...בכונה והניח עצמו לבזות בכל מיני בזיונות ואמר להאיש שהיה עמו שאלו הבזיונות יהיו לו לו טובה גדולה בהליכה ובחזרה כי גדל עצם המניעות הגדולות שהיה לו לבוא לארץ ישראל אי אפשר לשער ולהעריך ולספר ולא היה לו באפשרי לבוא לארץ ישראל כי אם על ידי קטנות זאת כאשר נשמע אחר כך מפיו בפרוש ואמר, שאם לא היו לו אלו הבזיונות והקטנות לא היה לו באפשרי לבוא לשם בשום אפן ואמר שראה שהוא מכרח לשאר שם בסטנבול דהינו למות שם אך זאת הקטנות והבזיונות הצילו אותו כי קדם שבאין לארץ ישראל וכו' כנ"ל אחר כך צוה רבנו, זכרונו לברכה, להאיש

...והיא כולה טוב, וכולה ניסים וכולי. והייסורים האלו, הם בעצם הירידות שיש לפני העלייה. ז"א כי לפני ארץ ישראל חייבת להיות ירידה, שזו בחינת הקטנות שרבי נחמן מברסלב היה בה בדרך לארץ ישראל. כפי שרבי נחמן מברסלב אמר על עצמו שהוא היה מוכרח לרדת לקטנות הזאת לפני ארץ ישראל, ששם יש שכל כ"כ גדול וכולי... וזו העניין שהצדיק עובר בגהנום לפני גן עדן, כי גהנום הוא בחינת הירידה של הצדיק לפני שהוא זוכה להגיע לגן עדן, שהיא העלייה וכולי... וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל

...קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי

...ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש כפי תנועת הנגון. כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששיך לתנועות הנגון שאצל זאת התנועה צריכין לנענע בראשו או לכפל עצמו וכיוצא בשאר איברים וברגלים שצריכין לעשות תנועה בגופו וברגליו כפי תנועות הנגון מכון ממש. ובפרט מי שמנגן נגון עם דבורים, ושיר שמסדר שיר ודבורים עם תנועת הנגון שהשיר והדבורים שיכים בכוון גדול להנגון שמשקל השיר מכון ממש כפי נעימות

...חכמים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כמה טפשאי דקימא מקמי ספר תורה, ולא קימא מקמי צורבא מדרבנן' וזהו: "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" 'דבר' זה בחינת מלכות שנמשך בתוך הטומאה בתוך חמימות היצר כמו 'נורא בי עמרם' 'תעבירו באש' תקונו על ידי אש הינו ודוי דברים לפני תלמיד חכם כנ"ל וזה לשון עברה שהצרוף של עברה עובר בתוך עצמותיו מעבר אל עבר ומצוה לשון התחברות כשעושה חבילות חבילות של מצוות אזי נתחברו שברי עצמותיו כמו שכתוב: "שומר כל עצמותיו" ז. וזה פרוש: "חמת מלך מלאכי מות" כי חמתו של הקדוש ברוך הוא בשביל

שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'

..."בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה. מצד השורש, הנשמה של העולם הוא השי"ת עצמו, שזאת בחינת לפני הבריאה, וכל שאר הדברים שבעולם, דהיינו אפילו נשמת האדם עצמו, זה הכל בחינת גוף / לבוש / צמצום / הסתרה של הנשמה שהיא הפנימיות שמחייה את הגוף. הצדיק האמת באמת, הוא זה שהנשמה שלו נכלל בא"ס לגמרי, והוא זה שכולל את כל הבריאה כולה בבחינת לפני הבריאה, ואת בחינת אפשרי המציאות בבחינת מחוייב המציאות. ואצל הצדיק

...רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד

...מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא

...הרוח אלהים שיש בו שהוא בחינת רוח הקדש, רוח נבואה כמו כן הוא זוכה לחדש בתורה כי זה הרוח אלהים, הוא שורה על פני התורה בבחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו על פני התורה שנקראת מים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על כן על ידי הרוח אלהים הזה זוכין לחדש בתורה כי הרוח אלהים שורה על פני התורה כנ"ל על כן על ידי המנהיג האמתי שהוא בחינת משה בחינת דעת הכולל, בחינת רוח הכולל שעל ידו מתנוצץ מחו של כל אחד שזהו בעצמו בחינת רוח אלהים שממשיך לכל אחד כי הרוח אלהים הוא בעצמו המחין כנ"ל על כן על ידי זה נמשך לכל

...החכמה אך מאחר שהם הכינו הכל על כן באים הדורות האחרונים על חכמות יותר כי הדורות האחרונים הם באו אל המוכן כי כבר מוכן החכמה מהדורות הקודמים שגלו עקר החכמה ועל כן הדור האחרון מוסיף מעט ונתחכם יותר וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה שאמרו. 'אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותה' ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל כי העקר הוא המרגניתא אף על פי כן הראשון עקר כי הוא דלה חספא הינו שהוא גלה וחפר יסוד ועקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית ועל כן יש דברים שאסור לגלות אותם כי אם היה

...אלי" שעתה הפעם שנולד לוי שעל ידו בא בחינת הנגון וכלי שיר לעולם 'הפעם ילוה אישי אלי' בודאי כי התחברות שני דברים הוא על ידי נגון וכלי שיר, והבן וזה בחינת כלי זמר שמנגנין על חתנה שרים רדפוני חנם ראשי תבות רחש [זה הענין הם דברי צחות שאמר על עצמו שהיו נוהגין לתן לו רחש המגיע להרב ופעם אחת עמדנו לפניו בעת שהיה חתנה בעיר ואמר אז ענין הנ"ל מענין כלי זמר שמנגנין על החתנה כנ"ל [כי כן היה דרכו בקדש שעל פי רב היה אומר תורה מעין מה שהיה נעשה ונדבר אז באותה העת כאשר יתבאר מזה במקום אחר] רחש המגיע לו רחש, ש'רים

...בן זכאי שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה ואף על פי כן אמר: 'אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר' נמצא שרבן יוחנן בן זכאי היה בקי כל כך בתוך העולם עד שהיה מתירא לומר דברי תורה שלא ילמדו ממנו הרמאים הרי שהיה בקי מאד בהעולם עד שאדרבא, היה מתירא פן ילמדו ממנו רמאות כי באמת כל מה שהצדיק גדול ביותר יכול להשגיח ולהסתכל בעולם יותר כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם ואף על פי כן הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קי - כיצד הוא הבחירה שמעתי שאיש אחד שאל אותו כיצד הוא הבחירה השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד מחמת שהם מרגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום ואינם יכולים לשנות מעשיהם אבל באמת אינו כן כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה והבן הדברים מאד

...אותו, והיה ביניהם שמחה גדולה אחר כך אמר אותו הבחור למה לי הכתב? היכן אמצאה? כי בהכרח היא עכשו אצל איזה מלך ולמה לי זאת? אבלה כאן ימי חיי! והשיב לה הכתב ואמר לה: הא לך הכתב ותלך ותשאנה [כי היא נדמית לזכר כנ"ל] ורצתה לילך ובקשה ממנו, שילך עמה גם כן כי הוא בודאי יקח אותה והיה הטוב ההוא, אשר יהיה לי, אתן לך חלק גם כן [הינו שהבת קיסר, שנדמית לזכר, אמרה אל הבחור, שלא ידע שהיא בעצמה היא היפת תאר הנ"ל, שילך עמו גם כן והוא בודאי יקח את היפת תאר וייטב עם הבחור גם כן] והבחור ראה, שהוא איש חכם [הינו הבת קיסר

...את זה או את זה ויהיה פלא גדול בעולם מה שזכה אדם להכיר אותו. ואפילו מי שיהיה מכיר את אנשיו יהיה גם כן חדוש גדול. [כי כל כך יגדל שמו וחשיבותו האמתי וידעו הכל אמתת הפלגת גדלתו העצומה עד אין סוף עד שיהיה חדוש בעיניהם מי שזכה להכירו וכו' כנ"ל] אות רנה אחר שאמר התורה בטח בה' ועשה טוב בסימן ע"ט בלקוטי א' היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי הינו שזכה לכבש את בחירתו בשלמות כמבאר בשיחות לעיל אות רנו שמעתי בליפוויץ שאמר אני איש פלא ונשמתי הוא פלא גדול אות רנז שמעתי שאמר יש לי השגה

...היה מתחיל במקומם היו מתלוצצים ממנו ולא היה מצליח כלל אך מאחר שכבר התחיל במקום שחשוב שם ויש להם אמונה על ידי זה יכול להיות שגם הם יהיו מכרחין להאמין בו מאשר שהוא מצליח אבל יש מדינה אחרת שאין חשוב שם כלל אותו הדבר כגון מדינת אשכנז שאין להם שום אמונה בבעלי שמות ושם אין שום הצלחה והתחלה למי שרוצה לעסק בזה וכמו כן ענין ההנהגה והגדלה של צדיקים במדינה זו ובמדינה אחרת אין להם אותה גדלה כגון במדינת ישמעאל שנקראים חכמים ואין להם אותו ההנהגה והגדלה כלל ועל כן במדינה זו כל מי שרוצה לעסק בזה ולהנהיג בדרך הצדיקים

...בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה השגתו עצומה ונשגבה מאד מאד וכן היה כמה וכמה פעמים עד אותה העת כי גם קדם ארץ ישראל היתה השגתו גבוהה מאד מאד בלי שעור ואחר כך כשבא מארץ ישראל היתה בעיניו כל ההשגה של קדם ארץ ישראל נחשבת כלא ממש והיה מתביש ממנה וגם אחר כך עלה

...ח"א - תורה ריח - לפעמים כשנגזר על האדם דע שלפעמים כשנגזר על האדם, חס ושלום, איזה גזרה 'ואף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת זה רוצה להסתיר את עצמו ומזה בא שלפעמים פתאם האדם נוסע לאיזה מקום רחוק זהו כדי להסתיר את עצמו ואף על פי שהוא אינו יודע מזה, עם כל זה הנפש יודעת מזה על כן בא לו רצון לנסע לשם ולפעמים כשבא לשם הוא נתפרסם שם ביותר, ואז יוכל להזיק לו מאד, חס ושלום ומזה היה הסתלקות צדיק גדול מאד שפתאם רצה לנסע לארץ ישראל והוא היה בעצמו יודע מזה שהיה צריך להסתיר את עצמו ונסע על המדינה והיה פרסום

...רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בחכמתו בתמימות ובפשיטות אין לי עם מי לדבר, כי כבר כלו רע. ותכף נתעורר האיש הנ"ל וענה ואמר לרבנו זכרונו לברכה הלא עם כל זה אני מתגבר לפעמים להמשיך את עצמי לקדשת ישראל וכו'. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לו: הוא מעט דמעט. ותכף אמר לו, שירגיל עצמו לילך עם מאמר אזמרה לאל קי בעודי וכו' כל זה ספר לי רבנו זכרונו לברכה. והבנתי כונתו הקדושה שדיקא על ידי זה החיה את האיש. כי כבר נפל בעיני עצמו כל כך עד שלא היה אפשר להחיותו בשום דבר רק כשאמר לו שהוא כלו רע אז נתעורר בעצמו