...- אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער

...הוא מעדיף לא לדעת את עצמו. אך כל זה שורשו בטעות בלבד. על האדם לא לפחד להסתכל פנימה. להסתכל פנימה = על הפנימיות של הפנימיות. להסתכל פנימה = אם האדם מוצא משהו שאינו מוצא חן בעיניו, לא לפחד מכך, אלא להמשיך לחקור פנימה את הדבר הזה עצמו. ז"א אם האדם מוצא בעצמו משהו שלא נראה לו, עליו להמשיך הלאה ולחקור עוד יותר פנימה את המהות ואת השורש של הבעיה. על האדם להתקדם קדימה ופנימה עד לשורש של ההתנהגות שלו. להגיע אל השורש = השורש הראשון שבגללו כל שאר הסיבות קיימות. כל התנהגות שורשה בדפוס התנהגות. וכל דפוס התנהגות

...קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' כי אסור לאדם לעמד עצמו על שום דבר הינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דוקא את בקשתו כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה, בגזלה רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו שדוקא יעשה הקדוש ברוך הוא את תפילתו כי זה הוא תפילת קבע

...אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם מי יפרנסם והשיב כך: את תסעי למחתנך אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ניאנקע אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות ואמך תהיה משרתת קעכין וכל מה שבביתי אמכר הכל על הוצאת הדרך וכאשר שמעו זאת בני ביתו געו כלם בבכיה ובכו כמה ימים ולא היה לו שום רחמנות עליהם ואמר כי לא סגי בלאו הכי יהיה איך שיהיה הוא יסע בודאי כי רבו כבר הוא שם ומעוטא בתר רבא אזלא ואמר:אני רוצה לנסע לארץ ישראל ואני יודע גדל המניעות והעכובים שיהיו לי על זה בלי שעור וערך אך

...חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו כי אם מפי אחרים [ועין לעיל בסוף ספורי מעשיות

...כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לספר אז איך הוא רחוק מכל התאוות ואמר, שלאכל נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס עליו מאד

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן שלא תמות אשתו, חס ושלום והוא מתיקות בהתורה על ידי זה נצולין מזה הענש, לבלי להיות אלמן, חס ושלום וזה אותיות אלמן ראשי תבות מה נמלצו לחכי אמרתך . שעל ידי שמרגישין מתיקות בהתורה נצולין מהענש הזה וגם הכתוב מסים: "מדבש לפי" שעל ידי זה המתיקות שמרגישין בהתורה ממתיקין הדין של מיתת אשתו, חס ושלום כי דבש בגימטריא אשה כמובא בכתבים

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ח ובח"י איר נסע מביתו מקהלת קדש מדודיוקא לעיר ניקולייב ושם היה ספינה עבור חטים ונסע עם אותה הספינה דרך אדס כי מקדם היו המשלחים ושאר אנשים יראים לנסע דרך אדס כי אמרו שהים מסכן דרך שם והוא בחכמתו הגדולה הבין תכף שטוב יותר מכמה טעמים לנסע על הספינה מאדס כי מקצרים את הדרך הרבה שיש ממדינתנו לגלץ גם יוצאים מן הסכנה שיש כשנוסעים מגלץ שיש סכנה גדולה כשיורדים מהנהר טונא על הים כמפרסם על כן לא השגיח כלל על דברי העולם ונסע מניקולייב דרך אדס לסטנבול

...לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותאוותו עם עולם הבא וזהו בחינות, "חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם" 'חלקם בחיים וצפונך' הינו הן אותן שבוחרין חלקם בחיים דהינו למלאות תאוותם בחיים חיותם בעולם הזה והן אותן שבוחרין ברב טוב הצפון, דהינו עולם הבא וזהו 'וצפונך', שבוחרין בטוב הצפון, דהינו עולם הבא ושניהם הם בחינת מלוי בטן כנ"ל ... רק שזה הבוחר בעולם הבא הוא חכם יותר שבוחר בעולם עומד, הקים והנצחי, וממאס עולם הזה, שהוא עובר וכלה וגם באמת בודאי טוב יותר הרבה לעבד ה' אפילו אם עובד בשביל עולם הבא

...להשיג כלל מימיו. ********* והשאלה היא פשוטה, כיצד באפשרותו של האדם לדעת שהוא כבר לא בהיכלי התמורות? רבי נחמן מברסלב אומר "ואז יראה ההפרש". אך כיצד יראה את ההפרש? אולי הוא עדיין מטעה את עצמו והוא עדיין בהיכלי התמורות? ז"א כיצד ניתן לדעת בוודאות האם אתה בהיכלי התמורות או לא?! דבר נוסף, רבי נחמן מברסלב בסוף דבריו כותב שאצל הצדיק האמת שהוא לא בהיכלי התמורות, בעיניו כל ההשגות האמיתיות שלו הן כמו כלום ממש. והשאלה היא, איך זה יכול להיות שמצד אחד אנחנו אומרים שהצדיק האמת בלבד הוא לא בהיכלי התמורות ושהוא

