... חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים אחר העוון הראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ועכשו שהשם יתברך ברחמיו העביר ובטל העוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה ועתה מהיכן יקבלו שאר העוונות של כל חבילה וחבילה חיות מאחר שנתבטל ונפסק שרשם שהוא העוון הראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ואזי שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה שבים אל השם יתברך ובאים אל השם יתברך שיתן להם חיות ואזי השם יתברך בעצמו נותן להם חיות ונפטר האדם מהם כי אין צריך לתן להם עוד חיות עכשו אחר שזכה לעורר רחמיו יתברך להעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל. כי עכשו שבו שארי העוונות להשם יתברך ומקבלים ממנו יתברך בעצמו חיות. וזהו בחינת: "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו". דרכיך, זהו בחינת השל ש עשרה ... שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אז וחטאים אליך ישובו הינו שהחטאים הנשארים שבכל חבילה וחבילה אליך ישובו כי חוזרים ושבים להשם יתברך לקבל חיות מהשם יתברך בעצמו מאחר שנפסק שרשם שהוא העוון הראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה שהקדוש ברוך הוא העבירו על ידי השל ש ... אז בבחינת מיתה וכשבא הקיץ כלם נתעוררים ונחיים. ואז טוב ויפה כשיוצאים לשוח בשדה, שיחה זו תפילה ותחנה וכסופין להשם יתברך. ואז כל שיח השדה המתחילים לחיות אז ולצמח כלם נכספים ונכללים בתוך תפילתו ושיחתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין ... התמונות והצורות של כל בני אדם כלם נכללים בתבת אדם הנאמר בתורה נעשה אדם כי בזה התבה אדם שאמר השם יתברך נעשה אדם בתבה זו נכללים כל מיני התמונות של כל בני אדם שבעולם. וכן בתבת בהמה וחיה הנאמר במעשה ...

... היתה אשה כשרה מאד וזכה להתחתן עם רבנו זכרונו לברכה. ותכף ביום החפה אחר יציאתו מהחפה היה משתוקק ומתגעגע להשם יתברך וכו' ונתחבר תכף עם רבי שמעון ברבי בער ומאז היה עוסק בעבודת השם בכפרים הנ"ל ויגע וטרח בעבודת ה' ... וחזר ונסע ממזבוז לשם וגם היה דרכו לדבר לפרקים עם אנשים בעבודת השם והיה מעוררם מאד והמשיך את לבם להשם יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד וברבות הימים ושנים שהיה מתענה ומתיגע מאד בעבודת השם ובהתבודדות בלי שעור ונסיונות אין מספר והוא ... בינינו אחר כך ספר לו רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אלו בני הנעורים ונסה ובחן אותם והנה הם רחוקים מהשם יתברך מאד אף גם הם פגומים ובעלי עברה רחמנא לצלן. ותכף הלך רבנו זכרונו לברכה עם רבי שמעון על השדה ... לברכה לרבי שמעון דברי התעוררות הרבה שאין שום תכלית בעולם הזה כי אם לפרש מתאוות עולם הזה ולעבד את השם יתברך ובפרט אנכי שהיום יום חפתי ומוחלין לי כל העוונות בודאי אני צריך לפשפש במעשי הרבה וכיוצא באלה הדברים דבר ...

... בשום אפן והמובן מדבריו לענין עצמו שכל צערו ויסורים וצער בניו שיחיו הכל הוא רק מחמת שעוסק עמנו לקרבנו להשם יתברך ואף על פי שהוא מכרח לזה, כי בודאי השם יתברך רוצה בזה כי הוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ואף על פי כן היה לו יסורים קשים ...

... כמה בעלי חובות בעולם זהו מחמת העברה הנ"ל שנתגברה בעולם חס ושלום ועצה לזה לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעברה זו ולהתחרט בכלליות על עברה זו ועת לשוב על זה הוא כשהוא במחין דגדלות אזי טוב להתחרט ...

... איש כשר וירא שמים ועובד את השם באמת שאמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש בני אדם עובדי ה' שאין השם יתברך מראה להם מה שפעלו כל ימי חייהם רק אחר מותם בעולם הבא, אז יראו מה שפעלו והבנתי שרבנו זכרונו ...

... לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי

... כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם ...

... יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן ... להאמונה כנ"ל, בחינת המזון שנתהפך לנזון אך אף על פי כן העקר תלוי ברצון אם רצונו חזק מאד להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, ...

... להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל לפני השם יתברך יעמד כדל וכרש וידבר תחנונים ולא יתלה בשום זכות וזהו: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" שצריך לדבר תחנונים ... כי אפשר להשיג כאן בגוף הגשמי גם את מה שמשה בחייו לא השיג. כמ"ש ואזי כשאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל עבודתו יתברך כדי לעשות לו יתברך איזה נחת אזי הוא ... וזהו: בנו העבד אתו, הינו בן שעושה מעשה עבד כנ"ל על ידי זה 'וחמלתי עליו' כי על ידי זה השם יתברך מרחם עליו מחמת שרואה אהבתו חזקה כל כך ומראה ומגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' כנ"ל. ...

... ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה,: 'מי שיש בו דעה ... רבי מאיר ורבי נתן התיעצו לבטל הדבר ובודאי לא היו כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמם אלא בשביל כבוד השם יתברך