...רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי זאת המהירות שלהבת הלב

...להאיש שהיה עמו לקנות ניר הרבה ודיו ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה והזהיר את האיש הנ"ל לבל יעין כלל במכתבו והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר במשתה ושמחה גדולה מאד ובבואם לספינה והתחילו לילך על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה עד שהגלים קפצו על הספינה והכרחו להיות בחדר סגור ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות בלי ערך וה

...רצה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו לענין התחזקות בתפילה שאפילו אם האדם כמו שהוא אף על פי כן יחזק ויאמץ את לבבו להתפלל להשם יתברך ואמר שיחשב בלבו הלא אם אני רחוק בעיני מהשם יתברך כל כך מחמת רבוי עוונותי אם כן אדרבא עקר שלמות התפילה על ידי דיקא כי הלא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל תפילה שאין בה מתפילת פושעי ישראל אינה תפילה, וילפינן מקטרת שהיה בהם חלבנה' ואם כן אם אני בעיני כפושע ישראל חס ושלום אם כן אדרבא, כל שלמות התפילה על ידי דיקא וכנזכר לעיל ובודאי אני צריך להתחזק ביותר להתפלל להשם יתברך...

...פעמים היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר...

שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר

...- תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל

...ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור שלו על עיר ומדינה ויש שהוא בחינת שרה...

שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור