... עמודא דאמצעיתא הינו שקולע עם כלי זינו אל המקום הצריך ואינו מטה לימין ולא לשמאל, אלא לאמצע וזה בחינת: "יכלכל דבריו במשפט" ובשביל זה קבל יוסף את הבכורה דוקא
מיעקב כמו שכתוב: "ואני נתתי לך" וכו' 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט וזה: "כי חק לישראל הוא", בחינת ברית כמו שכתוב: "חק בשארו שם" "משפט לאלהי
יעקב" הינו שצריך יוסף לקבל זאת החרב מבחינת משפט כדי שיכלכל דבריו במשפט וזה: "משפטיך למלך תן" ד. ועל ידי מה זוכה לבחינת משפט ? על ידי צדקה שעל ידי צדקה אוחזין במדת המשפט, כמו שכתוב: "צדקת ה' עשה ומשפטיו". וכמו שכתוב: "משפט וצדקה
ביעקב" וכו' כי צדקה הוא על ידי משפט כמו שכתוב: "אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים" שמוריש לזה, ומעשיר לזה וכשנותן צדקה הוא בבחינת 'זה ... על ידי זה במדת משפט. ובשביל זה צריך להפריש צדקה קדם התפילה כדי שיוכל לכלכל דבריו במשפט שיהא קולע אל השערה ולא יחטא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למה נתן
יעקב את הבכורה ליוסף ? בשביל שכלכל אותו. משל לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו' וכו'. כמו שכתוב: "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף": כמו "הטף אל דרום" [לשון דבור] "לפי הטף", הינו שהיה שגורה תפילתו בפיו על ידי הצדקה ועל ידי הצדקה שעשה נתן לו
יעקב, שהוא בחינת משפט את הבכורה שהוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ואני נתתי לך שכם" 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט. ה. ועקר של המחשבות זרות הם על ידי קלקול המשפט כי משפט הוא בחינת עינין כמו שכתוב: "ויבאו אל עין משפט" זה בחינת: "עין
יעקב" ועל ידי קלקול משפט בא קלקול לעינין, כמו שכתוב: "כי השחד יעור עיני חכמים" זה בחינת מחשבות זרות שבתפילה, שהם עננין דמכסין על עינין ...