... המעשה, שימשך בקדשה, ואם לא חשב בקדשה בתחלה, אז יארע תקלה באמצע ובסוף. כט. שלחן בהכנסת אורחים מכפרת. ל. הגדלה מכפרת. לא. לפעמים כשמתחיל לעשות תשובה, באין לו יסורים, זה מפני ששהה מלעשות תשובה. לב. על ידי אנחה שנאנח, ...

... בהיותו בדרך נפטרה בתו הקטנה מרת פיגא זכרונה לברכה, ובבואו לביתו העלימו ממנו ולא הודיעו לו כלל, כי לא נתגדלה בביתו רק בעיר הסמוכה בלאדיזין שהיתה שם אצל מינקת, ועל כן היו יכולין להעלים ממנו. והוא זכרונו לברכה, תכף ...

שיחות הר"ן - אות סד מן התנשאות וגדלה אין ראיה כלל כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדלה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני ... ישבו לך על כסא ישראל" ודבר זה באמת קשה להבין על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה ... מבינים דרכי ה' על כל פנים נמצא שלפעמים אחד עושה דברים טובים הרבה ואף על פי כן אין לו גדלה מחמת שמכרח על פי הגזרה שיפסק אצלו הגדלה כנזכר לעיל ולפעמים אדם זוכה לגדלה על ידי דבר אחד אפילו עד דור רביעי והבן

שיחות הר"ן - אות קכט עקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאוות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה וצריכין להתגבר בכל עז להיות אך שמח תמיד ואמר: אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם צועקין וצועקין וצועקין והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר ואמר שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה שדיה לצרה בשעתה ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה לא קדם ולא אחר כך

...מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו...

...כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם...

...co.il/?key=330 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם ... ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם... כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א

...שני א. מי שיש בידו לחבר איזהו ספר ואינו מחברו, זה כמו שכול בנים. ב. אלו המחברי הספרים צריך להם לשקל במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם יש בו מעט בהתקשרות הנזכר לעיל, אין בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים להבין, כשרואים בספר חדושין דאוריתא, אם בעל המחבר חדש אלו החדושין בעצמו, או שכבר היה לעולמים שחדש אלו החדושין. ומחמת שלא היה בהם כדי ספר, נתגלה לבעל המחבר אלו החדושין, כדי לחברם בספרו, אבל באמת לא טרח על אלו...

...הר"ן - אות סג בכל מדינה ומדינה יש דבר שחשוב באותה המדינה ותכף כשמתחיל אותו הדבר, יש בו טוב ורע והטוב הוא מעט והרע הוא שוה ממש בכל התנועות אל הטוב כדי שלא יהיה נכר בין הטוב ובין הרע ואותו הדבר הולך וחשוב עד הסוף כגון במדינה זו חשוב בעל שם ובאמת היו כמה בעלי שמות אמתיים וצדיקים ועתה נתרבו הרבה בעלי שמות של שקר והכלל, שכל מי שרוצה וחפץ לכנס בזה לעסק באותו הדבר החשוב באותה המדינה כגון בעל שם במדינה זו הוא מצליח באותו הדבר אף שהוא שקר כי באמת אינו יודע כלום רק שהדבר התלוי בהתעוררות שלו איך שהוא מתעורר...

...הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו...