ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לא יְשַׁקֵּר
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לא יְשַׁקֵּר
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת
כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת
יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן
וְזֶה מְברָר מְאד
אַך לא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת
וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר חַס וְשָׁלוֹם
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת
כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת
יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן
וְזֶה מְברָר מְאד
אַך לא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת
וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר חַס וְשָׁלוֹם