ספר המידות - הצלחה
חלק א'
א. כָּל הַמּוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם.
ב. תִּתְחַבֵּר לְמַצְלִיחַ וְתַצְלִיחַ.
ג. אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.
ד. הַצְלָחָה סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא.
ה. מִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ הַהַצְלָחָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, לא בִּמְהֵרָה יַצְלִיחַ.
ו. תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
ז. עֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה.
ח. מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
ט. כֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
י. בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
יא. מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
יב. מִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
יג. מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
יד. מִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֱמֶת, הוּא מַצְלִיחַ.
טו. עַל יְדֵי וִדּוּי תַּצְלִיחַ.
טז. הַצְלָחָה בָּא, לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל תַּלְמִיד חָכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
יז. כְּשֶׁאֵין לְךָ אֱמֶת, אֲזַי נִטָּל מִמְּךָ הַהַצְלָחָה וְנִתָּן לָאֻמּוֹת.
יח. לְהַצְלָחָה תִּשְׁמַע כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר יִחוּד הַשֵּׁם, הַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
יט. עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בָּא הַצְלָחָה.
חלק שני
א. מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ.
ב. צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.
ג. מִי שֶׁהוּא מֻצְלָח, הַזְּמַן בְּיָדוֹ.
א. כָּל הַמּוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם.
ב. תִּתְחַבֵּר לְמַצְלִיחַ וְתַצְלִיחַ.
ג. אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.
ד. הַצְלָחָה סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא.
ה. מִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ הַהַצְלָחָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, לא בִּמְהֵרָה יַצְלִיחַ.
ו. תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
ז. עֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה.
ח. מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
ט. כֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
י. בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
יא. מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
יב. מִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
יג. מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
יד. מִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֱמֶת, הוּא מַצְלִיחַ.
טו. עַל יְדֵי וִדּוּי תַּצְלִיחַ.
טז. הַצְלָחָה בָּא, לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל תַּלְמִיד חָכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
יז. כְּשֶׁאֵין לְךָ אֱמֶת, אֲזַי נִטָּל מִמְּךָ הַהַצְלָחָה וְנִתָּן לָאֻמּוֹת.
יח. לְהַצְלָחָה תִּשְׁמַע כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר יִחוּד הַשֵּׁם, הַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
יט. עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בָּא הַצְלָחָה.
חלק שני
א. מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ.
ב. צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.
ג. מִי שֶׁהוּא מֻצְלָח, הַזְּמַן בְּיָדוֹ.