... קדש וכו' עין בהתורה שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ ...

... המון רב כזה. וחטפתי עצמי לשם והייתי עומד על גבם והיה שם ראש ישיבה שהיה לומד עמהם והיה שם כבוד התורה גדול מאד מאד והכלות היו מרקדים. ועקר היה הכלה החשובה הנ"ל שהיא היתה מרקדת שם. וכל מה שהיתה הקפליע מנגנת איזה נגון היתה היא מזמרת הנגון בעצמה אחר כך. והיה שם כבוד התורה גדול מאד ונפלאתי הרבה מאד על גדל כבוד התורה שהיה שם. ודברתי עם אנשים שהייתי מכיר עמהם הראיתם כבוד התורה כזה. וכפי הנראה היו עוסקים בלמוד הפשוט בנגלה כי הנראה שהיו שם רבנים וגם הספרים היו מראים על ...

... מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם שה' עמם והם סמוכים אליו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" ולחזקם ולעוררם, שלא יהיו מיאשין עצמן, חס ושלום כי עדין הם אצל השם יתברך וקרובים אליו כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל, שיש להצדיק בחינת:" כי כל בשמים ובארץ ", 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שהוא אוחז ומקים שני העולמות עולם העליון הוא אוחז ומקים בבחינת מה, בחינת 'איה מקום כבודו' ועולם התחתון הוא מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו ... להם ואפילו בתוך הארץ ממש אפילו אם נפל לשאול תחתיות, חס ושלום אף על פי כן שם דיקא נמצא כבודו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל שיש להצדיק וכו', כנ"ל] ח. גם זה החכם הדור הנ"ל צריך לידע איזה מקיפים, שהוא צריך ... מעלה יגלה להם ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ולפני דרי מטה יגלה ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך והקטנים בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתיאשו כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: 'והעמידו תלמידים הרבה' כי כשזוכה להשגה כזו, להאיר בגדולים וקטנים וכו' כנ"ל בודאי יעמיד תלמידים הרבה, כי ... ואלו השני בחינות של דרי מעלה ודרי מטה דהינו השגה של בחינת מה והשגה של בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' הם בחינת השגה של בחינת בן והשגה של בחינת תלמיד כי אף על פי שבן ותלמיד כלו חד כנ"ל ... במדרגה קטנה ממשה, אמר "ואראה את ה'" זה בחינת השגה של דרי מטה בחינת תלמיד בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כי אף על פי שידע ישעיה שיש השגה של בחינת מה אף על פי כן אמר לפי מדרגתו שהוא היה בבחינת ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' בחינת: "ואראה את ה'" נמצא שבן ותלמיד הם בחינות דרי מעלה ודרי מטה הינו ההשגה של מה, בחינת: מה חמית מה פשפשת בחינת: 'איה מקום כבודו', בחינת: "כי לא יראני האדם" זה בחינת השגת הבן, השגת דרי מעלה והשגה של מלא כל הארץ כבודו, בחינת: ואראה את ה' זה בחינת השגת התלמיד, השגת דרי מטה כי הבן שהוא נמשך כלו ממח האב על ... הרבי והחכם שבדור כנ"ל אבל התלמיד אין מקבל רק בחינת ההשגה של דרי מטה שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל ט. וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד וכן התלמיד יהיה כלול ... בבחינת ההשגה של מה בחינת: מה חמית וכו' ואם כן לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד להראות לבחינת בן גם כן קצת מההשגה של בחינת התלמיד דהינו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כדי שיהיה לו יראה וכן התלמיד שהשגתו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' ואם כן יוכל להתבטל במציאות ועל כן צריך להראות לו קצת מההשגה של בחינת הבן דהינו בחינת מה כדי ... אלהים זולתך יעשה וכו' שזה בחינת בן כנ"ל רבי יהושע זה בחינת תלמיד שהשגתו הוא בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', בחינת: "ואראה את ה'" שזהו בחינת ההשגה של דרי מטה שצריך לעוררם ולהקיצם, שלא יתיאשו עצמן כנ"ל בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" ולהראות להם כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת רבי יהושע כי יהושע הוא ראשי תבות: "יחיו מתיך נבלתי י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'כני ע'פר" ומשה רבנו ... רבי יהושע שהוא בחינת תלמיד, בחינת דרי מטה הוא בחינת נעור, בחינת: "ואראה את ה'" בחינת "מלא כל הארץ כבודו", בחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזה והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור, כנ"ל נזדעזע רבי יהושע וננער רבי ... יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת: מה חמית וכו' ולהפך, תחתונים נדמה להם למעלה כי הם משיגים, 'שמלא כל הארץ כבודו' בחינת: "ואראה את ה'" עוד יש בזה דברים נעלמים הרבה, ולא באר רק קצת, קצת ראשי פרקים כי משה ...

... מגלה נעלמות ועתידות כי מעשה שהיה כך היה. כי בשבוע הקודם ביום חמישי שהוא כ"ה תשרי שנה הנ"ל נסתלק כבוד הרב הגאון בוצינא קדישא החסיד המפרסם מורנו הרב רבי לוי יצחק זכר צדיק לברכה, אב בית דין דקהלת קדש ...

... יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הזה ב. ואי אפשר לזכות לכבוד הזה אלא על ידי תשובה ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק כי לית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר בחינת אהיה בחינת תשובה כי אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין ... פני אהיה, שעולה דם] ותקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים ולא ידקדק על בזיון כבודו וכשמקים דם לה' אז הקדוש ברוך הוא מפיל לו חללים חללים כמו שכתוב: '"דום לה' והתחולל לו" והוא יפיל ... חלל בקרבי" הינו על ידי זה נתמעט הדם שבחלל השמאלי וזה בחינת זביחת היצר הרע ועל ידי זה זוכה לכבוד אלקי כמו שכתוב: "זבח תודה יכבדנני" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה על זביחת היצר הרע ג. וצריך לאחז תמיד במדת ... על התשובה הראשונה הינו על חטאתי, עויתי, פשעתי שאמר כי עליו נאמר: "בשפתיו כבדוני" כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה' "ולבו רחק ממני" ואפילו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה אף על פי כן צריך לעשות תשובה ... 'כל הזובח את יצרו' הינו בחינת תשובה בחינת: "ולבי חלל בקרבי" בחינת דם לה' בחינת אקיה בחינת כתר בחינת כבוד, כנ"ל 'ומתודה עליו' הינו שמתודה על זביחת יצרו הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם ... השגת עולם הבא וזה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה הוא בחינת כבוד עולם הזה והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה היא בחינת כבוד עולם הבא שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני וזה שאומר הקדוש ברוך הוא . "אלה עשית והחרשתי, דמית היות אהיה כמוך" כי האדם על ידי שמחריש ... לדודי ודודי לי" 'אני לדודי', זה בחינת עיל 'ודודי לי' זה בחינת ונפיק [וזה סוד כונת אלול] וזה עקר כבודו וזה: "וכבדתו מעשות דרכיך" 'דרכיך' לשון רבים הינו עיל ונפיק וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ"ל אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה' כמו שכתוב: "וכבדתו מעשות דרכיך" הינו שזוכה לכתר כי לית כבוד בלא כף ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו [וזה סוד כונת אלול] ה. ועל ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת ... שבאל"ף, דמתקריא רקיע' והנקדה היא כסא דמתכסיא כמו שכתוב "במפלא ממך אל תדרש, ובמכסה ממך אל תחקר" וזה בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין ... כמו שכתוב: "והארץ הדם רגלי" וזה בחינת חיריק, בחינת: "ותחת רגליו" והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחינת תשובה, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת: "במכסה ממך אל תחקר" בחינת: "וממעל לרקיע דמות כסא וכו'" ונעשה "אדם לשבת על הכסא" ... וכו', פן יראה וכו' שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו] ונגדי נחלי דמשחא מתחותיהו הינו על ידי השתיקה זוכין לכבוד אלקי שהוא בחינת שמן כמו שכתוב: "אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך" וזה בחינת: "מלך הכבוד" ואמינא להו: אית לי מיניכו חולקא לעלמא דאתי ? חדא דליא לי אטמא זה בחינת: "והארץ הדם רגלי" בחינת ... תשובה על תשובה, שכתב שם כי זביחת היצר הרע, שהוא בחינת דם לה', שהוא בחינת תשובה הראשונה, שהוא בחינת כבוד עולם הזה, זה בחינת נקדה התחתונה, שנעשית מבחינת הדמימה והשתיקה, מבחינת דם לה' וכל זה הוא בחינת חיריק דס"ג וכו', שהוא בחינת בקי בשוב, כנ"ל ותשובה השניה שעושה על תשובתו הראשונה, שהוא בחינת כבוד העולם הבא, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר", זה בחינת נקדה העליונה, בחינת כתר, שהוא בחינת משה, בחינת סגול וכו' והבן הדברים היטב, איך ...

