...עושה טובה גדולה להצדיק כי מכפר לו על זה מה שהיה חיב להסתלק ונתחלף על בושה זו אך אף על פי כן אין זה כבוד שמים שלא לקח נקמה מזה שבזה עבד המלך החביב לו מאד ולענש את זה שבזה את הצדיק בשביל זה גם כן לא ניחא קמה כי גם ענוש לצדיק לא טוב על כן הוא יתברך מסיבות מתהפך ומעמיד על הצדיק איש כזה שהוא חיב מיתה וענש מכבר ומזמנם שניהם לפנדק אחד, וזה מבזה את הצדיק והצדיק נפטר בזה מן דינו כנ"ל וזה האיש נענש אחר כך ונתקדש שם שמים שבשביל כבוד הצדיק נענש ובאמת 'גברא קטילא קטל' כי כבר הוא חיב ענשו מקדם "ודרכי ה' ישרים"

...הר"ן - אות לט ראוי שירגיש צרת יחיד מכל שכן צרת רבים, חס ושלום בלב כי אפשר שידע מהצרה חס ושלום, ויודע בברור כאב הצרה חס ושלום ועם כל זה לבו אינו מרגיש הצרה כלל ועל כל פנים צרת רבים חס ושלום, ראוי שהלב ירגיש כאב הצרה ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר הינו להכות הראש בקירות לבבו כמובא במקום אחר [לקמן רי"ז] על פסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להביא הדעת בהלב והבן היטב אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנזכר לעיל כי

...היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות של סתם בני אדם האנשים הפשוטים הכשרים והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים כדרך ההמון עם הכשרים והיה מזהיר ומוכיח אותנו כמה פעמים, לזמר זמירות בשבת והיה מקפיד וכועס מאד על מי שהוא חכם בעיניו ואינו מתאמץ לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות כי עקר היהדות הוא בפשיטות ובתמימות גמור בלי שום חכמות כמבאר אצלנו כבר כמה פעמים וגם הוא בעצמו, זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו, קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל

...הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו גדלות שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלך וזה שמתפללים בכח בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא "תנו עז

...ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם ויש ששמח מן החתנה עצמה כגון המחתנים, שאינן משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתנה עצמה וכיוצא שאר חלוקים אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה גם יש אחד, שאין לו שום שמחה כלל לא מן האכילה ושתיה ולא משאר דברים ואדרבא, יש לו קנאה וצער שמקנא

...רחוק מהעולם ובאמת אינו כן כי אדרבא, כשהצדיק גדול מאד הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם וכמו שמצינו ברבן יוחנן בן זכאי שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה ואף על פי כן אמר: 'אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר' נמצא שרבן יוחנן בן זכאי היה בקי כל כך בתוך העולם עד שהיה מתירא לומר דברי תורה שלא ילמדו ממנו הרמאים הרי שהיה בקי מאד בהעולם עד שאדרבא, היה מתירא פן ילמדו ממנו רמאות כי באמת כל מה שהצדיק גדול ביותר יכול להשגיח ולהסתכל בעולם יותר כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא

...שבמח הוא פלא גדול וגדלת הבורא יתברך שמו איך המחשבות מנחים במח חבילות חבילות הרבה מאד אלו על אלו וכשאדם צריך לאיזה דבר ונזכר בו אזי מושך ומוציא אותו הדבר שהיה מנח במחשבה ונזכר בו והדבר פלא, היכן היה מנח אותו הענין עד עכשו ? ויש קשרים וסימנים בהמחשבות המנחים בהמח חבילות חבילות הרבה וכשנזכר באיזה דבר מחמת שנזדמן ענין המעורר אותה המחשבה על ידי הקשר והסימן שבה אזי מוציא אותה המחשבה מתוך חבילי חבילות המחשבות המנחים ומסדרים במח ואזי כשמושך ומוציא אותה המחשבה אזי מתהפכים ומתגלגלים כל המחשבות מסדרם שהיו

...עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשיו אזי התורה מרתחת בו האש הקדושה של התורה ואי אפשר שתהא דעתו נוחה עם הבריות, ומעורבת עם המון עם כמו הצדיק הנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה לפי שגדלה תורתו

...וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו שצריכים להיות תולה בהם והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד בפרט החלי הידוע [שקורין טחורים] בא מזה מאד רחמנא לצלן על כן צריכין לזהר מאד מלהאריך בבית הכסא ואין לחפש אחר חמרות ומרה שחורה בזה כי לא נאמר כלל בדורות הללו והוא עצמו היה גם כן בזאת הטעות מקדם והיה עושה דברים זרים מאד בשביל נקיות וכמעט שבא לידי סכנה על ידי זה וגם לא נמלט מחלאים רחמנא לצלן על ידי זה ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה ובאמת אי אפשר בשום אפן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר

...הדעת אל האתרוג ועין בכונות סוד אתרוג ולולב עין שם ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל וזה בחינת הנ"ל רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל וכאן בקדשה הארת האתרוג על ידי שממשיכין

...ידי כונת אלול שהם התקון לזה על ידי זה חזר ונעשה בה רצון אליו כנ"ל וזה הסוד מבאר בתורה בפרשת אליעזר כי אברהם מסר לו הסוד הזה וזה שאמר אברהם לאליעזר: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" ראה והבט נפלאות תורתנו כי ראשי תבות פסוק זה הם אותיות אלול ובאמצע הם תבות תאבה האשה כי על ידי בחינת אלול, הינו סוד כונות אלול על ידי זה תאבה האשה כי על ידי זה נעשה בה רצון אליו כנ"ל נמצא שבאלו התבות בעצמן שדבר אברהם עם אליעזר מענין החשש, שמא לא תתרצה לילך אחריו דהינו מה שאמר לו: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" באלו התבות עצמן

...הקולות הנ"ל בתפילתו, הם יוצאים מרשעים גדולים כל כך עד כי כל מי שעומד כנגדם הוא מסכן נפשו וצריך לזה תפילה גדולה, כמו תפילת משה רבנו, עליו השלום ואפילו משה רבנו עליו השלום היה ירא מעוג מלך הבשן כי אחיזת עוג היה סמוך לימין, שהוא ארץ ישראל עד שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: "אל תירא אותו" כי אמר: 'הא ימינא דילי אסתלק', כמובא בזוהר ועוג אחיזתו בימין, שהוא מבני ביתא דאברהם וארצו סמוך לארץ ישראל ובשביל זה היה ירא משה ממנו להתגרות כל שכן שאר בני אדם שצריך מאד לפשפש את עצמו, ולהבין שרש הרשע איך אחיזתו אם יוכל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול והשם יתברך יש לו תענוג מזה על כן שולח לו דבורים שיוכל לנצח אותו כביכול כדי לקבל התענוג כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דבורים וטענות לנצח אותו כנ"ל

...על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי זה הרוצה ללמד זכות אם יאמר אלו הדברים ממש בלשון אחר או בסגנון אחר לא יפעל בדבריו למצא זכות רק כשאומרים בדרך מליצה באפן שיקבלו דבריו. ובשביל זה נקרא מלמד זכות מליץ כי צריך לומר בדרך מליצה. ואפילו תתקצ"ט באותו מלאך וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל כי באמת הדבור והמליצה יש לו כח גדול לפעל ולעורר כי אם יאמרו לאדם סתם שאחד נפטר לא יבכה כל כך אבל אם יאמרו לו בדברי התעוררות ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת:

...על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות ועקר רחמנות הוא בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" 'לכם' דיקא הינו שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את הרחמנות בידינו כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולאת הקשה וכל היסורים הם הרחמנות שלו כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפילו יסורים קשים הכל הוא רק רחמנות אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר

...מתחלה נדמה להם שטוב להם כי הן מזיקי עלמא רק אחר כך כשנמול לבבם, על ידי שנמול לבב אביהם אזי מרגישין היכן הם ומתחילין לקונן ולהצטער, ונעשה שם רעש גדול ביניהם וזהו: "ומל ה' את לבבך, ואת לבב זרעך" הינו כשימול ה' את לבבו, ימול גם לבב זרעו ולהיכן שנמשך הזרע הן למין בני אדם אזי מחיבים בניו שירגישו גם כן הרהור תשובה על ידי שנמול לבב אביהם וכן אם נמשך למקום אחר חס ושלום אזי ימולו שם הלבבות וירגישו כנ"ל והזמן המסגל לזה הוא חדש אלול כי אלול ראשי תבות את לבבך ואת לבב הינו שימול ה' את לבבו ואת לבב סתם התלוי

...מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה וכן למעלה למעלה עד אין סוף

...לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש לה כח המושך כי כשמתבשלת כל צרכה, שוב פסק ממנה כח המושך כי אינה צריכה עוד למשך חיות אבל כשצריכה להתבשל עוד, עדין יש לה הכח המושך ועל כן זה האוכלה קדם גמר בשולה תוכל הפרי למשך לעצמה חיות הנפש של זה האדם מאחר שעדין יש להפרי כח המושך כנ"ל על כן תוכל הפרי להמשיך לעצמה חיות נפשו ויוכל לאבד נפשו ועם כל זה

...- סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח

...זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע את דברי בני לבן" ואיתא, שבשביל שראה משה בסבלות בני ישראל כמו שכתוב: "וירא בסבלותם" דהינו שנתן לב על סבלותם, שהיו מכבידין עליהם והעבודה השיך לאיש נתנו על אשה, וכן להפך והיה משה מסתכל על זה, והפך הדבר ונתן על כל אחד