...את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו שמעולם לא טעם טעם ערב כזה כי היה עיף ויגע וכו' והשרי מלוכה חפשו את המלך עד שבאו לבית הכפרי, וראו שהוא ישן והמתינו עד שניעור ורצו שיחזור המלך עמהם לביתו אמר להם המלך כיון שאתם לא הצלתם אותי וכל אחד נתפזר להציל את עצמו ורק זה הכפרי הציל אותי ואצלו טעמתי טעם מתוק כזה על כן הוא יביא אותי לביתי בעגלה שלו ובאלו המלבושים שהלבישני אשב על כסא המלוכה וסים על זה רבנו ז"ל ואמר בעקבות משיחא יהיה מבול [אפיקורסות] לא של מים רק של מחשבות

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מי שהולך ונחלק ונופל דע שמי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.

...- אות קסד - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם כשיצא לקהלת אומאן שהיה סמוך מאד להסתלקותו כמו חצי שנה, וכבר זכה למעלה עליונה שלא זכה בה אדם מעולם כמבאר כבר גם שם היה לו התבודדות הרבה מאד ופעם אחת נכנס הבעל הבית שדר רבנו זכרונו לברכה, אצלו בשכנות שם באומאן ושם היה לרבנו זכרונו לברכה, חדר מיחד שהיה להבעל הבית תפיסת יד בו ונכנס הבעל הבית פתאם לאותו החדר ומצא את רבנו זכרונו לברכה, שהיה שוכב בפשוט ידים ורגלים על הארץ אף על פי שהיה אז חלוש מאד מאד, בלי שעור אשר חיותו היה בנס וכמעט שנגוע בכל עת אף על פי כן לא עזב

...על שנפטר מן העולם כאלו אומרים לו הלא טוב אם היית מאריך עוד ימים בזה העולם, וסבלת עוד צרות רבות בזה העולם והיתה לך עוד מרירות העולם. שאלתי אותו הלא גם שם לא ינוח מיסורים, כי לא היה צדיק גדול כל כך שלא יסבל שום צער גיהנום וחבוט הקבר ואם כן גם שם יש לו יסורים. השיב על כל פנים עתה יהיה הקץ והגמר מהיסורים וצערו. כי יסבל מה שיסבל ואחר כך יזכה למה שפעל בזה העולם איזה שכר עולם הבא, על מעשיו הטובים. חזרתי ושאלתי אותו הלא יש גלגולים ואולי יצטרך לו להתגלגל עוד פעם אחת בזה העולם ואם כן מה פעל במה שנפטר עכשו

...על אותה התחבולה כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדשה רק דרך הסטרא אחרא וזה פשוט [וגם להבדיל אלו האומרים פשטים וחדושים בגמרא פרוש רש"י ותוספות אלו לא היה נשלח להם מלמעלה מן השמים אי אפשר להם כלל לבוא על החדוש רק באמת הכל מלמעלה וכל אחד מקבל ממקום שמקבל, ועין במקום אחר מזה כי בודאי יש בענין זה אלפים ורבבות מדרגות מהיכן כל אחד ואחד מקבל הארה והתנוצצות בשכלו ומאיזה מקום מושיטין לו החדוש או החכמה אבל הכלל שכל מיני חדושים שמחדשים החכמים הן בקדשה כגון פשטים ודרושים וכיוצא הן

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נד - הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו ואפילו כל הדברים, הכל ביד האיש הישראלי להתנהג הכל כרצונו כבחירתו כי ביד ישראל יש בחירה בידם על כל דבר שבעולם כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה ועל כן יש לו בחירה על הכל

...נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו

...למפרע, שרמז לו שיהיה כן נמצא שנעשה ונתגלה המופתים על ידי זה וכן מצינו אצל הנביאים שבעת שאמר הנביא הנבואה היתה ברמז ולא היו מבינים נבואתו בפרוש על מה מרמז ואחר כך כשנתקים דברי הנביא היו יודעין למפרע שנתקים דברי הנביא שהתנבא ורמז על זה מקדם והבינו דברי הנביא למפרע, שהתכון על זה וכמו שמצינו בדניאל שמרמז על סוף קץ הגאלה ועתה הדברים סתומים, כמו שכתוב שם "סתם הדברים וחתם" כי אין אדם יודע עתה איך מרמז שם זמן הגאלה אבל לעתיד אם ירצה השם כשיקים הדברים ויגיע קץ האמת ויבוא משיחנו אזי ידעו למפרע איך שמרמז בדבריו

...כך והיו מתיסרים שם בענויים גדולים כמה שנים פעם אחת עבר התם השר הנ"ל לפני בית הבעל שם ונזכר בחברו החכם ונכנס אל הבעל שם, והטה עצמו אליו כדרך השרים ושאל אותו אם אפשר שיראה אותו [הינו את החכם הנ"ל] ואם יוכל להוציאו משם ואמר אל הבעל שם. האתם זוכרים את החכם, ששלח השד ונשאו, ומאותו היום לא ראיתיו? השיבו: הן ובקש ממנו, שיראה לו מקומו ויוציאו משם ואמר לו הבעל שם: בודאי אני יכול להראות לך מקומו ולהוציאו רק שלא ילכו כי אם אני ואתה והלכו יחד ועשה הבעל שם מה שידע, ובאו לשם וראה, שהם מנחים בעבי טיט ורפש וכשראה

...הוא מאוד מורכב וכולי. ויש פירוש נוסף לליקוטי מוהרן והוא פירוש הבחינות. דהיינו שהאדם לומד את הליקוטי מוהרן לפי הבחינות שלו. שהפירוש של הליקוטי מוהרן נמצא בתוך הליקוטי מוהרן עצמו, ושכל דיבור של רבי נחמן מברסלב, האדם מבין אותו לפי כל הבחינות השונות שלו בליקוטי מוהרן. כגון, כאשר האדם לומד שעל ידי ארץ ישראל זוכים להיות יהודי, אז האדם מבין שהפירוש הוא שעל ידי אמונה שהיא בחינת ארץ ישראל, על ידי זה זוכה האדם להכלל בא"ס, שזו בחינת יהודי וישראל שהיא אחדות עם הבורא. אבל יש גם פירוש נוסף ושלישי לליקוטי מוהרן

...נשמות דע שיש בנים שמולידים בזה העולם אבל יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות שהם למעלה מהנשמות המתלבשים בבנים הנולדים בעולם כי כל הנשמות שהם בעולם הם ששים רבוא ואף שיש יותר, הם רק מהתחלקות הניצוצות אבל בכלל הם רק ששים רבוא אבל אלו הנשמות הנ"ל הם למעלה מששים רבוא נשמות שמתלבשים בזה העולם כי הם אינם ראויין כלל להתלבש בזה העולם ואפילו כשבאין בזה העולם, הם אינם נחשבים מזה העולם כלל וזה בחינות בני משה, שכתוב בהם "ובני רחביה רבו למעלה" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למעלה מששים רבוא' כי הם לא היו נחשבים

...לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ולכאורה צריך העניין עיון. כי לכאורה הדבר ברור מאליו מה מותר לכתוב ומה לא. אז מה המעלה בלדעת את הנ"ל? ובנוסף, מהי תורה שלא נתינה לדרוש. מה פישרה? והעניין הוא כי יש 3 תורות. 1 - תורה שלא ניתנה לדרוש. 2 - תורה שניתנה לדרוש. 3 - תורה שניתנה לכתוב. והעניין כאן מרמז על התגלות סודות התורה, כי יש שם 3 בחינות: 1 - יש מקיפים שהם מעל הזמן שאסור לגלות אותם כמובא, והיינו

...האמיתית, שהיא הרבה יותר גדולה מאשר אדם רגיל שיש לו אמונה שמעורבת טוב ורע. כי השורש של הרע הוא הטוב. וכאשר האדם מגיע אל השורש של הרע, הוא בעצם רואה את הטוב עצמו, שזה השי"ת עצמו. כי אדם רגיל שמעורב טוב ורע, אדם כזה גם הטוב שלו הוא לא טוב אמיתי כמו שהיה לפני הבריאה. אך אצל אדם שמגיע לכפירה שלמה בשלמות באמת, אדם כזה מגיע לשורש הרע שהוא הטוב שלפני הבריאה, שהוא הרבה יותר גדול מאשר הטוב של זה שמאמין אך מעורב טוב ורע. והעיקר שהכל תלוי בו, הוא מידת האמת. כי העיקר הוא האמת. והעיקר שהאדם הולך לפי נקודת האמת

...עמקה מן צלם וזה בחינת: "צלצל כנפים" שהכנפים וההסתרה שהנהגתו מכנף ומסתר בהם וזהו הצל שמסתיר אור החמה ואין זה אלא מחמת שאור החמה אין מאיר בשלמות ואין זה אלא מראה החמה מראה דיקא אבל לעתיד שאז יתקים: "וזרחה לכם שמש" שהחמה בתקפה יתגלה בבחינת 'עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא חמה מנרתיקה' אזי יתקים: "ומרפא בכנפיה" הינו שלא יכנף עוד מוריך כנ"ל וזהו מה ששאלו סבי דבי אתונא אית לן בירא בדברא, עילה לה למתא זה בחינת בר ומזון שהוא בחוץ ולאחורי הקדשה בבחינת: "והסתרתי פני מהם" וכו' עילה לה למתא לפנים, שיהיה בבחינת לחם

...אמונה, כי אמונה חשוב כצדקה. כמו שכתוב באברהם: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". ואמר: שעל ידי אמונה זוכה לבנים כי אמונה בגימטריא בנים וכן הוה שנפקד זה האיש והיו לו בנים אות תעח אמר ספר רזיאל אינו מאדם הראשון ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון ואין בו כח להציל משרפה וכבר ארע שהספר בעצמו נשרף והאריך בזה בראיות ברורות אות תעט אמר שעל ידי שמספרין מעשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד. וזהו מגדיל ישועות מלכו, מאן מלכי רבנן. הינו מה שמספר ומגדיל הנפלאות והישועות של הצדיקים שנקראים

...כלל, והוא לא נמצא בשום מקום, לא בפועל ולא בכוח כלל. ורק אחרי שחוזר בתשובה, רק אז יש לו הוויה שהיא בבחינת לפני הבריאה. ורק אח"כ צריך להוציא מכוח אל הפועל. תוספת: וההשתלשלות של כל זה, היא בחינת להוציא מכוח אל הפועל אצל מי שעוד לא עשה תשובה שלמה. אך באמת הוא לא מוציא מכוח אל הפועל, כי עדיין אין לו הוויה כלל. וכמובא: breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע הינו קדם התשובה עדין אין לו הויה כאילו עדיין לא נתהוה בעולם כי טוב לו שלא נברא משנברא וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה

...= בקעים דכתיב: ותבקע האדמה וגו'. קטרא = עשן. שקל גבבא דעמרא = לקח גזת צמר ושראה במים. ואחרך אחרוכי = הני גבבי. ואף על פי ששרו אותה במים. אצית = הסכת ושמע. ושמעת דקאמרי = שהרי ירדו חיים שאולה. כל תלתין יומין = כל ראש חדש. בקלחת = שמהפכין אותו כדי שתתבשל. בלועי דקרח כדאיתא במדרש: 'קרח מין היה' הינו בחינת העבודת אלילים, מינות וחזאי תרי בזעי דנפיק מניהו קטרא הינו בחינת החרון אף שגורמים במינות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה. 'כל זמן שעבודת אלילים בעולם, חרון אף בעולם' ו'תרי בזעי' זה בחינות תרי נקבי האף,

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'

...דוד המלך, עליו השלום, אמר "כי אני ידעתי" אני ידעתי דיקא כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו ואפילו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה וההתנוצצות של גדלתו יתברך שהיה לו אתמול ועל כן אמר: "כי אני ידעתי", אני ידעתי דיקא כי אי אפשר לספר כלל ואמר: שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" כי כונתו באלו הדברים "כי אני ידעתי" אי אפשר לספר כלל והוא גבוה מאד מאד, גבוה מעל

ספר המידות - ניסיון חלק שני א. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ב. מי שאין במעלות הצדקות, וגם אין לו זכות אבות, ורוצה לקרב את בני אדם לעבודת השם יתברך, ישמר את עצמו מנסיונות, ובפרט שלא יתקנאו בו הרשעים. ג. מי שהוא שולט ביצרו, בניו אינם יוצאים לתרבות רעה, ועל ידי זה ממונו נתברך, ועל ידי זה לא יבוא לידי נסיון.