ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... הבורא אף על פי כן אם היה שופע עלינו חסדו, לא היינו צריכים לכל זה כי הלא איך ברא השם יתברך את כל העולם כלו אחר העדר הגמור, שלא היה שום הויה, שיהיה על ידה אתערותא דלתתא ואף על פי ... בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח ... הטבע שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע וכאלו אין שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם ... וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא הפרוש שם שיעקב אמר ללבן, שהשם יתברך היה מסבב אליו הברכה על ידו ובסיבתו נמצא שרגל הוא בחינת סיבות רק שיעקב תלה כל הסיבות בהשם יתברך כנ"ל וגלית היה תולה כל הסיבות שלו במצח הנחש, דהינו בחיוב הטבע וזהו: "ומצחת נחשת על רגליו" כנ"ל ולפעמים ... וטורפים, שהם חכמי הטבע כנ"ל ונשא זה מהעדר הינו מהעדר הגמור שנשא וסלק זאת מהעדר הגמור דהינו שכפר בזה שהשם יתברך ברא הכל ברצונו אחר העדר הגמור רק שהכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום ויצאתי אחריו והכתיו הינו שהייתי ...