... לברכה המרמזים במאמר הנ"ל. והעשיר הנ"ל לקח לו אשה אחרת והיו לו ממנה בנים ובענין העשיר הנ"ל יש הרבה לספר ואין כאן מקומו אות ל בעת שנסע לארץ ישראל בתחלת נסיעתו מביתו שבת בקהלה סקאליע ושם ראה את הצדיק המפרסם מורנו הרב מנחם מענדיל זכרונו לברכה מויטעפסק שנפטר בארץ ישראל כמפרסם. וגלה לו ששם "אתה" מסגל על הים כמובא בלקוטי א' בסימן רנ"ו כמו שכתוב: "בשוא גליו אתה תשבחם" אות לא כשאמר התורה ... עלי, ויתבאר במקום אחר אם ירצה ה' אות לד אחד שאל אותו בערב ראש השנה האחרון באומין סמוך להסתלקותו עצה להתמדה השיב לו שלא ידבר על שום אחד מישראל. כי כל אחד מישראל יש לו אות בהתורה וכו' וכשמדבר על אחד מושך את עצמו מהתורה מחמת שמוצא פגם חס ושלום באות מהתורה שהוא שרש נפשו של זה המדבר עליו כמבאר במקום אחר. ושאל אותו ואם רואין שהוא רשע גמור גער בו רבנו זכרונו לברכה איך אתה אומר על אחד מישראל שהוא רשע גמור הלא נמצא בו בודאי עוד מעט טוב או איזה נקדה טובה ששם אינו רשע. והזכיר אז ענין ועוד מעט ואין רשע המבאר ...

... לבוא. התורה הזאת נקראת גם "שורשי התורה", שהם השורש של התורה שמשה רבנו הוריד לעם ישראל. התורה של רבי נחמן מברסלב נלקחת מהשורש של כל הבריאה כולה ושל כל העולמות כולם. עניין זה מובא בפירוש כאן ... שיעור ביחס לתורה של האין סוף. כי גם רבי נחמן מברסלב עצמו, לפני שהוא הגיע לארץ ישראל, גם הוא היה בתורה של עולם האצילות. אך אחרי שהוא הגיע לארץ ישראל, התגלו לו סודות התורה וכולי, ונכלל בא"ס לגמרי. ואז... ואז הוא התבייש לגמרי בתורה שלו שמלפני ארץ ישראל וכולי. ואמר שיש הבדל של שמים וארץ בין התורה של האין סוף לבין התורה של העולמות שמתחת אליה... **** לגבי צורת ההתבטאות של רבי נחמן ...

ספר המידות - ספר חלק שני א. מי שיש בידו לחבר איזהו ספר ואינו מחברו, זה כמו שכול בנים. ב. אלו המחברי הספרים צריך להם לשקל במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם...... בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים להבין, כשרואים בספר חדושין דאוריתא, אם בעל המחבר חדש אלו החדושין בעצמו, או שכבר היה לעולמים שחדש אלו החדושין. ומחמת שלא היה בהם כדי ספר, נתגלה לבעל המחבר אלו החדושין, כדי לחברם בספרו, אבל באמת לא טרח על אלו החדושין, כי בא לו בנקל, כי כבר היה מי שטרח בשבילם והביא אותם לגלוי. ד. כשנדפס איזהו ספר חדש, על ידי זה הבכיה שעל ידו נתחדש זה הספר בבחינת "ושקוי בבכי מסכתי", הבכיה הזאת נתגבר כנגד גזרותיהם של האמות, שלא יתגברו עלינו...

... על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי ... שהוא בבחינת הרוח כנ"ל נאמר: "ויתן לך משאלת לבך, ימלא ה'" וכו', הינו כנ"ל ועל כן ישראל שהם מקבלין הרוח חיים מהתורה נקראים על ... כי אף שלפי שעה הרוח גדול ותקיף בחינת מאריך אפה אך לסוף גבי דילה כנ"ל ועל כן נקראים ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו ... נמשך השכל ז. והענין כמו שכתוב בתקוני זוהר: 'גן דא אוריתא' כי התורה נקראת גן ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה הם בחינת עשבין ... וכאשר נמשך מעין החכמה מהתפילה אל הגן שהוא התורה אזי אתרביאו עשבין ודשאין נשמות ישראל כלומר שגדלים בהגן ומבינים ומשכילים ... הינו כנ"ל כי הרוח של הרשע גדול בשעתו בבחינת רוח סערה שמשם כל הצרות ואריכת הגלות של ישראל וזהו: "בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" ...

... מאד גם נזכרתי שאמר אז זה הלשון שהוא מרצה אף על פי שאני איני זוכה חס ושלום, לעבד את ה' על כל פנים יעבד ישראל השני את השם יתברך זהו דבר גדול מאד כשאוחזין בזה כך שמעתי מפיו הקדוש ולפי דעתי נדמה לי שזהו דבר פשוט מאד כי בודאי אני רוצה וחפץ מאד ומשתוקק ומתגעגע מאד שיהיו כל ישראל כשרים וצדיקים אמתיים אפילו אם לא אזכה אני לזה על כל פנים יהיה חברי בני גילי וכל ישראל צדיקים נוראים אמתיים כי זה עקר האהבה והרחמנות שצריכין לרחם אחד על חברו ועל כל ישראל שיזכה לתכלית האמתי להיות כרצונו הטוב באמת שזהו עקר טובתן של ישראל וכמבאר בהתורה כי מרחמם ינהגם וכו' [בסימן ז לק"ת] עין שם אבל ידעתי שיש בני אדם שכשהם נופלים חס ושלום, מעבודת ה' מכל ...

