... אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: ...

... מביאין את האדם לידי עניות: המשתין בפני מטתו ערום והמזלזל בנטילת ידים ומי שאשתו מקללתו בפניו. לג. המעשר מסגל לעשירות דוקא בארץ ישראל. לד. כבוד התורה וכבוד שבת מסגל לעשירות. לה. כזית מרור שאוכלין בפסח, מסגל לפרנסה. לו. לכתב ספר תורה מסגל לפרנסה. לז. בת כהן לישראל או בת ... מקימים עליו איזה מתנגדים, ועל ידי זה נותנים לו פרנסתם הראוי להם. סג. העוסק בבנין מתמסכן. סד. הצניעות מסגל לעשירות. סה. משרבו הצרי עין, רבו המקפחים פרנסתו של אדם. סו. מזונות של אדם נתמעט, כשאין דן את האדם לכף ... על ידי צדקה יהיה לך הרחבה. צא. הרבה שנה מביא את האדם לידי עניות. צב. העוסק בתורה ובצדקה, זוכה לעשירות. צג. אוקירו לנשיכו, כי היכא דתיתעתרו. צד. אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל כבוד אשתו. צה. ... נקרא רשע. ק. לא יבוא שום אחד להזיק את חברו אם לא מגאות לבו. קא. נשירה קשה לעניותא. קב. עשיר הוא בחינת זכר, ועני הוא בחינת נוקבא. קג. כאב עינים סימן להזק. קד. לכל הדברים הן חכמה או עשר ...

... בחינת נדר, שהוא בחינות פלא נתתקן אמונת חכמים, שעצתם מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא לחמה" 'כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים ממקום אחר' שהחכמים למדים דבריהם ממקומות רחוקים שבתורה שזה נמסר להם לדרש התורה לכל חפציהם בשלש עשרה מדות שהתורה ... מהתורה בעצמה אי אפשר לידע דבר כי אם על פי חכמי הדור שהם מפרשים אותה כי התורה עניה במקומה ועשירה במקום אחר והחכמים מלקטין ומערבין ומרכיבין את התורה ודורשין אותה ממקום למקום בשלש עשרה מדות והם גורעין ומוסיפין ודורשין ...

... להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים. ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו. כשסיים עבודתו אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין ושם יתנו לו מבוקשו. הלך העני לתומו לבית הכנסת האורחים כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו. ותיכף בהיכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו. באמצע האכילה שמע המכניס אורחים איך שהעני מתאנח ואומר אני עבדתי היום קשה שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו וספר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן. נענה לו המכניס אורח ואמר לו "רבי יהודי עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם"! ...

... צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו שכתוב: "שאו זמרה ותנו תף" 'חדוה' זה ששמח בחלקו וזה בחינת קטרת שמקשר ...

... הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון ... כמה פעמים גדל גנות תאוות ממון רק להתאוות ולאהב המקום שהממון בא ומשתלשל משם כנ"ל ובבחינה זו, 'רבי מכבד עשירים' כמו שאמרו רבותינו ז"ל מחמת שיש להם ממון שהוא בא ממקום גבוה כנ"ל ודע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ... זהב יאתה" וכתיב: "מצפון תפתח הרעה" הינו בחינת כעס, כמו שכתוב: "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך". כי הממון והעשירות היא בחינת חומה כמו שכתוב: "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו': "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו" והבעל דבר כשרואה שיורד לאדם ...

... הפעל כדלקמן] "כעשן לעינים": "עיני כל אליך ישברו" וכו' כי כעס מזיק לפרנסה כמו שמובא במקום אחר שכעס מפסיד העשירות [עין לעיל בסימן נ"ט] וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף דהינו להמתיק העשן ולבררו עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח ...

... בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר כי הממון והעשירות שלו הוא בבחינת: "בעצבון תאכלנה" שהוא בחינת עצבות ומרה שחורה אנפין חשוכין, מיתה כנ"ל ועל כן כל מה שיש לו ממון ועשירות יותר יש לו עצבות ומרה שחורה ודאגות יותר כי הממון שלו הוא מבחינת עצבות ומרה שחורה וכו' כנ"ל וזהו: 'מרבה נכסים מרבה דאגה' כי בודאי הוא מרבה דאגה ועצבות על ידי רבוי הנכסים והעשירות כי הנכסים שלו הם בעצמו בחינת עצבות כנ"ל ועל כן כל מה שמתרבין יותר נתרבה העצבות והדאגות ביותר כנ"ל ועל כן הממון והעשירות הוא מקצר ומכלה ימיו וחייו של האדם כי אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות כידוע לחכמי הרופאים והממון והעשירות הוא מרבה דאגה ועצבות כנ"ל על כן הוא מפסיד ומכלה חייו כי הוא מקשר בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים ... כנ"ל. וזה שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך" עפר זה בחינת הממון כמו שכתוב: "ועפרות זהב לו" הינו שהממון והעשירות שהוא בחינת עפר 'תאכל כל ימי חייך' כי הממון היא אכלת ומכלה כל ימי חייו של האדם כנ"ל כי ... ועל כן אי אפשר להמשיך שפע ומזונות ולהרויח ממון הנקרא ממון דהינו ממון דקדשה שיהיה 'שמח בחלקו' שזהו עקר העשירות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'איזהו עשיר השמח בחלקו' כי אם על ידי שבירת תאוות ממון שהוא בחינת אמת שמשם עקר ההשפעה כנ"ל ועל כן 'קשים ... תאוות ממון כנ"ל] שם מבאר שהממון הוא בחינת פנים וכו' עין שם ועל כן אמרו רז"ל: 'פני הארץ הם העשירים' כמו שפרש רש"י על פסוק: "והרעב היה על כל פני הארץ" 'מי הם פני הארץ ? אלו העשירים' כי הממון והעשירות הוא בחינת פנים כנ"ל. שם תאוות ממון הוא בחינת חשך, אנפין חשוכין וכו' עין שם 'קץ שם לחשך' וכו' ... כי מזוזה דיקא מבטל חמדת הממון ועל כן שלח לו מזוזה דיקא כי ארטבן שלח לו מרגליתא טבא הינו עשירות וממון כי היה שוה ממון הרבה ועשה עקר החשיבות מזה על כן שלח לו רבי כנגד זה מזוזה דיקא כי מזוזה מבטל חמדת העשירות כנ"ל מלחא כי סריא זה שנפל לסרחון תאוות הממון וכו' ועל כן אפקוהו בלשון כי סריא שהוא לשון הנאמר ...

... מה שצריכין לדבר עם אנשים ביראת שמים וזהו. פעם אחת היה גביר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות. עשה העשיר הנ"ל פקדה ואמר כל מי שצריך ללוות מעות יבוא אצלו והוא ילוהו מסתמא היו על זה בעלנים [קופצים] הרבה ...

... פעמים מענין יסורי עולם הזה שכל בני העולם כלם מלאים יסורים אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים אין להם שום עולם הזה כלל כי כל ימיהם כעס ומכאובות וכלם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ...