמלטו מכלם ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה להשגה נפלאה בארץ ישראל גבהה ועצומה מאד עד אין סוף ואין תכלית

... נאמר: "עין לא ראתה וכו'" אבל הצדיקים באמת גם הם יכולים לתפס במחשבתם תכלית עולם הבא וכל אחד ואחד מישראל לפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק כן מקבל ממנו גם כן זאת התכלית כפי הפרת הכעס ברחמנות הינו ... והכבוד ואינו רוצה להנהיג את העולם זאת המחשבה בא להם מבחינת הסתרת פני השם על ידי מעוט אמונה שיש בישראל כי לפי רב הכפירה, חס ושלום כן הסתרת פני השם ואין רוצה להנהיג אותם וההסתרה הזאת היא בחינות כעסו ... ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל ולא נגעו בה כי מי שרוצה לגע בה זה וזה לא נתקים בידם הינו אפילו מלכותם על האמות העולם ... ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות את וכלבא שוה הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו כי אמונתנו סובבת את המלכות ושומרת אותה מלגע בה זר ומפיל את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא ...

... המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין בעולם שנה נפש אזי בודאי נגרע משמחת הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ויתעצב ... משכלות ומקבלות וחקות וכתיב בהם: "והגית בו יומם ולילה" איהו בזקיפו ואנן בשפולי זה בחינת: "ישמח ה' במעשיו, ישמח ישראל בעושיו" כמיחם קמקומא דמיא, דא מחא כמו שכתוב: "ונוזלים מן לבנון" מסגא שתין פרסי דא בחינת גבורות, ששים גבורים, ... הוא משמח במעשיו והשמחה היא מלבשת במצוות, כנ"ל ואנחנו משמחין למטה גם כן בהקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ישמח ישראל בעושיו" ואין רצוננו בשום שכר, אפילו שכר עולם הבא, כנ"ל וזה, 'איהו בזקיפו ואנן בשפולי' לפי שמחתו כן שמחתנו ...

... מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר ... עליהם ואם הוא מזהיר ומוכיח אותם, אזי הוא עושה את שלו ומציל את נפשו כמו שנאמר: "צפה נתתיך לבית ישראל וכו' ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו וכו' הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת" אבל אם אינו ... בחינות שכל ודעת עליון בחינת חסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל ועל כן המקוה מושיע בכל הצרות כמו שכתוב: "מקוה ישראל מושיעו בעת צרה" כי הוא חסד עליון, שמושיע מכל הצרות ועל כן המקוה מטהר מכל הטמאות כמו שכתוב: "וזרקתי ...

... שכתוב: "ולא חשכת" ויעמד העם מרחק כי כשרואין הערפל, הינו המניעה כנ"ל, עומדין מרחק ומשה, שהוא בחינות דעת כל ישראל נגש אל הערפל, אשר שם האלהים הינו אל המניעה, שבה בעצמה נסתר השם יתברך עוד שמענו בזה מפיו הקדוש, ... מה שהשם יתברך בעצמו מסתיר את עצמו בתוך המניעה כנ"ל ואמר, כי השם יתברך אוהב משפט וגם הוא אוהב ישראל אך אהבתו שהוא אוהב את ישראל היא גדולה יותר מהאהבה שהוא אוהב את המשפט ועל כן, כשמידת הדין מקטרג על מי שאינו ראוי להתקרב להשם ... הוא יתברך אינו יכול לדחות את הדין כי הוא יתברך אוהב משפט כנ"ל אך מאחר שבאמת הוא יתברך אוהב ישראל ואותה האהבה של ישראל היא גדולה יותר מהאהבה של המשפט כנ"ל מה עושה השם יתברך כי הוא מכרח כביכול להסכים על המניעות למנעו ... על פי כן באמת לאמתו רצונו וחפצו יתברך, שאף על פי כן יתקרב האדם אליו יתברך כי הוא אוהב ישראל יותר מהמשפט כנ"ל על כן, השם יתברך נותן רשות להזמין לו מניעות אבל הוא יתברך בעצמו מסתיר את עצמו ...

... בתוך התורה שנאמרה כבר כל זה שמעתי אחר שבת בראשית שנת תק"ע, בעת שהראיתי לו התורה בראשית לעיני כל ישראל בכתב הנדפסת ב"לקוטי תנינא" סימן ס"ז ובאותו השבוע ראינו בחוש כל הנזכר לעיל, איך בהתורה הקדושה שלו הוא מגלה ... שאחר יום חמישי הנ"ל שהוא שבת בראשית אז נאמרה התורה הנ"ל מפי רבנו זכרונו לברכה, המתחלת "בראשית לעיני כל ישראל", המדברת מהעלמת הפאר של ישראל דהינו העלמת והסתלקות הצדיק שהוא הפאר של ישראל ובעת ששמענו זאת התורה מפיו הקדוש של רבנו זכרונו לברכה לא היינו מבינים כלל להיכן מגיע כונתו כי אז ... כלל מפטירת הצדיק הנ"ל עד יום שני אחר שבת ואחר כך בשבוע שאחר שבת בראשית נודע לנו מצרתן של ישראל שנסתלק הצדיק הגדול הנ"ל אז היינו מבינים למפרע שרבנו זכרונו לברכה, גלה בהתורה הנ"ל, כי זאת התורה מדברת מהעלמת הפאר וכו' והצדיק הנ"ל היה נקרא בפי רבנו זכרונו לברכה, פאר של ישראל, בחינת תפילין כמבאר במקום אחר וכן באותה השנה לא היו אתרוגים מצויים ואחר כך באו אתרוגים על פי נס ...

... היא צריך לזכות לתורה שקדמה לעולם, רק באמצעות רחמים בלבד, ולא בזכות המצוות שלו. ולכן הוא לא נכנס לארץ ישראל. זה בדיוק אותה הבחינה שהמשיח לא יבוא בזכות המצוות, אלא רק בחסד חינם. והעיקר שהכל תלוי בו, זו האמונה. ... ולא בגלל שום דבר אחר... ! רבי נחמן מברסלב לעומת זאת, זכה לשלמות האמונה, כי הוא זכה להגיע לארץ ישראל. ואז הוא קיבל שכל חדש וגילה תורה חדשה. עד לפני ארץ ישראל, התורה של רבי נחמן מברסלב, הייתה כמו התורה של משה רבנו. דהיינו לא תורת ה ממש. אחרי ארץ ישראל, רבי נחמן מברסלב גילה את התורה שקדמה לבריאת העולם, וביקש לגנוז את כל מה שהוא גילה לפני ארץ ישראל. בשורה התחתונה, ארץ ישראל היא שלמות האמונה. פירוש, אם האדם מבדיל בין השגחה לבין טבע, הרי שאין לו שלמות אמונה. אם האדם לא ...