ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב... בעצמה שיורד להכניעה אין לו שום תפיסה, חס ושלום רק מה שיורד לתוכה הוא להכניעה ולהשפילה בבחינת: "ויעל אברם ממצרים"] וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות ... ט. והנה מבאר למעלה כי הרוח חיים הוא בהתורה בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" כנ"ל ועל כן במצרים שהיה קדם קבלת התורה ולא היה להם מהיכן לקבל הרוח חיים נאמר בהם: "מקצר רוח" כי לא היה להם ... "הרחב פיך ואמלאהו" שנתמלא החסרון כנ"ל שזהו בחינת מלאפום, מלא פום כנ"ל וזהו שדקדק: "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים" וקבלו התורה אשר שם הרוח ואזי דיקא "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת מלאפום כנ"ל בחינת שלמות החסרון כי דיקא אחר יציאת מצרים בחינת "המעלך מארץ מצרים" שאז נתבטל בחינת מקצר רוח הנ"ל כי קבלו התורה ששם הרוח חיים כנ"ל על כן אז דיקא: "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת שלמות החסרון בחינת מלא פום בחינת "ימלא ה' כל משאלותיך" כנ"ל ועל כן נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית כי ציצית בחינת הרוח חיים בחינת מארבע רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות ...