ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח... אויב" הינו שמן המח שבראש, משם נתגלין כל האויבים והשונאים כי יש בהמח מותרות, שמן אלו המותרות שבמח יוצאין השערות, ומהם יונקים האויבים והם יונקים עד שכלה כל המותרות שבמח, ואזי אין להם יניקה, ונופלים וזה בחינת קריחת ראש זקנים, כי 'בסבי מחא שקיט ושכיך' הינו שדעת הזקנים צח וצלול, ואין להם מותרות במח ועל כן נופלים השערות, כי אין להם יניקה כנ"ל ועל כן על ידי הפרוד שבין השונאים על ידי זה יש להם אריכת זמן ... לינק כל המותרות אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל וזה בחינת שערות קלועין שנמצאין בבני אדם, שקורין קאלטיניס שהעולם חוששין לקצצם, רק שיפלו מאליהם הינו כשיש הרבה מותרות במח אזי מטבע בטבע האדם, שיצאו שערות קלועין כדי שעל ידי קליעותן והתחברותם, יינקו ביותר ויקבלו ויוכלו לינק כל המותרות הרבה שבמח ועל כן אין נקצצין קדם זמנם, כי יוכלו להזיק להמח על ידי שישאר בתוכו המותרות על ידי שלא יהיה השערות קלועין לינק אותן וזה בחינת 'מלמד שנתן בה בינה יתרה' 'יתרה', הינו בחינת מותרות המחין שמשם יונקין השערות, שמשם יניקת האויבים כנ"ל וזהו, 'וחד אמר מלמד שקלעה לחוה וכו', הינו הך ולא פליגי' כי על ידי מותרות שבמח, שזה בחינת בינה יתרה כנ"ל מזה בא שערות קלועין, בחינת שקלעה לחוה כנ"ל [כי הכבוד הוא בחינת חוה שהיא הצלע הנ"ל: "אם כל חי" כנ"ל] וזה בחינת: "ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע" בחינת שערות קלועין הנ"ל הינו בחינת התחברות השונאים שעל ידי זה הוא מפלתם כנ"ל ז. ואזי, כשבא הכבוד חדש אל האדם, ...