... בשבת נפתחין שערי בינה להתבונן האדם בעצמו היכן המקום אשר הוא עומד כי בחול משוקע בטרדות ואינו יכול להתבונן היטב הדק אבל אם יש לו בחי' שבת דהיינו בחי' עוה"ב דהיינו בחי' התבוננות היכן המקום שעומד שם שלא יהי' עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס דהיינו שאינו מבין המקום שהוא עומד כי לפעמים עומד במדרגה הפחותה שבכולם ונדמה לו שעומד במקום גדול אבל כשיש לו בחי' שבת היינו שיתבונן ... כשיש לכם בחי' שבת אז תראו ותתבוננו היטב היכן המקום שאתם שם שלא תהיו עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס על כן שבו איש תחתיו היינו כאו"א יחשב בעיני עצמו ללא כלום ...

... ממנו ויש בהם חמימות ולחות כידוע בטבע ואלו ההבלים והאדים שיוצאים הם בחינת אש ומים וכשאינם יכולים לעלות אל המקום הצריך להם ואזי בלילה מכה עליהם הנ"ל, הינו בחינת הגרדיני נימוסין וכו' שיוצאין בלילה כנ"ל ונתפזרים באויר, ובני אדם שואבין מהאויר ואזי ...

... הזמן היה זמן. וגם לפני בריאת המקום היה מקום. וגם לפני בריאת הבחירה והעולם, גם שם הייתה בחירה ועולם ... אחר לגמרי. והזמן שיש לפני הזמן והמקום שיש מעל המקום והטוב והרע שיש מעל העולם הזה, והעולם שהיה קיים לפני העולם הזה, הם ...

... וגדלה שלה, והיא תשאר כמקדם לא ימנע ממנו כלל ואיך מוצאים שם עדות? ולקח אותו הבור לעדות אחר שני ימים יצא עמה משם והלך להלן והיה הולך ובא עמה להלן להלן והבין שגם שם באותו המקום מחפשים אחריו והלך עוד, והחביא עצמו עמה בתוך מקוה ונזכרה שוב בגדל המסירות נפש והצרה שסובל בשבילה ונשבעה עוד הפעם כנ"ל ולקחה את המקוה לעדות ... בשבעה מקומות של מים והם בור ומקוה כנ"ל, ואגמים ומעין ונחלים ונהרות וימים ובכל מקום ומקום שהיו נחבאים שם נזכרה במסירות נפשו וצרתו בשבילה ונשבעה לו, כנ"ל, ולקחה אותו המקום לעדות כנ"ל והלכו ובאו והיו מחביאים עצמם בכל פעם במחבואות הנ"ל, עד שבאו על הים כשבאו על הים, והוא היה סוחר גדול, והיה מכיר הדרכים על הים וחתך ... אל ספר [חוף, שפת הים] אחד, שהיה שם מדבר ומגדל הסערה, נשברה הספינה אך האנשים שבה נצלו ויצאו על היבשה ושם היה מדבר וילכו לנפשם כל אחד ואחד לבקש לו אכל לנפשו כי באותו המקום לא היו רגילים הספינות לבוא לשם כי היה מדבר ועל כן לא היו מצפים שם על איזה ספינה לשוב למקומם והלכו שם במדבר לבקש אכל ונתפזרו הנה והנה כל אחד ... מים ואילנות סביב סביב של פרות והיה אוכל מן הפרות ושתה מן המים ונתישב בדעתו לישב שם מספר ימי חייו כי בלא זה קשה לו לשוב אל הישוב ומי יודע אם יגיע עוד למקום כזה, אם יניח המקום הזה וילך לו?! על כן היה בדעתו לישב שם ולחיות שם ימי חייו מאחר שטוב לו שם שהיה לו הפרות לאכל והמים לשתות ולפעמים היה יוצא ורובה בקשתו ארנבת ... וכל מה שהיו מדברים לה שדוכים היתה משיבה, שאין רצונה בדברים דהינו לדבר השדוך, רק שיבוא המשדך בעצמו והיא היתה בקיאה מאד בחכמת השיר ועשתה באמנות מקום שיבוא המשדך על אותו המקום ויעמד כנגדה, וידבר דברי שיר הינו שיר של חשק, כדרך שמדבר החשוק לחשוקתו דברי חבה והיו באים מלכים להשתדך ועלו על אותו המקום, והיו מדברים כל אחד ואחד שיר שלו ולקצתם שלחה תשובה על ידי רעותיה גם כן בדרך שיר וחבה ולקצת, שנראו לה יותר, השיבה בעצמה והרימה קולה בשיר ... הצער, שהיה קשה עליו מאד ונתישב, שמכרח לילך להלן, ויעבר עליו מה כי בלא זאת הוא מסכן מאד מגדל הצער כנ"ל ולקח לו בשר ופרות בתוך שקו, וילך באשר ילך ועשה לעצמו סימנים באותו המקום שיצא משם והיה הולך, עד שבא אל ישוב ושאל: איזה מדינה היא זאת? השיבו לו ושאל אם נשמע כאן מאותו הקיסר הנ"ל השיבו לו: הן ושאל אם נשמע כאן מבתו ... שיר ונעץ בתוך השיר על פי החכמה זו כל אותן המקומות דהינו השבעה עדים הנ"ל אך על פי השיר נזדמן לו, שלא סדרם כסדר את המקומות הנ"ל כי כן הגיע לו על פי חכמת השיר ובא לשם על המקום הנ"ל, והגיד השיר כשמע בת הקיסר המקומות הנ"ל, נפלא בעיניה ונראה לה שמכרח שזהו בן גילה רק היה קשה בעיניה על שלא סדרם כסדר אך אף על פי כן חשבה ... אותו, והלכה להלן והוא, הגזלן, מחפש אנה ואנה, ולא מצאה והלך להלן, ולא מצאה, ומן הסתם אכלוהו חיות רעות והיא הלכה להלן להלן והיתה מוצאת לה איזה אכל והלכה עד שהגיעה אל המקום , שהיה יושב שם הבחור הנ"ל וכבר נתגדלה בשערות וגם היתה לבושה כמו זכר בבגדי מלח כנ"ל ולא הכירו זה את זה ותכף בבואה בא לו שמחה שבא עוד אדם ושאל ... חיי שיש לי לחיות והניחו אותו והיה הולך והולך בין כך ובין כך עברו כמה שנים והיה הולך והולך הקיסר ובא על הים ונשא גם כן הרוח את הספינה ובא גם כן אל המדבר הנ"ל עד שבא אל המקום שיושבים שם אלו השנים הנ"ל [הינו הבחור בן הסוחר ובתו היפת תאר, שלבושה בבגדי זכר כנ"ל] ולא הכירו זה את זה כי כבר נתגדל הקיסר בשערות וכבר עברו ...

