... הוא יקבל תרוץ על הקושיות וכולי. ולעתיד לבוא יתחברו כל ההפכים בגלל הדעת שתתגלה לעתיד לבוא, ואז באמת העולם "יחרב", דהיינו יהיה אותו העולם ממש, אבל בצורה אחרת לגמרי... ורק מי שזוכה לשכל הנקנה שכולם יזכו לו לעתיד לבוא, ...

... בודיא, מחצלת: לא עיל בתרעא, שהיה ארך ורחב יותר מן הפתח. איתו מרא וסתרו, בנין הפתח והכתל עד שיכנס משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונפת צופים ואמנה א. כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל ... הבהמיות וכח הדמיון כמו שכתוב: "זבחי אלהים רוח נשברה" ששבירת הדמיון הם הקרבנות ובשביל זה אמרו חכמינו, זכרונם לברכה. 'כשחרב בית המקדש בטל השמיר' וכו' וכשיבנה בית המקדש, אז יתקים: "ומעין מן המקדש יצא" ב. ודע שבכל עולם ועולם ...

... להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים איכא ברכה. יב. אל ... לו קרקע, אינו אדם. טו. יש מקום הגורם לעבר עברות. טז. כעס וזנות של אשה מחריב את הבית. יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית. חלק שני א. לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור ... ושלום, לזרעו. ז. אין אדם נהנה אלא כשדר במקום שדרו אבותיו. ח. סגלה כשנכנס לבית חדש לגור, יכניס לשם חרב או סכין או שאר כלי זין. וסימן לדבר: בחכמה יבנה בית כ'לי ח'מס מ'כרותיהם, חרבותיהם, מגורותיהם. ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם.

... 'משה שפיר קאמרת' ובזה שזכר משה הודוי נעשה כאלו התודה עכשו לפני משה ועל ידי זה נתתקן בחינת מלכות ונחרב הצרוף הרע שנחקק על עצמותיו ו. וזה בחינת החזרת המלכות לשרשה כי שרש המלכות הוא אש כמו שאמרו חכמינו, ... = בנחיריו של דג נכנס השרץ: ואידחוהו מיא = הדיחוהו המים והשליכוהו ליבשה כדרך ים, שאינו סובל דבר מת: חרבו מיניה שיתין מחוזי = שהשליכוהו המים על ששים כרכים ושברן כלם, שהיה גדול כל כך: ואכלו מיניה שיתין מחוזי ... המלכות מבין הסטרא אחרא והצדיק הורה לו את הדרך הישר כמו שכתוב בהפטרת בראשית: "אחריב הרים וגבעות" רמז על חרבן ממשלת העכו"ם "והולכתי עורים בדרך לא ידעו" זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר זה בחינת פרשת דרכים כנ"ל ...

... לשרשו, ואז נתקבל תוכחתו. ב. מי שנשתמד, אל תוכח אותו כי לא תועיל. ג. על ידי שאין מקבל תכחות, נחרב מעונו. ד. מי שמוכיח את העולם שלא בחכמה, על ידי זה מעורר, חס ושלום, גלות גדול והכבדה מהאמות. ה. ...

... לאוין. כי גם במדינות אשכנז אין המנהג הרע הזה מימות עולם חס ושלום, רק הרבה יותר מאלף שנים אחר חרבן בית שני התחילה הרעה הגדולה הזאת לצמח בהם. כי שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שגם אמות העולם לא היו מגלחים ...

... יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש.

... א. אותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות ...

... כי אם לזמן ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו. והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל ותלה לו חרב בצידו ושלח אותו למקום שצריך. אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה ... והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים והיום אי אפשר לשלם לך. מה עשה? הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל והלך ומישכן אותה החתיכה וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל ... בשלמות כמקודם ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו [ולא יגיע שום היזק למלך]. הלך המלך לביתו ... אותו ובא לפני המלך. והמלך ציווה שיתאספו כל השרים כדי לראות השחוק הזה שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב. והוא בא לפני המלך ויפול לפני רגליו ושאל לו אדוני המלך על מה נקראתי? השיב לו המלך כדי לחתוך ... ואמר אל שדי אני לא שפכתי דם מעולם ובאם זה האיש אינו חייב מיתה יהיה נעשה מהברזל עץ וחטף החרב ושלפה מתערה וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול. ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.

... כן לא יכלתי להתאפק מלהציג מה ששמעתי מעט בזה, וקשטא קאי, ועד ארגיעה לשון שקר ואמת ה' לעולם, ויצילנו מחרב פיפיות, כאשר עד הנה עזרונו רחמיו יתברך, כן אל יעזבנו לנצח, אמן כן יהי רצון. ועין גם כן בלקוטי ...