... בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות ...

... מאורי אש בחינת: "ממרום שלח אש" וכו' כנ"ל וזה בחינת ההעלמה, שנתעלם היפי והפאר של כל העולם כי יש צדיק, שהוא היפי והפאר והחן של כל העולם כלו בבחינת: "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" בחינת: "יפה נוף משוש כל הארץ" כי זה הצדיק האמתי שהוא בחינת יוסף הוא ההדור והיפי של כל העולם וכשזה היפי והפאר נתגלה בעולם דהינו כשזה הצדיק שהוא היפי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם אזי נפתחין העינים של העולם שכל מי שנכלל בזה החן האמת של זה הצדיק שהוא החן והיפי של העולם דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעקר להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם" בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות בבחינת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" 'נהר יוצא מעדן' זה בחינת: 'צדיק יסוד עולם' שהוא בחינת יסוד הפשוט אשר "משם יפרד והיה לארבעה ראשים" הינו בחינת הארבעה יסודות, שנמשכין מן הצדיק כנ"ל וכשמתקרב אליו על ידי זה ראוי לו להסתכל בעצמו על כל המדות, איך הוא אוחז בהם כי כל המדות נמשכין מן הארבעה יסודות, כידוע [עיין בלקו"א סי' ד' אות ה'] והארבעה יסודות נמשכין מן הצדיק כנ"ל ועל כן כשנתגלה זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות, שנמשכין מארבעה יסודות שהם נמשכין מהצדיק כנ"ל וגם יכול לראות ולהסתכל בגדלת השם ולהסתכל בעולם על ידי שנפתחו עיניו על ידי התגלות הפאר של הצדיק האמת כנ"ל כי כשזה הצדיק נתגלה ונתפרסם בעולם, זה בחינת 'שם' דהינו שנתפרסם ויש לו שם בעולם ובתוך זה השם של הצדיק האמת מלבש ומשתף שמו יתברך כי 'שמו משתף בשמנו' [מצויין לעיל בסי' סו בפנים] נמצא כשנתגדל שם הצדיק, נתגדל שמו יתברך וכל מה שנתגדל יותר שם הצדיק, נתגדל יותר שמו יתברך, כביכול כי שמו משתף בשמנו כנ"ל "ה' אחד ושמו אחד" כי שמו יתברך הוא אחדות ... ומתחלה משתלשל מארבע אותיות השם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך משתלשל לארבעה יסודות ומקדם משתלשל לבחינת: 'צדיק יסוד עולם', שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות 'ראו' דיקא כי על ידי שנתגלה ונתגדל שם בצלאל על ידי זה ... כנ"ל וזה בחינת שבת שין בת שין תלת גונין דעינא, ב"ת עין כי 'שבת שמא דקדשא בריך הוא' גם הצדיק הוא בחינת שבת, כמו שכתוב 'אנת הוא שבת דכלהי יומי' וזה: "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" 'ראו' ... ובתבונה" וכו' ואחר כך נעשה בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך ארבעה יסודות כנ"ל ובשביל זה נקראים הצדיקים "עיני העדה" כי על ידם נפתחין העינים כנ"ל ואזי כשנתגלה הפאר והיפי של הצדיק האמת ונתגדל שמו שזה בחינת הגדלת שמו יתברך, כביכול, כנ"ל שעל ידי זה נעשין המחין וכח הראות ונפתחין העינים ... נמצא שקיום דירות ישראל הוא על ידי שבת כנ"ל וזהו: 'בראשית ראש בית', בחינת הבעל הבית של העולם הינו הצדיק האמת, שהוא היפי והפאר של העולם שהוא בחינת יוסף, בחינת: "ויוסף הוא השליט הוא המשביר" וכו' בחינת ראש בית, ... העולם כי על ידו קיום הבית המקדש וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל ועל ידי שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית על ידי זה נפתחין העינים של ישראל כנ"ל וזהו 'בראשית לעיני כל ישראל' 'בראשית', הינו ראש בית, בחינת הצדיק הנ"ל שהוא הפאר של העולם כנ"ל על ידו נפתחין עיני כל ישראל כנ"ל וזה בחינת הספד על סלוק הצדיק כי בראשית הוא הספד על נח הינו מאמר הנ"ל על בראשית הוא הספד על סלוק הצדיק, שהוא בחינת נח כי שם נאמר מבחינת ההעלמה שנתעלם הפאר של ישראל הינו שנסתלק ונתעלם הצדיק שהוא הפאר של ישראל והנה להצדיק שנסתלק, אין לו הפסד כלל במה שנתעלם ונסתלק כי אם נתעלם ונסתלק מכאן, הוא גדול ומפאר שם בעולם הבא ... הבנים שנשארו, הוא רחמנות גדול מאד ועליהם נאמר כמקונן: "אלה תולדת נח" כמקונן ואומר 'אלה' הם התולדות והבנים של הצדיק, בחינת נח שנסתלק ואלה הם התולדות היתומים שנשארו כי דע, שכל הדרות כלם נמשכין מן הצדיק שהוא הראש בחינת ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם כנ"ל בבחינת: "קורא הדרות מראש" שכל הדרות נמשכין מן הראש דהינו הצדיק הנ"ל ואזי כשיש זה הצדיק שהוא הראש בית אזי יש בחינת 'ראש' ויש בחינת 'בית' ואזי כלנו, דהינו כל בני הדור כלם בחינת בני ... היקרים המסלאים בפז" וכו' דהינו שישראל קדושים מתגלגלים, חס ושלום, 'בראש כל חוצות' כי נסתלק ונתעלם הראש בית, דהינו הצדיק האמתי ונתגבר, חס ושלום, ההפך שהוא בחינת שם של הטומאה של החיצונים, בחינת 'ראש כל חוצות' כנ"ל וירמיהו הנביא ... בפז וכו' תשתפכנה אבני קדש" וכו' וזהו: "אלה תולדת נח" הינו כמקונן על התולדות שנשארו כנ"ל וזהו: "נח איש צדיק תמים היה", הינו שהיה ונסתלק וכו' כנ"ל. והנה כל הדרות כלם נמשכין מן הצדיק שהוא הראש, בחינת "קורא הדרות מראש" כנ"ל וזה בחינת: "אלה תולדת נח" שכל התולדות, דהינו הדרות, כלם נמשכין מן נח שהוא בחינת הצדיק, בחינת הראש, בחינת 'קורא הדרות מראש', כנ"ל ודע, שגם הדור האתרוג נמשך גם כן מן הראש הנ"ל וזה בחינת 'קורא הדרות מראש' בחינת הדור האתרוג, שנמשך גם כן מהראש הנ"ל דהינו הצדיק הנ"ל, שהוא הראש והפאר וההדור של העולם כנ"ל והנה עקר ההדור הם ישראל כי אף על פי שגם חם ... זה בחינת 'עולמתא שפירתא דלית לה עינין' כי "רחל היתה יפת תאר ויפת מראה" ועל כן עקר ההולדה של הצדיק שהוא בחינת יוסף, שהיה יפה תאר ויפה מראה בחינת הפאר והיפי של העולם כנ"ל הוא מרחל אבל עכשו בגלות, ... ועל ידי זה מקשר היטב מאמר הנ"ל שמתחיל לדבר מענין 'רחל מבכה על בניה' ואחר כך מדבר מההעלמה, שנתעלם הצדיק, שהוא הפאר והיפי בחינת יוסף בחינת: "ויוסף היה יפה תאר" וכו' כי הכל ענין אחד כי עקר הולדת הצדיק, שהוא בחינת יוסף וכו' כנ"ל הוא מרחל וכו' כנ"ל.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף ... שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת ... רואים זה את זה שהוא בחינת אהבה כנ"ל וזה בחינת . 'סנהדרין היתה יושבת כגרן עגלה' 'סנהדרין', זה בחינת הצדיקים שמהם יוצאין כל המשפטים וכל הפרנסה כנ"ל וזה בחינת כגרן שמשם יוצא מזונות ופרנסה וישיבתם בעגול כנ"ל וכל זה ...

... יכולין להבין וללמד אלפים קל וחמר לגדלת הבורא יתברך. ובאמת מי שזכה להכיר את גדלת רבנו הקדוש והנורא זכר צדיק וקדוש לברכה היה משתומם ומתבהל מאד מגדלת הבורא יתברך. כי על ידי גדלת רבנו זכרונו לברכה היה יכול להבין ...

... היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]

... כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל ויש כמה בחינות בקטני אמונה כי יש אפילו צדיקים שהם קטני אמנה כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק. "כי מי בז ליום קטנות" 'מי גרם לצדיקים' וכו'

... וחברו אף על פי שיושב אצלו לא ירגיש כלום כי לבו חסר מכל זה מכל הטובות והשעשועים שיש לחברו הצדיק בתוך לבו, אשרי לו כי עקר הרגשת תענוג ושעשוע עולם הבא וכל הש"י עולמות הכל הוא בלב כנ"ל

... הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו ... ידי זה לא יהיה לו בגדים על שבת. ד. אין כח הקללה חל על מיחס. ה. על ידי שמוש הצדיק בא חרות ונתבטל הקללות. ו. על ידי משא ומתן באמונה נתבטלים הקללות. ז. כשאדם מקלל לחברו בשעת חרדה, מזיק ...

... להסתכל על כל זה כלל כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות כנ"ל וכל הנ"ל עבר על כל הצדיקים, כאשר שמענו מפיהם בפרוש שנדמה להם, שהשם יתברך אין מסתכל ופונה אליהם כלל מחמת שראו שזה זמן רב שהם ... נעתק מגשמיותו אליו יתברך הוא רץ בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות עליונים כאשר תבין היטב מן המעשה של הצדיק שהתגבר עליו מאד העצבות וכו', כמובא אצלנו [בשיחות שבסוף הספר סיפורי מעשיות] ועל זה ישמח מאד ויחזק עצמו בשמחה ... חס ושלום כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכיוצא בזה צריכים בהכרח לעבר בהם, קדם שנכנסין בשערי הקדשה וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה ודע, שיש אחד שכבר הוא אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל ... שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ושמענו מצדיק אמתי שאמר שאלו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה בעת שעסק בעבודת השם בתחלתו. אחי, חזק ואחז עצמך ... אשר יזכה לשוב על ידי זה להשם יתברך וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות ומה עשה הבעל שם טוב, זכר צדיק לברכה, על הים כשהסיתו הבעל דבר וכו' ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק ולבלי ליאש עצמך, חס ושלום ...

תאוות אכילה / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל הצדיק האמת כל תאוות הגוף הן כולן קודש ואין אצלו חילוק בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת ... כל תאוות הגוף נכללות בעניין של תאוות אכילה. וגם ידבר מעניין שצריך לקשר את עצמו לתכלית של כל דבר. והצדיק האמת מקושר תמיד אל התכלית הזו ממילא. * אחת מהפעולות הנפוצות ביותר אותן עושה האדם, זו האכילה. גם אכילה ...