... אצלה אחר כך עמדו והלכו אל הספינה בתוך כך נזכרה, ששכחו הטבעת שם ושלחה אותו אחרי הטבעת והלך לשם ולא היה יכול למצא המקום והלך למקום אחר, ולא היה יכול למצא הטבעת והיה הולך לבקשו ממקום ...

... ידי התבודדות וההתבודדות צריך מקום וזמן מיחד, שלא יבלבלו אותו המונעים והזמן הוא בלילה, הינו הנעור בלילה, שאז הכל ישנים והמקום הוא בדרך יחידי, ולא בדרך הרבים, שלא יפסיקנו עוברי דרכים אלא דיקא בדרך שאין רבים הולכים שם ...

... המלוכה בחזקה וכשהיה שומע, שיש איזה אנשים, שמרננים ומדברים מהחלוף הנ"ל היה מענישם ונוקם בם מאד, ומלך בתקף ועז ויהי היום, ונסע המלך עם שריו לתפס חיות ובאו למקום נאה, ונהר מים לפני המקום ההוא ועמדו שם לנוח ולטיל והניח עצמו המלך לשכב ובא על דעתו המעשה הנ"ל שעשה, שגרש את ... הנ"ל כי המלך שהיה, עשה כל דבר בחכמה באפן שלא יבין שום אדם את הענין עד שיבוא חכם מפלג, שיבין את הדבר ויוכל לכון להחליף ולסדר כל הדברים כראוי וכן המטה הבין, שצריכין לנתקה קצת מן המקום שעומדת וכן השלחן, צריכין גם כן לנתקו קצת, לשנות מקומם קצת וכן המנורה, צריכין גם כן ...

... שרחוק ממנו החכמה ותכלית הזה הוא עקר המקום הינו בחינת מקומו של עולם שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה ... בחינת: 'הקובע מקום לתפילתו' כי זה עקר המקום בבחינת: "אל יצא איש ממקמו ביום השביעי" ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא ... בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא ...

... עשבים, ואזי יש רפואות אבל על ידי נפילת האמונה אין גשמים ואזי אין רפואה גם עקר כח הרפואה שיש בכל עשב ועשב הוא על פי הסדר שיש להזרעים לפי המקום ולפי הזמן כי יש עשב, שעקר כחו לרפאות הוא רק כשקוצרין אותו, עד שלא הביא שליש ואחר כך אין כח לאותו עשב לרפאות וכן יש עשב, שכחו רק כשנגמר, עד שנופל מאליו, וכיוצא בזה כפי הסדר של הזמן שיש להם וכן יש סדר לפי המקום שבמקום זה גדל זה העשב, ובמקום אחר גדלים עשבים אחרים ועקר כחם לרפאות הוא רק על פי הסדר שיש להם לפי הזמן והמקום וסדר הזרעים הוא על ידי אמונה בבחינת: 'אמונה זה סדר זרעים' שעל ידי אמונה נעשה הסדר של הזרעים לפי הזמן והמקום שעל ידי זה יש להם כח לרפאות ועל כן על ידי נפילת האמונה אין מועיל רפואות וכן תפילה הוא גם כן בחינת אמונה כמו שכתוב "ויהי ידיו ... ואחר כך יורדת דרך השדים השוכנים באויר שהם מקבלים את השפע בדרך מעבר לבד ואין יונקים ממנה רק כדי חיותם לבד ואחר כך יורדת השפע למטה לאותו המקום והשדה שהשפע הולכת לשם ואחר כך מקבל המלך את השפע בבחינת: "אנת הוא מלכא" וכו' שנאמר שם על האילן "דמזון לכלא בה" וכו' וזה בחינת: ...

... ולא היה שם הרבה אורחים רק מצאו שני אורחים הולכי רגל והביאום אליו. אחר כך שמעו שטען עמהם הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואמר רבנו זכרונו לברכה שאינו זוכר היטב את המעשה איך היה. אך תמצית הענין היה שבאותו המקום היו שם נשמות משל ש מאות שנים שלא היה להם עליה וכשבא הבעל שם טוב זכרונו לברכה לשם נתקבצו כלם אליו כי הם מצפים תמיד על איש כזה שיוכל לתקנם ומחמת זה היתה לו עצבות כי ...