... בארצנו' לענין גשמים כי עקר הגשמים נשמע בארץ ישראל כי שם התהומות, הינו הנסים, הינו אמונה, תפילה וזה לעמת זה עשה אלהים ומצרים הוא הפך ארץ ישראל, זה לעמת זה כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שמצרים לעמת ארץ ישראל לעמת הנסים ובשביל זה אין מקום תפילה במצרים כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש כפי" בשביל זה, כשפגם אברהם בארץ ישראל בשעה שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא על ירשת ארץ אמר: "במה אדע" על ידי זה ירדו אבותינו למצרים כי פגם באמונה, הינו ארץ ישראל, בחינת נסים וירד יעקב ובניו למצרים ששם הפך הנסים שזה לעמת זה וירדו דוקא יעקב ובניו כי הוא פגם בארץ ישראל, בחינת תפילה וירדו יעקב ובניו, שהם בחינת ... בארצנו" וכמו שאמרו: 'ארץ ישראל שותה תחלה' כי שם התהומות מקום הנסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" ועל ידי זה צריך לפל בגלות מצרים כי זה לעמת זה עשה כנ"ל וכל הגליות מכנים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וזה פרוש: תהמת יכסימו מי שמכסה את הנסים ומראה לכל דבר שהוא דרך הטבע ירדו במצולת כמו אבן "משם רעה אבן ישראל" תרגומו: 'אב ובנן' מצולת, זה בחינת מצרים שנאמר: "וינצלו את מצרים" כמו 'אב ובנן' הינו יעקב ובניו שהם בחינת תפילה, בחינת נסים, בחינת ארץ ישראל לפי ירידתם ולפי הפגם שפגם בתפילה ובאמונה ובארץ ישראל כן צריך לירד לעמק הגלות של מצרים כמו שירדו יעקב ובניו למצרים כשאמר אברהם במה אדע על ירשת ארץ [עד כאן לשונו ז"ל] ...

... ארץ ורעה אמונה" ושם עקר עליות התפילות כמו שכתוב: "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות התפילה והוריד אותם בגלות ומצרים הוא הפוך הנסים כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שאין שם מקום הנסים ואין שם מקום התפילה כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש את כפי" וכל הגלויות מכונים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וכשפוגמין באמונה, בתפילה, בארץ ישראל הוא יורד לגלות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין משיח בן דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה ...

... ואז צלו סר, ופניו נופלים בבחינת: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" וכשאין לו פני אדם, אזי מוראו סר כי נמשל כבהמות וצריו מצרים לו ועל ידי הצום והתענית הוא מתקן את פניו ומחזיר לעצמו את חכמתו, שהיא צלמו המאיר ...

... בא אל פרעה ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יי וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבולך [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ... ולדבר ולהשיג צמצום רחמנותו שיש בכל דבר עד כאן רחמי האב וכו', הינו שבדבר הזה יש כל כך רחמנות ובדבר הזה יש כל כך רחמנות וזה את אשר התעללתי במצרים וכו' זה בחינת הקליפות שבאים מרבוי האור משבירת כלים כי 'התעללתי', פרש רש"י 'שחקתי' הינו שעשיתי שחוק ...

... גדלה, כי הכל היה על ידו המלח טפחו טפחו אותו על פניו ודחפוהו הסוחר היה לו גדלה מאד [כי הוא] אבי הקיסר, שהוא העקר בלוט כתיב: ההרה המלט, הינו סוחר, וממנו נולד משיח, שיבוא במהרה בימינו, אמן ישראל היה להם סימנים במצרים: "פקד פקדתי" מי שיאמר להם זה הלשון, ...

... "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן ...

... למי למסר כל חכמתו עד שמסר כל חכמתו ללוי ולכלם מסר ראשי פרקים. ועל כן שבט לוי היו דבוקים וחזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם. ועל כן שבט לוי לא טעו בעגל וגם לא היה עליהם שום עבודת מצרים כי שבט לוי היו חזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם. ואחר כך דבר מענין עצה להאדם שיזכה לבוא אליו אחר מיתתו וכו' ומבאר ...

... הנחשק אזי ממילא נתבטל האנס והמניעה כנ"ל וזה בחינת: "וירד מצרימה אנוס על פי הדבור" שכשהדבור יורד במצר הגרון, שזה בחינת גלות מצרים אזי הוא 'אנוס על פי הדבור' הינו, שיש לו אנס ...

... כנ"ל כדי שיוכלו הקטנים להבינו וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד דהינו במצרים , שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד דהינו משה רבנו, עליו השלום כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ...

... ממשלותיו" כנ"ל וזהו שדרשו רז"ל "רבות עשית אתה ה' אלקי", קדם מתן תורה ואחר מתן תורה "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו" הינו שהכל בידינו וזהו "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים" הינו קדם מתן תורה היה הכל אנכי ואחר מתן תורה הרחב פיך ואמלאהו זה בחינת מלאפום ...