... [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון ... והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה כי שרש התורה היא כבוד השם יתברך, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין כבוד אלא תורה' ו. וזהו: 'הזהרו בורידין כרבי יהודה' כי הדם הוא הנפש שבא בגלגול וצריך השוחט לכון להעלות הנפש ... בחינת ניצוצות ועולה להשכינה בבחינת מיין נוקבין, בבחינת: 'חזי במאי ברא קאתינא' ובשביל זה צריך לכבדם כי על ידי הכבוד יתגלה ביותר התורה מהתעלמותה הינו הנפש כי שרש הכל הוא הכבוד, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' והנפש משתוקקת להכלל בו בשרשו וזה. 'הזהרו בבני עמי הארץ לכבדם' כדי שישתוקק התורה, שהיא הנפש, להכלל בשרשו, שהוא הכבוד ועל ידי זה, 'מהם תצא תורה' וזה פרוש: דרשו ה' על ידי איזה חכמה תוכל לדרש אותו הדר מפרש, ...

... חזק ואמץ בתורה וביראת ה' כל היום, כמדבר בין שנינו, וזכות אבותיך מסיעתך כי כל זה לגדל אותך ולהרבות כבודך ולגדל שכלך כי כמו שאי אפשר לכל מיני זרעונים לבוא לתכלית גדולם אלא עד שנותנין מתחלה הגרעין בעפר ואחר ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים ... על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי הפקיד וחלק לו כל הכבוד השיך להשר והשיב לו על עסק שאלתו אזי נתהפכו פני הפקיד כשולי קדרה, ונתביש מאד כי אין בזיון גדול מזה שבעיני השר נותנים לו כבוד הזה כמו כן עקר הכבוד הוא רק מהדבור כי איבר מהאדם כגון יד אינה יכולה לחלק לו כבוד כי גם אינו נכר בהיד בעצמה תבנית האדם וכן אפילו פני האדם אינו מיחד להאדם בעצמו כי נמצא גם חיה שיש לה פני אדם כגון קוף ואין זה גדר האדם ועל כן אינו מקבל כבוד כי אם מהדבור שבזה מבדל האדם מחי ועל כן מאחר שעקר הכבוד הוא בהדבור והדבור הוא היכל המלך, כי "היכל" גימטריא "אדני", בחינת הדבור כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" . אם כן רוצה לקבל כבוד בהיכל המלך ואין בזיון גדול מזה, כידוע בחוש שבודאי יתביש העבד מאד כשיחלקו לו כבוד גדול לפני המלך כנ"ל במשל הנ"ל

... תשים וכו' גאות מודעת זאת בכל הארץ שהיא מדה מגנה וצריך לברח ממנה אבל יש בני אדם שרודפים אחר כבוד ורוצים למלך ולהנהיג את העולם ואומרים שיש לאל ידם לעשות פדיונות ולהתפלל תפילות ועליהם נאמר: "השב אשת האיש כי ...

... אצלו אשת העני הנ"ל, ונתן לה מה שנתן ונשתנה צורתו ונבהל ונשתומם מאד שאלה אותו העניה הנ"ל אבקש מחילה מכבודכם תגידו לי מה זאת, שבכל עת אשר אנו באים אצלכם, משתנים פניכם מאד? ספר לה כל אותו הענין, שחלם ...