... בחינת מלאפום, מלא פום כנ"ל וזהו שדקדק: "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים" וקבלו התורה אשר שם הרוח ואזי דיקא "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת מלאפום כנ"ל בחינת שלמות החסרון כי דיקא אחר יציאת מצרים בחינת "המעלך מארץ מצרים" שאז נתבטל בחינת מקצר רוח הנ"ל כי קבלו התורה ששם הרוח חיים כנ"ל על כן אז דיקא: "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת שלמות החסרון בחינת מלא פום בחינת "ימלא ה' כל משאלותיך" כנ"ל ועל כן נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית כי ציצית בחינת הרוח חיים בחינת מארבע רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים ...

... קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו ...

... מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' ... פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת הפיכת השלחן שמרמזין שהדבור היה בגלות מצרים עד שזכינו ליציאת מצרים בפסח ואז יצא הדבור מן הגלות בחינת פה סח כנזכר לעיל ...

... חמשה גימטריא גם כן עשרים וחמשה שני פעמים עשרים וחמשה גימטריא חמשים זה בחינות חמשים פעמים יציאת מצרים שנזכר בתורה כי 'על ידי בחינות יובל יצאו מגלות מצרים' ועקר גלות מצרים, שהיה הדבור בגלות ובשביל זה היה ...

... ולא יראו פני ריקם ראשי תבות פורים כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ [ופסק באמצע הענין ולא גלה יותר] כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים [ולא סים] ...

...תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי...

...את הבחינה של breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו גבורה של הגבורים...

...ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד יש בענין זה מה ששמענו...

...וילך בין כסה לעשור תק"ע לפ"ק פה ברסלב. ספר לנו שחלם לו ואינו יודע הפרוש. שאיש אחד שהיה מאנשינו נפטר לעולמו והוא מת באמת אך הוא לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני אדם דברו עמי מאמונה דברתי עמו גם...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם