...חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת המלך פגש אדם שנושא אילן, הנמשל הוא שהמשנה למך הגיע לשכל ולתובנה כלשהי גדולה כ"כ שאף אחד לא הגיע אליה לפניו. ומהאילן הזה יוצאים ענפים וכולי, כי מכל שכל יוצאים תובנות / צמצומים / וכולי. האילן בסיפור הקבצנים, הוא השכל שיתגלה לעתיד לבוא, דהיינו שכל כ"כ גדול שיגרום לכך שכל ההפכים יתחברו ביחד, ואז יהיה השלום המופלא וכולי כמובא. ובסיפור על החיגר, הצדיק

...הדין והמשפט כי הוא יתברך אינו יכול לדחות את הדין כי הוא יתברך אוהב משפט כנ"ל אך מאחר שבאמת הוא יתברך אוהב ישראל ואותה האהבה של ישראל היא גדולה יותר מהאהבה של המשפט כנ"ל מה עושה השם יתברך כי הוא מכרח כביכול להסכים על המניעות למנעו מן האמת מחמת הדין והמשפט שעליו, כי הוא אוהב משפט כנ"ל אבל אף על פי כן באמת לאמתו רצונו וחפצו יתברך, שאף על פי כן יתקרב האדם אליו יתברך כי הוא אוהב ישראל יותר מהמשפט כנ"ל על כן, השם יתברך נותן רשות להזמין לו מניעות אבל הוא יתברך בעצמו מסתיר את עצמו כביכול בתוך המניעות ומי

...משום שאין האדם רואה את השורש באין סוף שממנו משתלשלים כל הדברים. אך הצדיק האמת שזוכה לשכל הזה, זו בחינת גן עדן ממש, כי הצדיק יש לו כבר בעולם הזה את השכל של העולם הבא. והוא רואה בעיני שכל את כל ההשתלשלות של כל דברים בעולם, החל מהאין סוף, ועד מרכז עולם המעשה הגשמי וכולי. והשכל הזה של השי"ת, הוא הסתרי תורה שיש בכל מקום ובכל דבר. כי הקליפות הם ההסתרות. וכל העולם הזה הוא בחינת קליפות וצמצומים שמסתירים את השי"ת. ובכל קליפה וקליפה, מסתתר שורש עליון מהאין סוף. וכל מחשבה דיבור ומעשה שיש בעולם, הם כולם קליפות

...עני והכנעה ועל כן בשעת מתן תורה שרצה השם יתברך לגלות מלכותו ויראתו הכניע את עצמו השם יתברך לישראל כביכול ובקש מהם שיקבלו מלכותו והבטיח להם כמה הבטחות, כמו שכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו' שכל אלו ההבטחות הם בחינת הכנעה וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמו שכתוב: "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" וכו' כי כל זה היה בשביל היראה שהיא בחינת מלכות כנ"ל כי השם יתברך מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו כנ"ל וזהו: "ה' מלך גאות לבש" 'ה' מלך' הינו כשרצה השם יתברך לגלות מלכותו אזי "גאות לבש", שהלביש

...מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא וכו' ואם כן במקומות כאלו נעשו שנויים מחמת הסתלקות הצדיקים ומה שמספרין שראו אש, אף שהוא רחוק קצת בעיני מחמת שעכשו אין הדור ראוי לכך לראות דברים כאלו אבל מצד הצדיק שנסתלק בודאי יכול להיות שיהיה עמודא דנורא בעת הסתלקותו כי נסתלק ראש כזה ראש באמת בפרט ראש של ישראל כי אפילו כשמת ראש ושר של אמות העולם

...מעשה זו. מעשה באיש אחד מאנשי הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה חולה ונחלש מאד ושלח איש אחד להבעל שם טוב זכרונו לברכה שיבקש את הבעל שם טוב זכרונו לברכה שיסע אליו. הינו שהבעל שם טוב זכרונו לברכה יסע להחולה. וכן הוה. ובא האיש השליח הנ"ל להבעל שם טוב זכרונו לברכה וספר לו כל הנ"ל שזה האיש הוא חולה, ושבקש ממנו שיסע אליו ונסע אליו הבעל שם טוב זכרונו לברכה. בדרך שאל האיש השליח להבעל שם טוב זכרונו לברכה, איך ששמעתי מכם שכשאדם עושה תשובה שלמה בודאי לא ימות קדם זמנו. וזה האיש החולה כמדמה שעשה תשובה שלמה באמת והוא

...שוב לא היה סוד, והתירו לגלות הסוד קצת. וכן יש כמה וכמה דברים שהם עכשו סוד, ואחר כך בימים הבאים לא יהיו סוד. גם בענין ספרי המחקרים שיש קצת שחברו איזה גדולים שהעולם מחזיקים אותם וכו', ובפרט וכו' והוא הזהיר מאד לבלי להסתכל בהם כלל כי הם הפכים ממש מתורתנו הקדושה כמבאר בדברינו כמה פעמים וכו' אות תכ שמעתי בשמו שאמר שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה ושם יש היכלות וחדרים והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר

...ושאל עלי והיה צר לו עלי שאיני נמצא אז ואמר, שאין לו בפני מי לומר מה שהוא צריך לגלות. ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו. ועכשו גם זה אין לי בפני מי לומר. גם אמר לי כבר בעת שנתקרבתי אליו אם תהיה איש כשר תוכל לשמע ממני הרבה כי אני צריך איש אחד לומר לפניו. כי כמה פעמים אני צריך להוציא דבורים על כן אני צריך שיהיה לי איש אחד שאוכל לומר לפניו וכו' וכמה פעמים היה מדבר ומגלה תורה בפני מי שנזדמן אצלו אז. ואמר לי פעם אחת על ענין כזה

...הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, לא די צרורות כספיהם, שהוא תאוות עצמן כי אם גם המה ואביהם הינו התאוות של אביהם גם המה לא נפלו מהם וייראו כי חרדה נפלה עליהם ואזי לא היו רוצים להשתרר ולמלך breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר

..."ושבת עד ה' אלקיך, אתון דדין כאתון דדין" כי יש שני תשובות אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון "החיות רצוא ושוב" שאין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור כשר ופסול, אסור ומתר וזהו בחינות ששת ימי חול אבל תשובה שלמה הוא בחינות שבת, שיש לו ניחא כי 'בא שבת בא מנוחה' שיש לו מנוחה מכל וכל, ונדחה הרע לגמרי ותדע נאמנה, שתשובה שלמה הוא בחינות שבת כי איתא במדרש רבה כשפגע אדם הראשון לקין, ושאל לו מה נעשה בדינך והשיב לו שעשה תשובה אמר, אם

...בשבת בשחרית באמצע הקיץ תקס"ג. ואז נתקבצו אליו פתאם על אותה השבת, כי לא היה אז זמן קבוץ כלל [כמבאר במקום אחר שעקר זמן הקהלה והקבוץ בקביעות על פי דעתו היה שש פעמים בשנה] ובתחלה הקפיד קצת ואמר שאנו עושים לעצמנו שבתים. הינו כי הוא בעצמו עשה וקבע לנו שבתים לבוא אז אצלו ועכשיו עשינו לעצמנו שבת על קבוץ. ואחר כך אמר אני הייתי רוצה לעשות איזה ענין אודות הגזרות שקורין פונקטין שנשמע בעולם שרוצים לגזר על ישראל חס ושלום, הינו שהיה רוצה לעסק להמתיקם ולבטלם. אך כשאני בעצמי מה אני, כי אני בעצמי איש פשוט על כן נתקבצו

...מחריבי ירושלים ובמה יוכל לתקן זאת ע"י בינה דהיינו כשההתבוננות בגדלות הבורא ית' וזהו חדשים לבקרים רבה אמונתיך דהיינו כשעומד בזריזות בבוקר לעבודת בוראו ביראה ופחד לשמו הגדול ית' אשר בהיותו מתבונן בבוקר שהחזיר לו במידת טובו את נשמתו הנמסרת תמיד בכל יום אזי נופל עליו היראה ופחד משמו הגדול ית' ואז נתרחבה ונתרבה האמונה וזה חדשים לבקרים רבה אמונתיך שנתרחבה ונתרבה האמונה וזהו הנקרא סוד העיבור כעצמים בבטן המליאה ואז אינו יכול ליפול ולבא לידי גדלות כי אז נתרבה ונתרחבה האמונה הק' הנקרא ירושלים ואז ע"י ההתבוננות

...לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום אחד לבד. וראינו נפלאות ה' שעל ידו דיקא נאמרו דברים אלו, שיש להם שיכות אליו. והם מרמזים במקרא הנ"ל ואי אפשר לבאר מה שיש בלבי על זה. כי כל דבריו היו במשקל גדול ונפלא כמבאר במקום אחר. וגם אז ראיתי זאת כי מקדם בשבת לא גלה כלל על המקרא ויהי מקץ כי התגלות התורה היא כפי הנפשות שנמצא אז לפניו [כמבאר בהתורה אשרי בלקוטי א' בסימן י"ג. וכן בהתורה תשעה

...הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז לדבר בינו לבין קונו ועוד יש לזה

...ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר

...כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי כמו שיש בשרפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין רק צריך לנהג בהדרגה בנחת מעט מעט ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה' מה לעשות ?! אנס רחמנא פטרה וירגיל עצמו לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך כי ההשתוקקות והכסופין בעצמם הם דברים גדולים מאד ורחמנא לבא בעי ויש בענין זה כמה שיחות וספורים יפים ששמענו שהם עצות גדולות טובות מאד, להרגיל עצמו בעבודתו

...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עפוש גדול והיה להם יסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר וגם היה קשה לעבר הגרעניץ [הגבול] מחמת זה כי אז לא הועיל אפילו עמידת קאראן טאן [מחנה הסגר שלתוכו מכנסים הבאים מחוץ לארץ למניעת מחלות] מחמת זה ממקומות כאלה והשם יתברך היה בעזרם ונצולו מהכל מדבר וחרב ורעב וצמאון ושבי דכלהו הוו בהו ובחסד השם נמלטו מכלם ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה להשגה נפלאה בארץ ישראל גבהה ועצומה מאד

...אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא ואזי כשעושה תשובה שלמה על אותו הפגם הדק שיש לו מאותו החטא אזי אחר כך חוזר ומוצא אבדות נוראות וכשמוצא נעשה שמחה ורעש גדול ואמר אז שקשה מאד מאד להיות מקבל וכפי הנראה הוא שמקבל מזיק ופוגם בענין האבדות, שעל ידי זה באין אבדות כך נראה לי מדבריו

...רבותינו, זכרונם לברכה: 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד' נמצא שתפילה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע היא בחינת גדול וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי גוהא ? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם מוריד שני דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם בין העכו"ם דיקא כי זה עקר הצער מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע וזה עקר הצער שלהם כנ"ל ואזי מוריד דמעות וכו' הינו שממשיך עליהם השגחה כי

...כי אוריתא כלה הם מדותיו של הקדוש ברוך הוא כי התורה מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות ובה ברא הקדוש ברוך הוא עלמין כמו שכתוב: "ואהיה אצלו אמון" אל תקרי אמון אלא אמן ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר אלא כל מה שהמדרגה היא למטה שם הם אותיות התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה ואינם מאירים כל כך כמו למעלה במדרגה עליונה כדי שלא להשפיע אור וחיותה יותר מהראוי. נמצא אפילו במדור הקליפות הינו בימי רע שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם גם שם יכולין למצא אותיות התורה אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום אינם