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך

...קדם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם והסתרת פני אהיה גימטריא דם הינו שפיכות דמים ובזיונות על שם: "ובזי יקלו" כי עדין הדם שבחלל השמאלי שבלב, ששם מדור היצר הרע כמו שכתוב: "ולב כסיל לשמאלו" עדין הוא בתקף ועז ובשביל זה באין עליו בזיונות ושפיכות דמים כי זה בחינת הסתרת והחזרת פני אקי"ה, גימטריא דם [פרוש: כי אחורי שם אהיה הוא בגימטריא דם, כמובא. הינו כשכותבין השם באחורים דהינו א, אה, אהי, אהיה, שחוזרין בכל פעם לאחור הוא בגימטריא דם וזהו בחינת החזרת והסתרת פני אהיה

...בעיר אחת והתפאר לפניו על אשר הוא מלמד בלשונות הגויים כי היה עתה בבתי ערכאות שלהם ולא ידעו הסופרים שלהם תבה אחת לקרותה היטב והוא פרשה להם והיה לזה האיש הנ"ל גדלות גדול מאד על שהוא מלמד כל כך בלשונותיהם ואחר כך יצא האיש הנ"ל והיה רבנו זכרונו לברכה, מתלוצץ ממנו על שיש לו גדלות כל כך משטותים כאלה וישב שם איש אחד מאנשיו שהיה למדן מפלג וירא ה' וענה ואמר לרבנו זכרונו לברכה: אפשר טוב יותר מה שיש לו גדלות מדברי שטות ממי שיש לו גדלות חס ושלום, מדברי תורה ושתק רבנו זכרונו לברכה, איזה שעה קלה ואחר כך ענה ואמר

...אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור כשר והתר בחינת ביטול האסור כנ"ל ועל כן כשאין נתבטל האסור, והשאלה אסורה

...התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות? כי באמת יש בני אדם שנדמה להם שאם הם התענו וכולי וזכו להשגות רוחניות כלשהן, נדמה להם שהם כבר קרובים לאמת וכולי, אך באמת כל התאוות שלהם קשורות בגופם. כי לצאת מהתאוות, היינו שהאדם יכול להנות ממש מתאווה גשמית ממש, ואף על פי כן לא להנות ממנה כלל, כפי שהתבאר לעיל. ורק זאת השגה של אמת, רק מי שהוא במדרגת ביטול הבחירה ממש, כמו אבן ממש, שהוא לא נהנה אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר, ללא שום הנאה גשמית כלל... * וכאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו

...יראת הענש אצל רב בני אדם ומי שלומד חס ושלום, בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות כי כל אדם נולד עם רשעות כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות הינו אחר תאוות רעות של עולם הזה רחמנא לצלן רק מחמת יראת הענש הוא שובר תאוותו ונכנס בדרכי ה' אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו ועל כן אין אנו מוצאים כלל שיהיה איזה אדם נעשה איש כשר וירא ה' על ידי ספרי המחקרים אף על פי שנמצא בדבריהם איזה דברים ממדות טובות וכיוצא אף על פי כן הכל הבל

...המצוה ולא יארע לך שום הזק. ט. מי שנופל מיראתו, בידוע שיראתו לא היתה טהורה. י. אדם נופל מחמת תאוות ממון. יא. כשתשמר את עצמך מגזלות ומשבועות ומשקר, לא תפל ממדרגתך. יב. כשאדם מתפלל במנין, שיש שם רשעים, לפעמים הם משליכין אותו למטה והסגלה לזה שיגביה ידיו למעלה בשעת התפילה. יג. מי שלבו נופל מההתלהבות, הוא מחמת ששונא את הצדיק. יד. הצדיק שמנהיג באמת את העולם, לא יפל מחשיבותו. טו. מי שבורח מן הכבוד והכבוד רודף אחריו, בוודאי לא ירד ולא יפל מכבודו. טז. על ידי התקשרות לצדיקים לא יפל ממדרגתו. חלק שני א. מי שהולך

...יש לו שעה. וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד אזי כשמגיע לו השעה שלו שהוא שעת הצלחה שלו אזי התלמיד מביא לו פשטידא טובה וכיוצא, עם זהב מעות ראש חדש ובזה יוצאה ועוברת שעה שלו שהוא שעת הצלחתו בדבר שטות כזה וכיוצא בו. אבל אדם אחר יכול להרויח בהשעה שלו רוח גדול כנ"ל. וכן אין לך דבר שאין לו מקום וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים

...שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך פרוטה אחת לתוך המתן בסתר וחזר והסיח דעתו וחזר ואמר הלשם יחוד הנ"ל והשליך עוד פרוטה אחת וכן חזר ועשה כמה פעמים עד שהשליך כל הפרוטות לתוך המתן בסתר ועל כל פרוטה ופרוטה אמר הלשם יחוד הנ"ל וכונתו

...עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור כנדפס כבר בסימן ר"ה הנ"ל ובאותה העת שגלה התורה לא גלה אז איזה קפיטליך לומר רק אמר סתם לומר עשרה קפיטלך תהלים לתקון הנ"ל ושמעתי מפיו הקדוש אז שאמר שהיה ראוי לגלות איזה הם עשרה קפיטלך תהלים שצריכין לומר אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כלם, הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה ואחר כך גלה התקון הנ"ל לומר עשרה קפיטל תהלים כנ"ל גם פעם אחת אמר שצריכין