... "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" 'וקם' זה בחינת עמידה, בחינת תפילה כששבט מישראל עומד להתפלל על ידי זה מעורר כוכב והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין לך עשב מלמטה שאין לו כוכב ומלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר ... כנגד שנים עשר שבטים ובני ישראל בתפילתם גורמים זווגא דקדשא בריך הוא ושכינתה כמו שכתוב: "סלו לרכב ערבות" 'רוכב', דא קדשא בריך הוא 'ערבות', דא שכינתה שנתערב בה כל הגונין ולפי הזווג שגורם בתפילתו כן ... ים סוף שהם שנים עשר וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפילתם כמו שכתוב: "ויעמידה ליעקב לחק" 'וחק לשנא דמזונא הוא' 'ואין עמידה אלא תפילה' וזה פרוש: "שמרו עדתיו וחק נתן למו" 'עדות' זה תפילה, כמו ... עקר התפילה אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ואמונה זה תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" כתרגומו ובשביל זה היא גבוהה מכל הארצות על שם שעקר הנסים שם הם וכתיב: "הרימי נס" ובשביל ... חכמינו, זכרונם לברכה ארץ ישראל שותה תחלה והגשמים באים מתהומות כמו שכתוב: "תהום אל תהום קורא" ותהום לשון נס, כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" כי על נס, הינו על דבר חדוש, מתמיהין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם ... כי עקר הגשמים נשמע בארץ ישראל כי שם התהומות, הינו הנסים, הינו אמונה, תפילה וזה לעמת זה עשה אלהים ומצרים הוא הפך ארץ ישראל, זה לעמת זה כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שמצרים לעמת ארץ ישראל לעמת הנסים ובשביל זה אין מקום תפילה במצרים כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש כפי" בשביל זה, כשפגם אברהם בארץ ישראל בשעה שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא על ירשת ארץ אמר: "במה אדע" על ידי זה ירדו אבותינו למצרים כי פגם באמונה, הינו ארץ ישראל, בחינת נסים וירד יעקב ובניו למצרים ששם הפך הנסים שזה לעמת זה וירדו דוקא יעקב ובניו כי הוא פגם בארץ ישראל, בחינת תפילה וירדו יעקב ובניו, שהם בחינת תפילה שהם בחינת שנים עשר שערי תפילה ועל ידי שעקר התפילה הם יעקב ובניו כנ"ל על ידי זה לא זכה לארץ ישראל, לבחינת תפילה, אלא יעקב ובניו כמו שכתוב: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא כל יצחק וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמנה' הינו בחינת ארץ ישראל, שהוא בחינת תפילה, בחינת אמונה והיא שותה תחלה ששם התהומות בחינת נסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" וזהו: 'בשעה שהגשמים יורדין, אפילו פרוטה שבכיס מתברכת' 'פרוטה' זה ... הבורא יתברך ופוגמים בארץ ישראל, שהוא מקום הנסים כמו שכתוב: "וקול התור נשמע בארצנו" וכמו שאמרו: 'ארץ ישראל שותה תחלה' כי שם התהומות מקום הנסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" ועל ידי זה צריך לפל בגלות מצרים כי זה לעמת זה עשה כנ"ל וכל הגליות מכנים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וזה פרוש: תהמת יכסימו מי שמכסה את הנסים ומראה לכל דבר שהוא דרך הטבע ירדו במצולת כמו אבן "משם רעה אבן ישראל" תרגומו: 'אב ובנן' מצולת, זה בחינת מצרים שנאמר: "וינצלו את מצרים" כמו 'אב ובנן' הינו יעקב ובניו שהם בחינת תפילה, בחינת נסים, בחינת ארץ ישראל לפי ירידתם ולפי הפגם שפגם בתפילה ובאמונה ובארץ ישראל כן צריך לירד לעמק הגלות של מצרים כמו שירדו יעקב ובניו למצרים כשאמר אברהם במה אדע על ירשת ארץ [עד כאן לשונו ז"ל] ...

... נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו וממש נוטפין ממני הדמים מגדל הצער שאני מרגיש יותר ממנו כי הוא יכול לחשב מחשבות אחרות ולשכח הצער ...

... בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין בעולם שנה נפש אזי בודאי נגרע משמחת הקדוש ... ומקבלות וחקות וכתיב בהם: "והגית בו יומם ולילה" איהו בזקיפו ואנן בשפולי זה בחינת: "ישמח ה' במעשיו, ישמח ישראל בעושיו" כמיחם קמקומא דמיא, דא מחא כמו שכתוב: "ונוזלים מן לבנון" מסגא שתין ... הוא משמח במעשיו והשמחה היא מלבשת במצוות, כנ"ל ואנחנו משמחין למטה גם כן בהקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ישמח ישראל בעושיו" ואין רצוננו בשום שכר, אפילו שכר עולם הבא, כנ"ל וזה, 'איהו בזקיפו ...

... למעלה שלא עלו לפניו יתברך שעשועים גדולים כאלה מימות עולם כנדפס כבר בהקדמת התפילות ויותר מזה חזקנו בזה על ידי השיחה הקדושה שסח עמי אחר אמירת התורה בראשית לעיני כל ישראל ["לקוטי מוהר"ו תנינא" סז] כמבאר לקמן ...

... רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כן'. [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה] ...