פַּעַם אַחַת אָמַר

אֵצֶל מִי שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ

כִּי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל אֲנִי נוֹתֵן

[וְהוּא עִנְיָן הַמְבאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס

שֶׁהִתְפָּאֵר אֶחָד אֶת עַצְמוֹ בְּנִפְלְאוֹת הַכּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, עַיֵּן שָׁם]