...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טז ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו ולא היה רוצה לנסע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה אך האיש שהיה עמו היה כספו חזק מאד לזון עיניו במקומות ארץ ישראל ובא אל רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו שיש שירה לילך עמם לטבריה והשיב לו יש לך כסופים לטבריה לך שכר חמורים ועשה כן ונתן להם אדרוף [דמי קדימה] ובחזירתו מהבעל חמורים אמר לו תכף שכרת חמורים ? השיב לו: הן אמר לו רבנו זכרונו לברכה: תכף ומיד תלך ותקח מהם האדרוף ואם לא ירצו להחזיר לך, אזי תניח לאבוד האדרוף...

...הרע של השומע breslev.eip.co.il/?key=330 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם ... ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם... כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=37...

...מוהר"ן - פג - סיפורים חדשים אות פג מה שספר תחלת קיץ תקס"ד ענה ואמר אספר לכם מה שראיתי ותספרו לבניכם. אחד היה שוכב על הארץ וסביבו היו יושבים עגול וסביב העגול עוד עגול וסביב העגול עוד עגול וכן עוד כמה עגולים וסביבם היו יושבים עוד כמה אנשים בלי סדר. ואותו שהיה יושב באמצע [כלומר שהיה יושב מטה על צדו] היה עושה בשפתיו וכלם סביבו היו עושים בשפתותיהם אחריו. ואחר כך ראיתי והנה איננו [ותו האמצעי] וכלם היושבים סביבו הפסיקו לעשות בשפתותיהם ושאלתי מה זה. השיבו לי שנתקרר ונגוע ופסק מלדבר והפסיקו מלדבר. ואחר כך...

...שמעתי מרבי נפתלי נרו יאיר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שטוב כשהלב של איש הישראלי נמשך כל כך להשם יתברך עד שבכל עת ועת שידפקו על הלב יתחיל תכף להתלהב ולהשתוקק להשם יתברך בכלות הנפש כראוי ועשה אז תנועות בידיו על ענין זה ואמר שאפילו כשיושבין בין אנשים ישא ידיו ולבו לה' ויצעק אליו בכלות הנפש והרים אז ידיו בהתעוררות נפלא ואמר הפסוק "אל תעזבני ה' אלוקי" בקול נעים של תחנה וגעגועים נפלאים להשם יתברך ותפס זאת לדגמא שכך ראוי לאיש ישראלי שאפילו כשהוא בין אנשים יתעורר בכל פעם להשם יתברך בהתעוררות נמרץ כנזכר לעיל

...- מעשה התבואה המשוגעת שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך [ולהכין בשביל כולם אי אפשר] שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע...

...להתורות אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'

...חלק א' א. קרי בא על ידי דבור מזנות גם על ידי שנפל מאמונתו. ב. מי שמוציא קרי, לסוף הולך ערום. ג. על ידי עצבות רואה קרי. ד. מי שנזהר לאכל משאלת חכם, הוא נצול מטמאת קרי. ה. אין לו לאדם לאכל על שלחן הצדיק, קדם שטבל לקריו. ו. תשמח בטוב שבא על הצדיקים, וזה תקון לקרי. ז. על ידי הליצנות בא לטמאת קרי. ח. קרי בא מקלות ראש. ט. קרי בא על ידי אכילת שום וביצים. י. גם על ידי דברים בטלים ונבול פה. חלק שני א. השכרות גורם גלות גם גורם הוצאת זרע לבטלה. ב. הבזיונות באים על ידי קרי. ג. הדבור שאדם מדבר בחצי דבור, שאינו...

...תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו...