...כי רפואותיו בודאי יזיקו לו יותר מהכאת הרוצח ואיך יתרצה להמית החולה בידים. וכי בשביל שהוא מכרח לעשות איזה דבר להחולה להשתדל בהצלתו על כן הוא מוסרו להדוקטור אם כן יקרא אחד שיכה את החולה תכף מכת רציחה והבן היטב. [ומה שרבנו זכרונו לברכה נסע בעצמו ללמברג ועסק שם ברפואות יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד כי לא היתה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל דברים אחרים הידועים לו. וכמו שכל הנסיעות שלו היו פליאות נעלמות ונשגבות כמו הנסיעה לקאמיניץ ולנווריטש ולשאריגראד וכיוצא בהם המזכרים קצת בדברינו, כי

...ב 2 מקומות בו זמנית, כי כל אדם שהוא נמצא תחת המקום והזמן, הוא מוגבל להיות רק במקום אחד. אך הצדיק יכול להיות בכל מקום שהוא רוצה בו זמנית, כי הוא אין ממש כמובא. והנמשל הוא, כי כל אדם בעולם יש לו את דעתו שהוא חושב שהיא האמת. ויש לו ממילא את דעתו שהוא חושב שההפך של דעתו הוא שקר. והאדם לא יכול ללמד זכות על כל אחד, כי האדם בטוח שדווקא הוא צודק וכולי. אך הצדיק שיודע את שורש הרע, הוא דייקא יכול לדון את כולם לכף זכות, כי הוא יודע את שורש כל הקולות, והוא יכול להשמיע איזה קול שהוא רוצה וכולי. פירוש נוסף: השמעת

...בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול בחינת "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהוא יתברך הוא בעצמו התהלה והתפילה ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום, מן האדם הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך בחינת: "השלך על ה' יהבך" שצריך לזרק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם וזה בחינת: 'זכאה מאן דידע לזרקא חצין' וכו' המובא בתקונים שצריך לזרק אחריו יתברך תפילות כנזכר

...ויאמר עליו שהוא צדיק, ויתן לו הממון, ויחלק על הצדיק האמת. ב. משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים. ג. אדם שקבלת הנאה ממנו פעם אחד, אל תבזהו. ד. מי שמכביד עלו על בני ישראל, לסוף שנצרך לאחרים. ה. מי שעושה טובות לבני אדם, מתר לו להנות מהם וצריכים לשרתו. ו. על ידי הנאה שאתה מקבל מחברך, על ידי זה אתה סובל צער על עוונותיו. ז. מי שאינו מקבל ממון מאחרים, יגדל כל זרעו. ח. המלך גובה יציאותיו מן העם. ט. צריך לעסק באיזה משא ומתן, כדי שלא יצטרך לסוף לבטל מדברי תורה. י. מי ששואל חלקו בפיו, כאלו גזל.

...נכלל בא"ס, הוא נותן חיות לעולם כמו שראש השנה נותן חיות לכל השנה. וגם, כאשר האדם ורק כאשר האדם נכלל בבחינת מקומו של עולם, רק אז הוא באמת יכול לעשות ראש השנה. כי רק הוא יכול לשפוט את כל העולם לכף זכות, כפי שהתבאר בתורה הנ"ל. וכשרבי נחמן מברסלב אמר להיות אצלו על ראש השנה, בשורש פנימיות כוונתו היא שעל האדם להגיע לשלמות הדעת ולהיות צדיק כמוהו ממש, ועל ידי זה יש את בחינת אילו ידעתיו הייתיו, ואז האדם באמת נמצא אצל רבי נחמן מברסלב בבחינת ראש השנה. כי כל העניין של רבי נחמן מברסלב הוא רק ראש השנה, דהיינו

...בינו לבין קונו עוד שמעתי בשמו לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו, שאמר שעל תפילות ותחנות ובקשות הסדורות מכבר כבר יודעין מהם כל המחבלים והמקטרגים והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות מחמת שיודעים מהם מכבר כמו, למשל, על הדרך הכבושה, הידוע ומפרסם לכל שם אורבים רוצחים וגזלנים תמיד מחמת שיודעים מדרך זה כבר אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו נודע עדין שם אינם יודעים לארב שם כלל כמו כן לענין הנ"ל כי השיחה שמדבר האדם עצמו בינו לבין קונו הוא דרך חדש ותפילה חדשה שהאדם אומרה מלבו מחדש על כן אין המקטרגים מצויים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.

...הוא ראוי לו לבלות ימיו במעשים כאלו ומחמת שאין האדם מישב עצמו ואין לו דעת ואפילו אם יש לו לפעמים איזה ישוב הדעת אין הדעת המישב מאריך זמן אצלו ותכף ומיד חולף ועובר הדעת ממנו וגם אותו המעט הדעת שיש לו אינו חזק ותקיף אצלו מחמת זה אין מבינים שטות העולם הזה אבל אם היה להאדם שכל מישב חזק ותקיף היה מבין שהכל שטות והבל בפרט התאוה שיש לכמה בני אדם להיות מפרסם ולהנהיג העולם ולנסע על המדינה הכל הבל ורעות רוח והוא שטות גדול באמת כי באמת אין זה שום תענוג ונחת רוח אפילו בעולם הזה כי הוא מלא יסורים ובזיונות גם

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא אם אין הלמוד כראוי אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך, חס ושלום

...שתא בחדש שבט העבר ושמחנו מאד אשר שמענו משפעת שלומו. כי בא לביתו בשלום וראינו שקשר עבותות האהבה לא זזה, בכל לבבו דורש טובותינו ושם לדרך פעמיו ונהג נסיעתו בעצמו למדינת רייסין יהי כן ד' עמו. ומעין המארע בקדש בכל פרשת העבר עלינו אחרי נסיעת כבוד תורתו מאתנו כבר נתודע לו בודאי על ידי אהובנו השד"ר [השלוחא דרבנן] דאשתקד המפלא מורנו הרב רבי אליעזר, ועל הפשר שנתפשרנו עם אנשי מדינת וואלין עדין לא גבינו פעם אחת מהם, ואין אנו יודעים מה יהיה סוף דבר מזה. והנה אנחנו נבוכים בארץ מרב צער ודאגה, מצפה לישועת ה' בכל

...ותרגומו: 'לרב' וזהו: "הוא יהיה לך לפה" שבחינת אלהים, בחינת תורה הוא מאיר לפה, דהינו להדבור כי הרב מורה דרך ישר לתלמידיו בתורתו שזה בחינת: "אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה" והוא בחינת אמת, בבחינת תורת אמת היתה בפיהו" ה' זה בחינת שדוכים, בבחינת: "מה' יצא הדבר" בחינת: "ומה' אשה משכלת" "אשר הנחני בדרך אמת" ועל ידי זה נשלם הדבור כי 'עשרה קבין שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים, ואחד כל העולם כלו' וכל זמן שאין התקשרות, אין להדבור שלמות אבל כשנתקשרין, נתחברים ונשלמים חלקי הדבור נמצא שעל ידי שלשה שמות הנ"ל שהם:

...עם ישראל הם גם כן יוד ואו כי צדיק הוא יוד כי הצדיקים הם נקראים חכמי העדה וישראל הם בחינת ואו שהם תמכי אוריתא ונקראים ווי העמודים. ואצל כל אחד מישראל בפני עצמו יש גם כן בחינת יוד ואו יוד על שם הפה כמו שכתוב "פי ידבר חכמות" ואו, על שם "והגות לבי תבונות" שהוא בחינת לוחות, שהם ואו כנ"ל כמו שכתוב: "קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך" ז. וכשהלב, הינו בחינת ואו, בחינת לוחות הוא משקע באהבות רעות הינו חרפות ובזיונות, הנקרא ערלת לב אזי הוא בבחינת שברי לוחות וחרפה הוא בחינת ערלה כמו שכתוב: "לא נוכל לתת את אחותנו

...של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין דעשה' וכיצד מקימין מצות "ואהבת" ? דאיתא בגמרא: על פסוק "ואהבת" שתראה שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה שלמעלה מהזמן כדאיתא בגמרא במסקנא ועליו הכתוב אומר "ישראל אשר בך אתפאר" וישראל הוא במחשבה, כמאמר

...הוא בא בטרוניא' וכו' ולא נתנה תורה למלאכי השרת' ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות עליהם נאמר: "וחי בהם", 'ולא שימות בהם' כי אין להם שום חיות כלל ותמיד הם במרה שחרה מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצוות שעושין ואין להם שום חיות משום מצוה מחמת הדקדוקים והמרה שחרות שלהם [והוא בעצמו אינו מחמיר שום חמרא כלל] ובאמת, אחר כל החכמות, אפילו מי שיודע חכמות באמת אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבד את ה' בתמימות בפשיטות גמור בלי שום חכמות וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל

...אך ורק באדם עצמו. כי האדם עצמו על ידי מעשיו הרעים ותאוותיו הדמיוניות, על ידי זה העולם הזה שהוא גן עדן ממש, על ידי זה הוא נדמה לו כגהנום ממש וכולי. והכל הוא רק מצד המקבל. כי מצד השי"ת אין שום שינוי והוא טוב תמיד. והקב"ה לא ברא את העולם הזה בשביל העולם הבא. ומי שאומר זאת, אינו אלא טועה. משום שהשי"ת אינו מוגבל לברוא את העולם הבא רק אחרי העולם הזה. ואם התכלית היתה העולם הבא שהוא אינו העולם הזה, הרי שהשי"ת היה יכול לברוא ישר את העולם הבא, בלי כל הבלאגן של העולם הזה. ואדם הראשון נברא ישר בגן עדן, בלי

שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי כי אני יודע מגדלתו יתברך והזכיר אז הפסוק: "כי אני ידעתי כי גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לשמח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית

...רחמים אצלו יתברך שבאלו הרחמים, יעורר בעצמו את הרחמים הגדולים שאין אנו יכולים להגיע אליהם רק הוא בעצמו יתברך צריך להתפלל על זה כנ"ל דהינו שברחמיו הפשוטים שאנו מעוררים על ידי אלו הרחמים ירחם עלינו, ויעורר בהם הרחמים הגדולים שלו שהם רחמים גדולים דעתיקא סתימאה, ומשם יהיה לנו ישועה בודאי וזהו עזי, אין עז אלא תורה שעל ידי זה זוכין לתשובה ולדעת שעל ידי זה מעוררים רחמים אצלו יתברך עד שהוא בעצמו כביכול מתפלל עלינו כנ"ל וזמרת י"ק, זמרת י"ק דיקא, הינו תפילת ה' ויהי לי לישועה, ודאי, כי על ידי זמרת י"ק, שהוא

...שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה השגתו עצומה ונשגבה מאד מאד וכן היה כמה וכמה פעמים עד אותה העת כי גם קדם ארץ ישראל היתה השגתו גבוהה מאד מאד בלי שעור ואחר כך כשבא מארץ ישראל היתה בעיניו כל ההשגה של קדם ארץ ישראל נחשבת כלא ממש והיה מתביש ממנה וגם אחר כך עלה בכל פעם למעלה למעלה בלי שעור וערך מה שאין הפה יכול לדבר והלב

...שיודע בו דבר כי אם צדיק גדול חד בדרא וגם שיהיה חכם בכל השבעה חכמות אות קעג וגם אנכי שמעתי כבר מפיו הקדוש שאמר על הספר הנ"ל שצדיק לבד לא יבין בו דבר וכן חכם בלבד לא יבין אותו גם כן כי אם צדיק וחכם הינו שיהיה צדיק גדול מאד וגם חכם בכל השבעה חכמות אבל אף על פי כן על כל פנים ימצא מי שיבין בו. אבל הספר הגנוז שהוא בחינת רזין דרזין אצלו זה הספר לא ראתהו עין בעולם ואמר שבזה הספר לא יבין בו שום אדם בעולם כלל רק שמעתי בשמו שאמר שמשיח יאמר עליו פרוש כנ"ל אות קעד הספר השני הנשרף היו בו ארבעה חלקים. הספר הנ"ל

שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה